אור לישרים קלה

זה תתעוררו אתכם היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו אבל אני ראיתי שכבר עבר המלך ותרועות והקולות ובכיות ועדיין לא התעוררתם ממשנתיכם ואלולי התעוררתם עצמיכם וישובו מדרכיכם כבר היה השופר תחתון התעורר את השופר העליון אשר עליו נאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול א"ו שעדיין ישנתם שינת העצלות ושיכרות לכן עתה נכמרו רחמי עליכם ואני צועק בקול מר ובכי אוהבי וריעי עורו נא והתעוררו וחשבו כא בגודל חשיבותיכם הלא על פיכם ישק כל עם ה' כל העולמות עומדים בזכותכם אם תטיבו דרכיכם וכל רואיכם יוכל להכיר שאתם מזרע הפרתמים דכתיב' ומוראכם וחתכם על כל העמים ואיך עכשיו אתם מלוכלכים בכתמי העוונות ופנה הודיכם וזיו פניכם וכי זה כבודיכם להיות מושלכים ארצה כאיש הנבל כדכתיב (יחזקאל ל"ו) הלא עם ה' אלה ומארצו יצאו עורו כבודיכם עורו נא והביטו בלכלוך מלבושיכם הוא לבוש הנשמה רחצו בגדיכם הצואים ואני אעזור אתכם ובמה נרחצים אותם בדמעות עינינו ובזה ימחו הכתמים וכן תתעצלו ותאמרו איך תוכלו לרחוץ הכתמים הרבים והגדולים במעט דמעות עינינו לכן חשבו נא בגודל הסכנה שאתם בו אם לא תשובו הלא היום יפנה ואם יבא החי' רעה הנ"ל אין אני רוצה לכפול הדברים אנה יהי' דרכיכם ולא תהיה כאיש אשר יעיר ממשנתו ועדיין אין שכלו שלם כי אין לי זמן לעורריכם יותר כי גם אני מתיירא מפני החי' רעה אחר שתפנה היום לכן צריך אני לילך ולשוב לביתי טרם יפנה היום וח"ו יהיה לכם כמו שבארנו במשל אלא התעוררו עצמיכם בשיכליכ' ושובו אל ה' וחסו על נפשיכם. והנה אנחנו אומרים עשה למען ירושלים עיר קדשיך הלא הש"י יאמר אתם תעשו תשוב' למען ירושלים עיר קדשי החריבה ממעונותי' עשו למען ציון משכן כבודי היא האהובה כנודע החבושה אתכם תוך גלות המר ע"ל שוממות היכלי אשר נחרב בעונותיכם ואתם מעכבין הבנין וע"ל הריסות מזבחי שהיו מקריבין בו קרבנות לכפר על עוונותיכם ע"ל הרוגים על שם קדשי שנהרגו בעוונותיכם והוי כאלו אתם הרגתם קדושי עליון ע"ל טבוחים על יחודי ע"ל באי באש ובמים על קדוש שמי וכל אלו נתפסו בעוניכ' ובעוונות אבותיכם ע"ל יונקי שדים שלא חטאו ואפי"ה מתו בשנה הזאת כמה וכמה ע"ל גמולי חרב שלא פשעו והם נתפסים בעווניכם לכן עשו תשובה ואומר למלאך המשחית הרף ידיך א"ל תשב"ר כמה וכמה אשר כבר ישבו בבה"מד אשר העולם מתקיים עליהם כדאיתא שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיו של תשב"ר ועתה בעוניכם נתמעטו ובודאי הקב"ה כ"י בוכה עליכם שכן מצינו בעקידה בער"ה שאחר ששלח אברהם את המאכלת לשחוט את בכו קפץ לבכות כופר האשכול ראותו אביו נשכל שכל שלח את ידו לעשות כל מלאכת עבודת הקודש והנה כמה וכמה נעשו כשכל סכל ושחטו בעוונותיכם את זבחי צאן קדשים הילדים הרכים אשר לא חטאו ולא פשעו והי' הוגים בתורת ה' בודאי הקב"ה כ"י בוכה עליהם לכן עשו תשובה סתשב"ר שעתה בחייהם יהיו חיים וקיימים עד מאה שנים עשו למענכם אם לא למעני לפי שידוע שאין בעל הנפשות פוגע בנפשות תחלה אלא תחלה מענש הקב"ה בממונו ואח"כ בקרקעותיו ואח"כ באשתו ובניו ואח"כ בגופו של אדם, והנה כל זמן שאין אדם נפגע בבניו א"צ לירא בנפשו אבל עתה בעוונינו שאנו רואין שכבר העניש הקב"ה אותנו ביונקי שדים שלא חטאו ובגמולי חלב שלא פשעו וגם תשב"ר הלא יש לנו לפחוד בנפשותינו לכן יאמר הקב"ה עשו למענכם אם לא למעני דקאמר עשו למענכם והושיעני כביכול כי הקב"ה בצרותינו לו צר והוא מחכה לחנחנו אך שכבר נשבע שלא יפדה אותנו עד שנעשה תשובה לכן קאמר הושיענו מצר הזה וקאמר עשו למענכם והושיענו כביכול. והנה עיקר התשובה הוא החרטה בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה ואם נעשו תשובה ונתחרט בלב שלם ונבכה על עוונותינו באלו ימים המעוטים אשר נשארו לנו טרם יוה"כ אזי ימחול לנו הקב"ה על חטאתינו ונראה דהא דכתיב (ויקרא י"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם, ויש לדקדק למה לא כתיב מכל עוונותיכם, אמנם נאמר דהנה גבי הווידו של כ"ג שהיה מתוודה בעד כל ישראל כתיב (שם שם) וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ויש לדקדק למה לא קאמר לכל חטאותיהם, אמנם נאמר דהא כבר בארנו שהתשובה מיראה מועלת שזדונות נעשו כשגגות והא דאמר שזדונות נעשו להם כזכיות היינו בעושי תשובה מאהבה וכל חכמי המוסר כתבו שתועלת של כל הקרבנות המכפרים