אור לישרים קכו

האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי כי לא תצטרך לנוד עוד ממקום למקום לכן תוכל לחזק את יתידותיך, וקאמר הטעם שתרחיב אהלך כי ימין ושמאל תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו וכל זה יהי' מרוב הבנים ומפני שהיתה יריאה לשוב למטרופלין המלך שיהיה צריכה שתהיה חבושה בחדרה ולא לילך בין הבריות ולא תוכל לישא פנים מפני הבושה והכלימה כי חשבוה לזונה ע"ז קאמר אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי וקאמר אדרבה אני מבקש ממך שתשכח בושת עלומיך וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד. וקאמר הטעם שכבר נודע לכל כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו ר"ל אלא נבעלת לאחר וגואלך קדוש ישראל אלקי כל הארץ יקרא וגואלך הוא מלשון איש ג"כ כדכתיב (רות ג') ופרשת כנפיך על אמתיך כי גואל אתה ובמה ידעו זאת ואמר כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה' ר"ל אלולי היה נתאמת כדברי המלשינים היה ראוי לי להענישך מיתה ולפחות לייסרך ביסורים קשים ומרים, אכן לא כן היה שהיית כאשה ואשת נעורים כי תמאס ועי"כ היו סבורים שבשביל איזה תרעומות קטן אני מייסרך והי' יודעי' שברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך וגם זה באמת ליתא כי בשצף קצף הסתרתי פני ממך וזה לא היה אלא לפנים כנ"ל במשל אבל בחסד עולם רחמתיך ר"ל אפי' באותו רגע שהראיתי לפניך כאלו אכי קוצף עליך רחמתיך ואם תדאג שמא תקראיך עוד הפעם כיוצא בזה ואף אם אבטיחך שחסדך לא ימוש מאתי, וגם אתה לא תחטא מ"מ ע"י עידי שקר עוד אעשה לפני' ואקצוף עליך וזאת אמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגוער בך והיינו אפי' לפנים כי לפי הפנימיות של לבי לא לבד שלא אקצוף כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמיך ה', והבן. אך כל זה יהיה אם אנחנו מיישרים אורחותינו ונשוב אליו בכל לב, אבל כל זמן שאין אנו שבים אליו בכל לב אין תרופה למכותינו ח"ו כי כלו כל הקיצו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, וכבר בארנו שאם בי' כנישתא חדא יתעוררו לעשות תשובה בזכותם יגאלו ישראל ובארנו ג"כ שבחודש אלול מסוגל יותר שאם נפתוח לבינו כמחט סדקית יפתח לנו הקב"ה שער גדול, וא"כ רבותי עתה הדבר תלוי בנו שאם נעשה תשובה שלימה נוכל לפעול שיהיה הגאולה בזכותינו ואם נתעצל עתה אנחנו גורמים עיכוב הגאולה וידוע כי כל בי' עשרה שכינתא שרי' ק"ו בקיבוץ הזה השם ישמור אתכם וינצור אתכם מכל דבר רע וק"ו בשעת הדרשה שאין לקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה ובפרט לפמ"ש חז"ל בשעה שהחכם יושב ודורש והציבור שומעין הקדוש ב"ה מוחל להם עוונותיהם, ואף שאין אני חכם מ"מ הלא אתם עשיתם את שלכם ואם הייתי חכם כהנה וכהנה בודאי יותר הייתם עומדים ושומעים ומקבלים וא"כ בלתי ספק השכינה שרוי' אצלינו אלא שאין בנו כח לראותה ולהנות מזיו כבודה עכ"פ נדמה בעצמינו כאלו היא מתפלשת באפר שטוחה ובכתה ומתחננת לפנינו לומר שובו בנים שובבים שובו נא מדרכיכם הרעים בניי עד מתי אראה בספלותיכם ובצרותיכם עד מתי תלכו עמי בקרי עד מתי לא תחוסו לכבוד אביכם שבשמים המחולל בגוים אשר כל זה גרמו עונותיכם הורידו כנחל דמעה על חטאתיכם השמיעו במרום קוליכם קול בכי' ואנחה המסברת לבו של אדם אולי יחנן ה' צבאות והקב"ה מחכה לחנוניכם זה זמן רב אלא שכבר נשבע שאינו מחננכם עד שתפתחו בתשובה אפי' כמחט סדקית ואז יפתח לבכם כפתחו של אולם ויפדה אותנו ואת אחינו בני ישראל ואז יקוים אם הבנים שמחה ובזה יום הדין הבע"ל יכתוב אותנו לחיים ארוכים ומתוקים ונתבשר ששנת גאולה באה ושנה הבע"ל יהיה שנת רצון לה' ויום נקם לאלקים לנחם כל אבילי ציון ואבילי ירושלים ובא לציון גואל בב"י אמן. ח ת"מ מ"ש אאמ"ו הגאון הנ"ל בבה"כ ציגיינר בעי"ת תקכ"ז לפ"ק. קהלת אמר סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, נראה דענין כך הוא דבשעה שאומרים דברי מוסר ברבים ראוי להדורש לפרש כל דבר ודבר כדי שיבינו אפי' הע"ה כל דבריו ולא יפול שום דבר ארצה כי זה הדבר השוה לכל נפש דכל אדם צריך לה וגם בקל יוכל כל אדם להבין דבריו דברי האגדתא ומוסר אכן כבר בארנו שראוי להתחיל הדרוש מוסר בד"ת ואם יאמר כ"כ עד שכל אדם יבין אותו יצטרך להאריך הרבה עד שיפנה היום