אור לישרים קמב

הארץ וכי חסידים הם הרי אומר סוסים מזויינים משכים היו אלא אמר אסף כיון שהדין נעשה בהן נעשו חסידים וכן הוא אומר והיה אם בן הכות הרשע וכתיב ונקלה אחיך לעיניך שפכו דמם כמים כדם בהמה שנאמר בה על הארץ תשפכנו כמים בסר חסידך לחיתו ארץ שאף העצמות לא היו מניחים לקבור אותם ולכאורה אינו מובן דהוא נגד הגמ' דהכי איתא בגמרא (סנהדרין מ"ז) מאי עבדיך ומאי חסידך אמר רבא חסידך חסידים ממש עבדיך היינו הנך דמחייבי דינא מעיקרא וכיון דאיקטול קרי להו עבדיך דכיון דלאו כי אורחי' מתו הוי לי' כפרה עכ"ה, ואם כן אותן שחטאו והיו מיתתן כפרה נקראו עבדיך ולא חסידך ואיך קאמר הכי במדרש שאפי' שהיו כסוסים מזויינים נקראו חסידך, לפי"מ שבארנו שיסורים ממרקין כל עונות ואפילו אם בעל כרחם קבלן היסורים מכפרין דהכי איתא בספרי על פסוק הנאמר בסוף התוכחה שבת"כ והם ירצו את עונם רבי נחמי' אומר חביבין יסורים שכשם שקרבנות מרצין כך יסורים מרצין בקרבנות הוא אומר ונרצה לו לכפר עליו ביסורין הוא אומר והם ירצו את עונם ועוד שיסורים יותר מרצין מקרבנות שקרבנות בממון ויסורים בגוף וכן הוא אומר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו עכ"ל, והנה הקללות הנאמרים שם המה בע"כ ואפי"ה קאמר שהם מרצין יותר מן הקרבנות והנה ידוע טרם שכבשו היו ברעה גדולה ונמצא אותן שהי' להם יסורים קודם שמתו נמחלו להם עוונותם קודם מיתתן אבל אותן שלא קבלו יסורים קודם שמתו הי' מיתתן כפרה ומאלו איירי הגמ' הנ"ל והם נקראו עבדיך אבל המדרש איירי מאותן שקבלו יסורים קידם מיתתם ואח"כ לאו כי אורחי' מתו המה נקראו חסידים. ועתה מורי ורבותי לא לבד שנתקיים בנו באו גוים בנחלתיך כאשר כבר בארנו שכל דור שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו אלא שבשנה זו נתקיים בפועל ממש נתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחיתו ארץ שאחר שסבלו יסורים קשים ומרים בודאי נתמרקו מכל עונותיהם אח"כ מתו לאו כי אורחי' והם נקראים חסידים קדושי עליון שקדשו ש"ש ברבים וראוי הם להספידן ולהתאונן עליהם ובפרט שאפשר שעונותינו גרמו לשפוך דמן ולפחות צריכין אנו לתת דין וחשבון על שאנו גרמנו בניזקין שלהם במה שלא התפללנו עליהם ואף שמתו במשפט דיניהם מ"מ הלא מצינו גבי רוצח נפש בשוגג שהוא גולה ואינו שב עד מות כ"ג אמרו שם (מכות י"א) מת כ"ג ומינו אחר תחתיו עד שלא נגמר דינו וכו' ופריך מאי ה"ל לכ"ג הב' למיעבד ר"ל דבשלמא מי שיצא במיתת כ"ג הא' הוא משום שהיה לי' לבקש רחמים על בני דורו שלא יבא לשום א' מהם תקלה על ידו שתתחייב לגלות ולא ביקש ומשום דעל הכ"ג היה מוטל להתפלל על בני דורו מפני שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ אחר שכפר על כל עוונות ב"י והי' הוא והמקום והזמן גורם שיקובל תפלתו אבל מי שהרג קודם שמינו הכ"ג הב' אלא שנגמר דינו אחר שמינו אותו לכן פריך הגמרא מאי הול"ל ומשני שהיה לו לבקש רחמים שיצא דינו לזכות עכ"ה ונמצא שאעפ"י שעפ"י דינינו דת תורתינו הקדושה נתפס ונתחייב גלות אמרו שהי' לו לבקש רחמים ק"ו אם היה נתפס בדיניהם שאפשר שיתחייב בדיניהם שלא כדת תורתינו הקדושה ק"ו שהיה לנו להתפלל שיצא דינו לזכות ואעפ"י דשם היה מוטל על הכ"ג להתפלל היינו משום שהוא היה המובחר שהיה נכנס לפני ולפנים וכיפר על ב"י אבל עתה בעו"ה שאין לנו כ"ג ואין מי שיכפר בעדינו וא"כ מפגיע אין בעדינו וכולן שווין בזה בודאי היה על א' מאתנו לבקש רחמים עליהם וכמו שם גבי רוצח היה העונש של הכ"ג שיצא במיתתו כדי שיתפלל עליו סימות ה"נ יש לנו לחוש שהקדושים אשר בארץ המה יתפללו עלינו מפני שלא התפללנו עליהם ואפשר שיקובל תפלתם מפני שסבלו יסורין ואח"כ לאו כי אורחי' מתו ונשפך דמם כמים המתכפר כדם הקרבנות וגבה הקב"ה חובו גם מבשרם ואח"כ גם מעצמות שלא נתנו לקבורה ואעפ"י שאחר יסורים כבר נתמרקו מעונותיהם אלא ודאי שכל זאת סבלו בעונותינו מדין ערבות וא"כ הם יכולין לתבוע מאיזה שירצו וצריך רחמים גדולים להנצל מכל צרה, אמנם צריך אני ללמד זכות הא' שהן בעלמא דקשוט ויודעין שאף שאם היינו מתפללים עליהם לא הי' תפלתינו נשמעת כי אינו דומה תפלת כ"ג שהיה בית ק"ק מקום מקודש ביותר בעשר קדושות ואף דקיימל"ן דקדושה ראשונה לא בטלה מ"מ קדושת ק"ק בטלה דהכי דרז"ל (נדרים ס"ח) על פסוק ובאו בה פריצים וחללוה כיון שבאו בה פריצים חיללוה וקדושת היכל שהיא קדושה טו' אין לנו כי טמאו היכל קדשיך ואף ששאר ח' קדושות עדיין