אור לישרים קכ

במשנה תורה (דברים ל') אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך והוא אינו מובן דכך הוא סדר המקראות שם והיה כי יבואו אליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים הדיחך ה' אלקיך שמה ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והטיביך והרבך מאבותיך ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעיך לאהבה את אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך וא"כ משמע שלא יגאלו ישראל עד שישובו אל לבם בכל הגוים אשר המה מפוזרים וישובו אל ה' וא"כ איך התפלל נחמי' מאחר שכבר הם שבים ראוי לקבצם הלא ישראל היו מפוזרים באותו פעם בכל המדינו' ואיך ידע נחמי' בשושן מה שנעשה בשאר המדינות, גם קשה באלו הפסוקים של פ' נצבים שאחר שאמר שיהיה לנו כל טוב דהיינו אם יהי' נדחכם בקצה השמים וגו' והביאך וגו' וקאמר ומל ה' אלקיך וגו' וזה ודאי צריך להיות קודם כל הטוב, לכן נאמר דבאמת צריך זה להיות קודם רק דקרא רצה לתרץ מאי דקשה על הא דקאמר אם יהיה נדחך וגו', ולזה קאמר ומל ה' אלקיך דבזה יתורץ וכאשר נבאר דאיתא במדרש הנעלם סוף פרשת נח דר"א אמר שלא יהיה קיבוץ גליות עד שישובו ישראל שנאמר ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכתיב אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך אמר לי' ר"ע א"כ האיך יהיה דא להתעוררא כולהון כחדא בתשוב' מאן דהוי בסייפ' דשמיא ומאן דהוא בסייפי דארעא האיך יתחברון כחדא למיעבד תשובה אמר לו ר"א חייך דאי יחזרון בתשובה רישא כנישתא או חדא כנישתא בזכותם יתכנס כל גלותא דקב"ה איסתכי תדירא אימתי יחזרון ויעבד להון ובא דכתיב ולכן יחכה ה' לחנניכם מחכה תמיד אימתי יעשה תשובה, והנה גם זה אינו מובן אם כל ישראל יהיו חייבין מאי מהני אי כנישתא חדא ישובו הלא הכל נידון עפ"י הרוב אמנם נאמר דעוד איתא שם במדרש הנעלם סוף פרשת נח שסיפר אלי' הנביא לרבי שהקב"ה עסיק היום בפסוק בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלקיך לא ירפך וגו' ואתא אפטרופסא רבה דלהון ובעי דאימתי יפקון בנוהי רחימוהי מתחות גלותא דאדום ואמר קב"ה שיקראו לס"ם אפטרופסי דאדום לטעון והוא אמר דלטורון על ישראל עד דאנזיפי קב"ה ועריק הס"ם ג' אלפי מיל והשיב הקב"ה תשובה למיכאל ואמר לי' למיכאל הוי לך למיהוי שפיל לרישא דקרא דכתיב ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ואח"כ כתיב כי אל רחום ה' אלקיך אמר מיכאל מארי דעלמא הוי לך לרחמא עלייהו את רחום וכך אתקרית א"ל אוקמאה אומיתי' ביומא דאתגזריי' דינא קדמאי עד די יתבון ואי כניסת' חדא אפתחת תשובה בעינא דמחטא אנא אפתח לה תרעין רברבין עכ"ל. ונמצא דבתחלה צריכין ישראל לפתוח בתשובה כמחט צדקת ואז יפתח להם הקב"ה תערין רברבין אבל טרם שיפתחו ישראל לא יפתח לבם הערל שנשבע הש"י ומשו"ה אם בי' כנישתא חדא יפתחו בתשובה אז יכול להמול את לבבם משום שכבר התחילו בי' כנישתא לפתוח בתשובה נתקיים השבועה והיינו דקאמר הכא אחר שאמר והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך שמה ושבת ה' את שבותך וגו' אם יהיה נדחך וגו' וק' קו' ר"ע במדרש הנעלה איך יתעוררו הנפוצי' בקצה השמים ובקצה הארץ בב"א ואי כתי' ר"א דאפי' כנישתא מהני קשה קושי' ב' אמאי באמת מהני כנישתא חדא הלא העולם נידון עפ"י הרוב ולתרץ קו' זו כתב ומל ה' את לבבך וגו' ר"ל דבאמת הקב"ה רצה לפדותן אפי' קודם שיפתחו הם בתשובה אלא הקב"ה ימול את לבבם מפני שהוא אל רחום וחנון רק שנשבע הקב"ה שהם צריכין לפתוח בתשובה תחילה לכן די בבי' כנישתא חדא ואח"כ הוא ימול את לבבם הערל, וק"ל. והשתא מתורץ נמי תפלת נחמי' שאחר שהתוודה עוונו ועון אבותיו והוא היה רישא כנישתא אמר זכור נא וגו' ר"ל שאתה אמרת אם ישובו יקבץ אותם מקצה השמים ואיך יהיה אפשר זו שיתעוררו כולם בב"א א"ו שכוונתך על רישא כנישתא או על כנישתא חדא לכן עתה הוא העת שכבר התוודית לפניך עוונותיו ואת עון אבותיו וק"ל. אכן להבין איך קאמר באמת המדרש שאפילו רישא כנישתא או כנישתא חדא וכו' הכא