אור לישרים קכב

מזורזים אין דוגמתן ביפים וכן בתוארם אשר כל רואיהם יכירו כי הם בני מלכים ובקל נוכל לצייר איך הוסיף השמחה והאהבה בינותם והי' למטרוניתא שמחה גדולה על שהיתה עקרה שנים רבות שעי"כ ניתוסף האהבה וחיבה עלי' ועל בני' אחר שניכר החסרון של העדר בנים ניכר המעלה והברכה של פרי הבטן אך בזמן מועט נהפך השמחה הגדולה לתוגה גדולה כי כאשר גדלו קצת בני' וראו החיבה ואהבה אשר אבותם עליהם מרוב השרירות נעשו בנים סרבנים אשר הבין המלך שטוב להם לשלחם מאת פניו שעי"כ יתמעט שרירותם ויטיבו דרכם אך גמר אומר שלא לשלחם מבלי אמם כ"א לא תהיה אצלם מי ישגיח עליהם ואעפ"י שסרחו עדיין היה רחמי האב עליהם ומרוב האהבה אשר אהב את המטרוניתא לא יכול לשלחה מאת פניו ולא היה יודע מה לעשות אך בנתיים גדלה הקנאה מהשרים עלי' מה עשו שכרו עידי שקר אשר העידו שתמיד קודם עיבורה הלכה המטרוניתא לטייל עם א' מעבדי המלך אלם חרש שוטה וחסר דעה ונתיחדו שמה ולכן מסתמא זינתה עמו והבני' לאו בני מלכים אלא בני זנונים המה, ואף שהמלך בחכמתו ממה שהיה בטוח בכשרותה ובצניעותה הבין שכל זה לא היה ולא נברא אלא עידי שקר הם אשר השכירו אותם שונאים המקנאים אותה ואפשר אם יענו אותם יודו מי המה השוכרים אותם מ"מ חשש שמא לא יודו ליראתם שיתחייבו מיתה על שרצו לשלוח יד במנורוניתא ואף אם יודו מ"מ השכיל והבין כיון שכבר נתפרסם זה העדות בכל מדינות ואם יציל אותה אף שיודו העדים ששקר העידו לא יאמינו בני מדינתו הודאת עדים רק יאמרו המלך מרוב אהבתו ותאוותו אלי' הוציא קול שהעדים הודו ואם יעשה שפטים במי ששכרום יאמרו ששפך דם נקי והמטרוניתא יחזיקו בחזקת זונה ובני' לבני זנונים כי יאמרו הראי' לדברי העדי' שהיתה עם המלך ולא הי' לה בנים ואח"כ הי' לה בודאי מאיש אחר המה זאת ועוד אחרת שהבי' לרוב השרירות והאהבה אשר הראה להם המלך והמטרוניתא נעשו בנים סוררים ועשו מה שלבם חפץ נגד רצון המלך וזה היה ראי' קצת שאין זה טבע מבני מלכים כ"א מטבע בני זנונים, לכן המלך בחכמתו הוכרח בע"כ שלא ברצונו לעשות את עצמו כאלו האמין לדברי העדים רק אמר שאינו רוצה לשפוך דם רק הסכים שישלח אותה ואת בני' מארצו וגם לה לא גילה המלך שאין מאמין לדברי העדים ואדרבה שציווה לה ע"י אחרים שהוא חשבה לזונה וינקום ממנה ומבני' כדי שתצטער על גרושי' וגירש בני' מאוד ותבכה מאין הפוגת ואז יבינו כל רואי' שכעס עלי' המלך ובטלה אהבתו ממנה ואם יעמוד אח"כ על החקירה ששקר העידו יוכל לעשות בהם שפטים ויוכל להכריז בכל העולם אנה היא שרוצה להכניסה לתוך פלטרין שלו עם בני' ולשמחם כימות עולם ואז יאמינו כל בני מדינתו שכשירה היא ובני' הם בניו באמת ובפרט כשיתנו על לב הזמן שהית' נדה ונעה במדינות אחרי' ובודאי לרוב יפיה הפצירו בה הרבה בני אדם להרבות לה מוהר ומתן והיא סבלת כל הצער והעינוי זה יהי' ראי' ברורה לכשרותי' ואף שאהבת המלך חזק מאוד מ"מ הוכרח לכבוש אהבתו אלי' ולהראו' לה כאילו הוא כועס עלי' גם על בני' שילכו מאתו ויאמר להם כי המה בני זנוני' וחשב שעי"כ יכנעו מגאותן וסרירותם ויטיבו דרכם אמנם כאשר נשתלחה עם בני' ממדינתו לא ידעה דרך ומסילה והיתה הולכת ומיללת על צרותי' וצרות בניה והלכה מגבעה להר ומהר לגבעה עד שבאה תוך יער מקום מדבר מקום אריות ודובי' וחזירי יער גם מהם טרפו ומהם נשכו והנשארי' ההרה נסו ונתפרדו איש מעל אחיו רק מעט מהם נשארו אצלה והלכו ברעב ובצמא והמה הולכים נבוכים וכלו עיניהם בדמעות עד שראו היא ובני' עיר מושב והי' שמחים וסברו כי עתה ייטיב מלילך נבוך במדבר אך למקום שונאי המלך באו ואף שלא תכירו האויבי' מ"מ השתעבדו בהם כעבדים וזה הי' לה צרה גדולה יותר דעתה שכולה מבני' וגלמודה מבעלה ומעט הנשאר יהיו משובדי' ביד שונאיהם והיותר קשה לה ששמעה בזיוני בעלה המלך והיא היתה צריך לחרוש וזה הי' לה כואב מאוד כי עדיין לא נגרע אהבתה למלך מאומה עד שבחרה לברוח למקום מדבר שהיתה בו מתחלה אך כשזכרה את אהבת בניה הנתוני' ביד אויביהם מבלי אב והם מתנחמי' שאמם כאן נכמרו רחמיה עליהם ולא רצתה לברוח וסובלת הכל והיתה בצער הזה זמן רב ובנתיי' חקר המלך איה המה וידע מצרותם הגדולה ומרה. ונפשו עליהם תהמה ובמסתרים תבכה נפשו גם שמע מרוב הבנים שהטיבו דרכם. מה עשה המלך סיבב בחכמתו שנפלו מחלוקת גדולים בין השרים המקנאי' את