אור לישרים קג

ולדברינו יהיה קושיא חדא מתורצת בחברתה דודאי על כל דבר היו הזקנים יכולין להוכיח אבל להוכיח השרים שמוטל עליהן לפרנס הזקנים לא היו לתבוע חלקם בפיהם וכדדרש בגמ' (כתובות ק"ה) על פסוק מלך במשפט יעמוד ארץ ואיש תרומות יהרסנה דאם דיין דומה למלך שאינו צריך לכלום יעמוד ארץ ואם דומה לכהן שמחזיר על הגרנות יהרסנה לכן מוטל זה על השרים להוכיח את עצמן והם לא הוכיחו זא"ז ונמצא שאתברו סמכין דאורייתא והיינו דקאמר היו שריה כאילים שלא הוכיחו זא"ז במה שמוטל עליהם ועי"כ לא מצאו מרעה לזקניהם וכיון שע"י נתמוטט סמכין דאורייתא לכן נאמר בסיפא דקרא וילכו בלא כח לפני רודף ר"ל מפני שהם לא עשו סמכין דאורייתא לכן נענשו במכ"מ שלא מצאו רגלים לרוץ לפני אויב ונוכל נמי לומר דגם לא מצאו מרעה קאי על השרים וקאמר היו שריה כאילים ר"ל שלא הוכיחו זא"ז על מה שלא הי' הזקינים מצו להוכיח דהיינו שלא השגיחו על פרנסת הזקינים ומשו"ה השרים לא מצאו מרעה מדה כנגד מדה עד שהוצטרכו לילך בלא כח לפני רודף שלא הי' להם רגלים לרוץ ג"כ מכ"מ וק"ל. ועתה דעו וראו דהני ג' דלא חרבה ירושלים אלא בעבורם דהיינו ביטול תינוקות של בית רבן ובזוי ת"ח ושלא הוכיחו זה את זה הכל סובב על קוטב אחד דהיינו על שלא עשו סמכין דאורייתא ויובן נמי הא דאמר הנביא (מיכה ד). שמעו זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבי' משפט ואת כל הישרה יעקשו בונה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשי' בשוחד ישפטו וכהני' במחיר יורו ונביא' בכסף יקסמו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבינו לאמר לא תבא עלינו רעה לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער והנה אינו מובן דכל הני לא חרבה שי"ל הלא המה נגד האי קרא דבהדיא נאמר שבגלל ראשי' בשוחד ישפטו וגו' ציון שדה תחרוש ועוד יל"ד באלו הפסוקים דמתחלה אמר שמעו זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל והוא מדבר עמהם ואח"כ קאמר ראשי' בשוחד ישפט וכאלו מדבר עם אחרים ואח"כ הדר קאמר לכן בגללכם ציון וגו' ועוד דבפסוק הראשון לא הוכיח אלא ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל ואח"כ קאמר ראשי' בשוחד וגו' וע"ק כפל הלשון דמוזכר בפסוק ראשי בית יעקב וקצני בית ישראל ועוד דקאמר ראשי' בשוחד ישפטו ומשמע דאי לא שוחד ומחיר שפיר הוי עבדי ובודאי זה ליתא כיון דמתעבים משפט ויותר קשה על הא דקאמר ונביאה בכסף יקסמו משמע דאי לאו בכסף שפיר עבדי וזה ודאי ליתא דהא אסור לקסום, גם הא דקאמר המתעבים משפט דנעשה משפט רק שהם מתעבים אותו וכן הישרה יעקשו דמשמע דנעשה הישר רק שהם מעקשים אותו והכי הל"ל שמשפטם מתועב ויושרם מעוקש ועוד דקאמר בונה ציון בדמים וגו' והל"ל בונים ציון דכל הקרא לשון רבים ועוד דקאמר ועל ה' ישענו לאמר וגו' מה זה הקלקול שיש להם בטחון על הקב"ה והיותר ק' על מה שפי' רש"י על ראשי' בשוחד ישפטו שהם זקני סנהדרין והמלך והוא נגד משנה וגמ' ערוכה בר"ה (כ"ה) דמייתי שם על מעשה דר"ג דאמר על רבי יהושע שר"י בא אצל ר' דוסא בן הורקנוס וא"ל רדב"ה אם אתה בא לדון על ב"ד של ר"ג צריך אתה לדון אחר כל ב"ד וב"ד מימות משה ע"ע ובגמרא שם איתא ובאת אל הכהנים הלוים והשופט אשר יהי' בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל השופט שלא היה בימיו הא אין לך אלא שופט שהיה בימיו ואומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, ופי' התו' דאל תאמר שהשופטים הראשונים היו טובים מאלה אפ"ה אין לך לשמוע אלא להשופט אשר יהיה בימיך וכדאמר לעיל יפתח בדורו כשמואל בדורו דודאי מן השמים לא מוקמי' אלא מי שראוי לסמוך עליו ע"ש, וכן הוא באמת שזה יסוד ועיקר הדת שאם נהרהר אחר הסנהדרין ח"ו שפעם א' עשו שלא כהוגן יתבטל הקבלה א"ו מפני שהתורה הורה לנו לילך אחר כל ב"ד וב"ד שבכל דור ודור ודאי גלוי וידוע לפניו שכל מנהיגי התורה דור ודור ודורשיו יהיה ראוי לסמוך עליהם ואיך אמר הנביא מיכה ראשי' בשוחד ישפטו וגו' ולפי דברינו יבואר הכל דכן אמר הנביא שמעו זאת ראשי בית יעקב כי ידוע שבית ישראל נקראים הת"ח והחסידים ואנשי מעשה אכן בית יעקב נקרא יתר העם לכן קאמר שמעו זאת ראשי בית יעקב ר"ל אפי' אם הם אינם קצינים מ"מ כיון שהם ראשים דהיינו מנהיגים עליהם מוטל להעמיד פרנסה להורים ומורים שבדור כן אם היה קצינים אעפ"י שגם הם מחשובים מ"מ כיון שהם קצינים גם עליהן מוטל לפרנסן, אכן הם אינו מפרנסם מפני שהם אומרים שאינם ראוים