אור לישרים קלז

כמה יוה"כ כל זמן שלא נמחלו עבירות שבין אדם לחבירו עדיין אין אנו מנוקים מעון ובזה נתעכב קיבוץ גליותינו ובנין בית תפארתינו לכן זאת עצה היעוצה כמו שארז"ל שמי שהקניט את חבירו והוא מפייסו ראוי למחול לו אף אם לא מפייסו ראוי לעבור על מדותיו ולמחלו בלא פיוס כי המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו כמו דאיתא בגמרא כל לילה יאמרו שרי לי' מארי' מאן דמצער לי' כ"כ שעכ"פ מה שלא נודע לכם מי שגזל אתכם ולא יכול להוציאו ממנו בדיינין בודאי הוא יאוש גמור ולא תגיע לכם מעולם תמחלו להגזלן בלב שלם כל א' וא' יעשו כן אולי לא יהיה נתפס בעון הגזל, ואנכי צריך לפייס אתכם ביותר שתמחלו לי על כל הדברים שביני וביניכם כי מצינו שמשה רבינו ע"ה גדול הנביאים לא ידע לשמור לשונו וחטא במה שאמר שמעו נא המורים וכן ישעי' הנביא לא ידע לשמור לשונו ואמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב וקיבל עונשו, ואני הצעתי דברי לפניכם בשנה הזאת פן ואולי נכשלתי בדיבורי לפגוע בכבוד א' מכם וקוני' שמיא גלי' שלא חשבתי מעולם לפגוע בכבוד אחד מכם רק שאני מתיירא שמא שגיתי ונכשלתי בדיבור ולכן אני מבקש מכם מחילה שתמחלו לי דברים הנוגעים ביני לביניכם וכן אני מוחל אתכם ובזה יהיה שלום בינינו מעתה ועד עולם. ולסיים נאמר לתרץ מה שסידר רבי בסוף ש"ס משניות אמר ר' שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי שמחזיק ברכה לישראל אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, והוא אינו מובן איך הכלי הוא שלום שמחזיק ברכה, לכן נאמר דהכה ידוע לכל המתחיל קצת בחכמה האמתיות שהאותיות התורה אורות העליונים הם ויצאו בזה אח"ז כסדר אלפא ביתא כ"ב אותיות ואח"כ נצטרפו זה עם זה זוגות זוגות כל מיני צרופים עד שנעשה רל"א שערים והם הם כל צרופי אותיות התורה והנה כל האורות הבאים זה אח"ז האחרון נעשה כלי לאור שלפניו וכן כולם ונמצא שבסדר א"ב השי"ן נעשה כלי להרי"ש והלמ"ד נעשה כלי לכ"ף והוי"ו נעשה כלי לה"א ומ"ם סתומה לא היה בא"ב רק שאח"כ נצטרפו בסדר האלב"ם שאז באה המ"ם סוף לתיבה ממ"ם סתומה וזה הטעם שארז"ל מנצפ"ך צופים אמרו ולא אמרו כמנפ"ץ כסדר אלפא ביתא משום שהכ"ף פשוטה לא נשתלשל שהראשון מן הכפולות הפשוטות הי' המ"ס והאחרון היה ך' דבסדר אחוריים של אלב"ם תשתלשל התיך ונמצא המ"ם ראשון והך' אחרון נקטו בסימן מנצפ"ך להורות על מן צופך מפני ששכחו והדר יסדו, והאות שלפני מ"ם סתומה הוא הב' ובין כולם היה אותיות ברכה וידוע שאורות התורה היה במלבושי קב"ה שע"ז קאמר עוטה אור כשלמה כב"י וגם מלבוש הם אותיות בשלום והיינו דקאמר ה' עוז לעמו יתן ר"ל שנתן המלבוש לעמו ישראל ומשום שרצה לברכם ואין הכלי מחזיק ברכה אלא שלום ולכך הוצרך לברכם בשלום ולכן נתן להם המלבוש הוא התורה שהם אותיות בשלום כנ"ל וק"ל. והנה ארז"ל גדול השלום שאפי' עע"ז אמר הקב"ה אין שטן ופגע רע פוגע בהם ועתה הלא אנו צריכין לכך שלא יוכל השטן לקטרג עלינו וכן על ידי השלום יבא הגאולה כמו שאמרו שאין אליהו בא לרחק ולא לקרב אלא כדי לעשות שלום בעולם וזה יהיה קודם ביאות משיחנו שאלי' הוא המבשר דכתיב מה נאוו על ההרים רגלי המבשר משמיע שלום ואז ביום שלאחריו יהיה הגאולה, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן. ט ת"מ מ"ש אאמ"ו הגאון הנ"ל בבה"כ מייזל בסדר שובבי"ם ת"ת בפ' תרומה תקכ"ו לפ"ק. איתא בגמרא (פסחים קי"ז) תנו רבנן ר"מ היה אומר כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהלים דוד אמרן שנאמר כלו תפלת דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו, והמהרש"א פי' לפי שגם אח"כ נאמרו הרבה מזמורים שאמרן דוד ואיך שייך לומר שכאן כלו ודוחק לומר שאין מוקדם ומאוחר בתהלים אלא אל תיקרי כלו אלא כל אלו ר"ל שדוד המלך התפלל מזמורים שאמרן משורר אחר והזכיר שם אומרן בתחלתן ופן תטעה שדוד לא אמרן כלל אלא שאח"כ נתלקטו ע"י אחר וחיברן עם מזמורי תהלים לכן נאמר כל אלו תפלת דוד בן ישי ר"ל שאף מזמורים שאמרן משוררים אחרי' אמרם דוד בתפלותיו, והוא תמוה הלא קודם לזה הפסוק סידר כמה מזמורים שאמרן משוררי' אחרים כגון בני קרח ואסף וגם אח"כ הרבה מהן וא"כ קשה דהול"ל הך פסוק או בתחלתן על להבא או בסופן על לעבר אם לא כאמר שאין מוקדם ומאוחר בספר תהלים וכן יש לדקדק על רש"י בפירושו