עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור לישרים

אור לישרים קכג

Or la-yesharim 123 · אור לישרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

המטרוניתא ובין העדים והי' הסיכסוך ביניהם כ"כ גדולה עד שכל א' ואחד בא להמלך וגילה את סודו ואז נודע לכל ששקר ענו במטרוני' והמלך עשה שפטים בהשרים והעדים אשר גרמו רעת המטרוניתא הכשירה ובניו בני המלכים ואח"כ הלך בכל חילו ותקפו וגבורתו וכבש אותו מדינה והוציא את המטרוניתא ובני' מהם בששון וניחם אותה וסיפר לה את כל המאורע שלא תצטרך עוד ליבוש כי כל בני מדינתה ידעו שהיא כשירה ובני הם בני מלכי' ולא בני זנונים וכששאל על שאר בנים השיבה שלא ידעה מאומה אז ציוה המלך לכרוז בכל המדינות שבכל מקום אשר יש א' מהבני' אשר נתגרשו ממטורפלין שלו ימהרו ויבואו בתופים ובמחולות ויתקבלו בחסד וברחמים כי נודע שהם בני המלך ואז נקבצו באו כולם ואז תחת שהיתה שכולה וגלמודה אם הבנים שמחה והבנים הטיבו דרכיהם והאהבה והחיבה גדלה ביניהם והולידו עוד בנים ובנות ונתכנו מלכותם לעולם ע"כ המשל: הנמשל הוא כך המלך הוא ממ"ה קב"ה ומטרוניתא דילי' הוא כנסת ישראל היא אמנו אהובה שאין דוגמתה ביפי' ובחכמה ובכל המעלות כנזכר מפסוקי דאשת חיל ונדרש בזוהר על כ"י ושהיא אהובה מאוד וכנראה מפסוקי דשיר השירים ושהיא נקראת עקרה כדכתיב (ישעי' נ"ד) רני עקרה לא ילדה וכן תקנו בברכת חתני' שוש תשיש ותגל העקרה כאשר נבאר זה למטה ואנחנו ב"י המה בני' כדכתי' בנים אתם לה' אלקיכם שהיינו בנים מזורזים וחביבם מאוד בעיני כל כמו שהזכיר שמע"ה בפסוקי שיר הסירים הרבה שבחי' על דור המדבר באמרו (שיר ח') מי זאת עולה מן המדבר וגו' וכל הקפיטל וכן הי' בימי שהע"ה (מלכי' א' י') שנאמר כל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע ומלכות שבא בשמע' את חכמת שלמה אמרה שם אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתיך יהי' ה' אלקיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת ה' את ישראל לעולם וישימך ה' למלך לעשות משפט וצדקה ומה שאמרנו שכשגדלו הבנים נתגאו מרוב השרירות ונעשה בנים סרבני' זו שאמר הנביא (הושע ב') וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל ונא' (דברים ל"ב) וישמן ישורן ויבעט ומה שאמרנו שנתקנאו בה השרים שבחצר המלך ושכרו עדים שיעידו שזינתה עם אחרים הם שבעי' שרי אומות העולם כמ"ש הכתוב (תילים פ"ג) אלקים אל דמי לך וגו' על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפונך והעדי' הם הס"ם וכת דילי' הוא המסטין והמקטרג על ישראל והנביא דמה תמיד הדביקות בע"ז לניאוף וזנות לכן אמר הנב' (ירמי' ג') אחר שאמר הראית אשר עשתה משבה הולכה היא על כל הר גבוה ואל תחת כל עץ רענן ותזנה שם וכתיב והי' מקול זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ. ונראה שר"ל שאינו אלא שהוציא עלי' קול זנות והוא הדבר שאמרתי שהלשינו שזינת' עם אלם וחרש וחסר דעה שעל ע"ז עץ ואבן אמרהכתוב פה להם ולא ידברו ענים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו וגו'. וגם מה שאמרנו שהמלך ידע שהיא נקיי' רק שהמלך חשש שבני המדינה יחשבי' לזונה מפני שיראו סרבנות הבני' שאינם מתנהגים כבני מלכים כ"א כבני זנוני' ולכן המלך עשה כאילו האמין להם וגרשום מעל ארצו בזה יובנו סתירת הפסוקי' אשר נתקשו בו הרבה מפרשי' שהנביא אמר (הושע ב') ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנוכי לא אישה ותסר זנוני' מפני' ונאפופי' מבין שדי' ואמר ואת בני' לא ארחם כי בני זנוני' המה דמשמע שאין חסרון בבני' כ"א שהם בני זנונים ועיקור חסרון הוא באמם שזינתה ובמקום אחר אמר הנביא (ישעי'.) הן בעוונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם דמשמע שאין חסרון באם כ"א בבני' והם סותרי' זא"ז. אכן לפי המשל לק"מ דודאי אמנו האהובה היא הכשירה ואין בה דופי רק בשביל להכניע אותנו לבל נתגאה ונלך בשרירות לבינו וגם לטובת אמנו שלא יאמרו שממ"ה לאהבתו אותה מחפה עלי' כנ"ל. לכן עשה כאלו האמין למלשיני' וקרא אותנו בשעת שלוחינו מאתו בני זנוני' וקאמר ע"י הנביא שהיא זונה והיינו דברי הנביא הושע כמש"ל שהוא מנביא שישלח אותנו מאתו לכן אמר בשביל זנוני' מגלה אותנו מאתו מפני שאנו בני זנוני' אבל בישעי' כ' דשם מתנבא על סוף זמן הגלות דמעיקר' אמר כי כה אמר ה' גם שבי גבור יוקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנוכי אריב ואת בניך אנכי אושיע האכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני ה' מושיעך וגאלך אביר יעקב כה אמר ה' איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתי' או מי מנושי אשר מכרתי