אור לישרים ק

עולה י"ז י"ז תמוז א"ת לרבות ט' באב והם ד' צומות ואני אוסיף בה נופך דלפי דברי בעל העקידה אינו מרומז באיזה חודש יהיה ג' בחודש או יו"ד או י"ז, גם על דברי הזוהר ק' איך מרומז שא של א"ת מורה על אב דלמא מורה על אייר או על אלול או אדר לכן נאמר דכמו דקאמר בעל העקידה שהג של תיבת גי"ד מורה על מספר שלשה וכן י על מספר עשרה וד מפני שהוא אות האחרון של התיבה מורה על כללות התיבה שהוא מספר י"ז ה"נ נאמר כשלוקחין תיבת גיד למפרע הד מורה על מספר ארבע והי על מספר יו"ד אבל הג מורה על מספר י"ז שהוא כללות התיב' נמצא שאות ג מורה בדרך פנים ג' ובדרך למפרע י"ז וכן הד בדרך פנים י"ז ובדרך למפרע די אכן הי בין בדרך למפרע ובין בדרך פנים מורה על מספר עשרה וא"כ נאמר דשלשה אותיות של תיבת גיד מורים בדרך פנים על מספר ימי החודש ובדרך למפרע מורה על מספר איזה חודש בשנה הוא או בהיפוך שדרך למפרע מורה על ימי החודש ובדרך פנים על איזה חודש בשנה הוא ואע"ג שבין א"א שג' אותיות של תיבת גיד של דרך פנים מורים על ג' חדשים דהיינו באיזה חודש בשנה היה ובין א"א דבדרך אחור מורה על איזה חודש מ"מ איכא אות א' המורה על מספר י"ז דבדרך פנים מורה הד על מספר י"ז ובדרך אחור מורה הג על מספר י"ז ובחדשים ליכא אלא מספר י"ב חדשי השנה י"ל דבאמת כוונת הקרא להורות על אב והא דלא נכתוב ה' י"ל דהקרא רוצה לרמוז שאותו אב שאחר צרות טבת נעשה החורבן לכן מאותו ניסן שהתחילו למנות צרות טבת שהיה בחודש הי מספר והולך עד אב נמצא החודש אב שהוא החודש הי"ז לאותו ניסן שהתחילו למנות אותו טבת, והנה כמו דאמרינן שהג' אותיות של תיבת גיד כל א' מורה ע"ש החודש ועל מספר ימי החודש ה"נ נאמר בב' אותיות של מילת את דכל א' מורה ע"ש החודש א' ועל מספר ימי החודש וא"כ הא מרמז ע"ש החודש כמ"ש הזוהר שהוא מורה על חודש אב אלא שעוד נוכל לומר שהוא מורה על אייר או על אלול או על אדר אבל מה שא מורה על מספר ימי חודש אינה אלא א' בחודש וקשה הלא א' בחודש הוא ר"ח ור"ח דאורייתא הוי ואין להתענות בו וצ"ל דבאמת אין מתענין בו רק הכתוב רמזו מפני שבר"ח נעשה הצרה והיה ראוי שלא יאכלו בו רק מפני ראש חודש דחוהו מן ראש חודש אך קשה דלא ה"ל לקרא להניח מלינקט על איזה יום בחודש שקבעו התענית שבאמת אוכלין בו וצ"ל דגם אותו היום נרמז בו והנה בכל החדשים אם נדחה מאחד בחודש היה נקבע בב' לחודש וב' לחודש לא נזכר כאן וצ"ל שהג של תיבת גי"ד מורה על קביעת התענית של אותו צרה הנעשית בא' לחודש וכיון שהא וג מורה ע"ש החודש דהיינו מספר ימי החודש של צרה א' בודאי הת שבין הא וג מורה ע"ש החודש כדי שיקרא אותו השם עם הא ועם הג' והנה הזוהר כ' שהת מורה על מספר ימי החודש דהיינו תשיעי ולפי דרכינו צריך נמי להורות ע"ש החודש ונוכל לומר שהוא מורה על תמוז או תשרי או החודש התשיעי אך לפ"מ שבארנו שמיום א' בחודש נדחה על יום ג' בחודש מוכח שהת אינה מורה על תמוז או החודש התשיעי דא"כ היה יכול לדחותו מיום א' על יום ב' בחודש ואמאי דחוהו מיום א' על יום ג' א"ו שהת מורה על תשרי ור"ה היו עושין בכל א"י ב' ימים ואפילו בירושלים אם באו עדים מן המנחה ולמעלה ולפיכך היו קובעין התענית בג' בחודש וכן היה באמת שבא' בתשרי נהרג גב"א והתענית קבעו בג' בתשרי, והנה כבר בארנו שהא והג בדרך פנים מורים על ימי החודש והת ע"ש החוד נשאר עדיין לבאר הנך ג' אותיות דהיינו הא והג בדרך אחור שהוא י"ז ע"ש החודש והת שכבר בארנו ע"ש החודש נשאר עוד לבאר על מספר ימי החודש דהיינו תשיעי בחודש וכיון דלא נרמז באלו אלא מספר א' ע"כ שהא והג דרך אחוריים שהוא י"ז נמי מורה ע"ש החודש א' דאל"כ היה צריך ב' מספרים על ימי החודש או שהת המורה על תשיעי בחודש נקרא עם הא ועם הג והמה חודש אחד וכבר בארנו שהחודש הי"ז היינו אב ע"כ שגם הא מורה על אב כדעת הזוהר ולא על אייר או אלול או אדר והא דהוזכר אב ב' פעמים והת שבנתיים מורה על תשיעי והוא להורות שצרה גדולה ותקיפה שהוכפלו ב' פעמים שבט"ב נחרב הבית בראשונה ובשני' וכיון דמבואר עתה דדרך אחוריים מרמז על איזה חודש ודרך פנים מרמז בכמה בחודש וא"כ הד של גי"ד שהוא בדרך פנים יז ומורה על ימי החודש והד מורה נמי על חודש הרביעי שבדרך אחוריים מורה על איזה חודש וא"כ הוי י"ז תמוז וכן הי בין דרך