אור לישרים קיג

הזה יהיה הכפל כמ"ש (ישעי' ס"א) לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם ואיך יהיה זה אפשר הלא איתא בגמרא דע"ז שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חריב ואח"כ יהיה עוה"ב וא"כ איך ינוחמו בכפליים הלא כבר הוא הגלות י"ז מאות שנה והעולם לא יתקיים עוד ת"ק ואיך יכול להיות שהזמן יהיה כפל על זמן הגלות ונראה לי דאעפ"י שהיינו בגלות י"ז מאות שנה מ"מ לא היה שום א' בגלות ק"נ שנה משום סלא היה שום א' מזמן החורבן ההוא חי ק"כ שנה וא"כ אחר שיבא גואל צדק יהיה התחיה ואז יהיה בלע המות לנצח וא"כ יחיו עד סוף אלף הששי וזה יהיה יותר מכפל שני חייו שהיה חי בזמן הגלות והיינו דקאמר למה לנצח תשכחינו תעזבינו לאורך ימים ר"ל שרצונך לשלם בכפליים על ידי אריכות ימים לכן אנו מבקשים השיבנו ה' אליך ונשובה עתה ואין אנו מבקשים אורך ימים כ"א חדש ימינו כקדם וקאמר כי אם מאס מאסתנו עוד יהיה הקצף שקצפת עלינו קצף גדול ואי אתה עושה דברי זכרי' הנביא פלסתר דכן אמר זכרי' כה אמר ה' קנאתי לירושלים ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השונאים כי אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה, וא"כ על הגויה יהיה הקצף גדול ועלינו קצף מעט ואם מאס מאסתנו יהיה עלינו דייקי קצף גדול עד מאוד מה שראוי להיות על הגוים לכן השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. ולסיים בעניינא דקיימינן בי' נתרץ סיום דמשניות דמסכת תענית דאיתא שם לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיו"הכ שבהן בנות ישראל יוצאת בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונים טבילה ובנות ישראל יוצאת וחולות בכרמים ומה היו אומרת בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זו מ"ת וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק במהרה בימינו, והוא פלא איך שייך האי קרא דצאינה וראינה למאי שקודם ולבאר נאמר תחלה לתרץ הא דאיתא במדרש והובא בילקוט בסיום א כה וז"ל השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם עתיד הקב"ה להפוך נו"ב לששון ולשמחה ולמועדים טובים ולבנות הוא בעצמו בהמ"ק ולקבץ גליות שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס וגם זה יפלא איך שייך זה לפסוק השיבנו. אמנם נאמר דלכאורה קשה בהאי קרא שמבקש שישיב אותנו ה' אליו ואמאי לא בקשו בנין הבית האחרון דזהו עיקר מבוקשינו דנוכל לזכות ע"י הקרבנות לחיים הנצחיים שיכופר כל חטאתינו וכל יום ויום לתקן נשמותינו להשביע בצחות נפשינו ולאור באור החיים בעולם הקיים לנצח ומאי איכפת לנו בימי חיי הבל כי שנותינו כחלום יעוף וימינו כצל עובר, אמנם לפ"מ דקאמר המדרש דהקב"ה יבנה הבית תחלה קודם קיבוץ גליות וכדיליף לה מקרא דבונה ירושלים ה' וגו' י"ל דגם זה בכלל בקשות השיבנו ה' השיבנו היינו שיקבץ גליות אליו וממילא שכבר יהיה נבנה בהמ"ק, והנה במדרש הזה מסדר דמעיקר' יתהפך תחלה ט"ב לששון ושמחה דבונה ירושלים ה' אבל על שיהפך תחלה ט"ב לס"וש לא מייתי ראי' אמנם נאמר דכבר הבטיחנו ע"י יחזקאל הנביא והושבתי אתכם כקדמותיכם והשבתי מראשיתם, והנה כסדר שהיה מקדם כן תהיה לעתיד מצינו שבנין בית שני לא נגמר אלא עד ו' לדריוש דכתיב (עזרא ו') ושיצא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר די היא שנת שש למלכות דריוש מלכא ובשנת ד' לדריוש שאלו לזכרי' הנביא אם יצומו עוד בט"ב ובא התשובה ע"ז כה אמר ה' צום הד' וגו' יהי' לששון ולשמחה ונמצא שט"ב נהפך קודם גמר בנין הבית ואע"ג שכבר התחילו בבנין מ"מ מתוך שע"י בני אדם נבנית הוצרך לבנות ה' שנית משא"כ בנין הבית האחרון שהקב"ה בעצמו יבניהו בודאי ברגע יוגמר והלא במאמר א' יכול להבראות כל הברואים ומסתמא יהופך ט"ב לששון ושמחה קודם התחלת בנינינו לכן אמר ע"י הנביא (ישעי' ס"א) לקרוא שנת רצון לה' ויום נקם לאלקים לנחם כל האבלי' לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל וכתיב בתרי' ובנו חרבות ירושלים שוממות ראשונים יקוממו והא דקאמר הכא במדרש נו"ב יהופך תחילה לששון ולשמחה ולפי דברינו כל הד' צומות יהופכו נראה משום דהכא נאמר שיתבשרו בתחילת השנה שהיא שנת רצון ושיהופך האבל לשמן ששון וא"כ לפי סדר השנה של שנת עולם התחלה הוא מתשרי יהיה נו"ב האחרון שבד' צומות ומשו"ה קאמר שלא יבנה בהמ"ק עד שיתהפך