אור גדול לה

על פרהסיא, וכן משמע מסידור דבריו שכתב בריש הפרק דמצווין על קה"ש ומוזהרין שלא לחללו והדר מפרש כיצד כו', משמע דכל היכא דמדינא יהרג וא"י איכא עשה ול"ת הנ"ל וראי' ברורה דדעת הרמב"ם דגם מ"ע דקידוש השם היא אף בצינעא, דכן נראה מבואר להדיא מס' המצוה להרמב"ם דבמ"ע ט' גבי פשה דונקדשתי כתב דענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווין לפרסם האמונה הזאת האמיתית בעולם ושלא נפחד בהזק שום מזיק כו' ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אעפ"י שלבותינו מאמינים בו יתעלה כו', דנראה מדכתב האמונה הזאת כו' וגם מדכתב לחשוב שכפרנו אעפ"י שלבותינו מאמינים בו יתעלה, דנראה דכוונתו לצייר מצוה זו לענין ע"א וכמ"ש אח"כ גוונא דאמו"ע, דהבה"ג והשאילתות נקטו לה לדוגמא לדינא דע"ז דיהרג וא"י, ואם נימא דונקדשתי לא קאי רק בפרהסיא א"כ ע"כ דקאי על שאר מצות ולא בע"ז דבע"ז אף בצינעא יהרג ואל יעבור מבכל נפשך, ולמאי צייר הרמב"ם על מצוה זו בכופין אותו לעבוד ע"ז דאף בצינעא הדין דיהרג. ע"כ נראה דהרמב"ם סובר דהעשה דונקדשתי קאי גם על צינעא היכא דהדין יהרג ואל יעבור, וביותר מבואר כן בס' המצות במצות ל"ת ס"ג שכתב שהזהירנו מחה"ש והוא היפך קה"ש שנצטווינו שקדם ביאורו בח"ע ט' כו' החלק הא' הכולל כל מי שבקשו ממנו לעבור על דבר ממצות בשעת השמד והי' האנס מתכוין להעביר בין מצות קלות בין חמורות או מי שיבוקש ממנו שיעבור על ע"ז ג"ע ושפ"ד ואפילו שלא בשעת השמד הנה הוא חייב להתיר נפשו ויהרג ואל יעבור כמו שביארנו ב"ט ממ"ע ואם עבר ולא נהרג כבר חלל את השם ועבר על לאו זה ואם הי' העובר במקום הרבים כבר חלל את השם ברבים כו', הנה בכאן מבואר דגם בצינעא עבר על לאו זה כהלח"מ ודלא כהפר"ח, וגם נראה מבואר דגם העשה דקה"ש היא אף בצינעא דהא כתב בתחלה שהזהירנו מחה"ש והוא היפך קה"ש שנצטווינו שקדם ביאורו ב"ט ממ"ע וחשיב כאן בלאו דחה"ש רק דברים שאף בצינעא יהרג ואל יעבור וכתב ע"ז דזהו ההיפך מקה"ש מכלל דגם בצינעא הוי קה"ש וכן על כל הני דחשיב יהרג ואל יעבור דקאי אף על צינעא כתב כמו שביארנו כל ממ"ע, אלמא דהמ"ע אף על צינעא. אמנם יש לתמוה מגמ' דסנהדרין (ע"ד ב') דיליף גז"ש תוך תוך, אלמא דונקדשתי בתוך בני ישראל לא קאי רק על פרהסיא. והנראה בדעת הרמב"ם דס"ל דעשה דונקדשתי ול"ת דלא תחללו הואיל וסתמא כתיבא ולא ביארה התורה, לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, כעין דקאמר הגמ' בכורות (כ"ו ב') וחגיגה (י"ח א') וכעין זה כתב הר"ן (ר"פ יוה"כ) ועי' ב"י או"ח (סי' תק"ל), וכל היכא שנראה לחכמים שיהרג ואל יעבור הוי בכלל ונקדשתי ולא תחללו והא דיליף תוך תוך אינו אלא אסמכתא, דאסמכו אקרא דבפרהסיא בכל ענין יהרג ואל יעבור, אבל עיקר הדבר הוא מסברא והקרא קאי בכל ענין בין על צינעא בין על פרהסיא, וכן נראה מוכח קצת ממ"ש לעיל דמהת"כ מוכח דמלא תחללו איננו מוכח דצריך למסור נפשו, רק מונקדשתי ומגמ' דע"ז (נ"ד א') מבואר דבאינו אוסר עצמו עובר על לא תחללו, וכתבתי לתרץ דונקדשתי גלי על לא תחללו דעובר אם אינו מוסר עצמו, וכל זה שייך אי ונקדשתי קאי על כל מאי דנכלל בלא תחללו, אבל אי ונקדשתי לא קאי רק על פרהסיא ולא תחללו קאי אף על צינעא, א"כ שוב מנא לן דבצינעא כגון בשעת השמד דצריך למסור נפשו, דהא מלא תחללו איננו מוכח מסירת נפש, ונקדשתי לא קאי רק על פרהסיא, וע"כ דגם ונקדשתי קאי עלה וכנ"ל, ותוך תוך אסמכתא בעלמא הוא, רק עיקר הדבר דלא מסרן הכתוב אלא לחכמים והם אמרו כפי מה שנראה להם היכא דשייך קה"ש וחה"ש והיכא דלא שייך, ואף דהוא קצת דוחק עכ"ז נראין הדברים מוכרחין לפי מה שנתבאר מהרמב"ם כס' המצות וכן מטין הדברים בחיבור היד וכנ"ל. ולפי הנ"ל דדעת הרמב"ם דגם בצינעא שייך קה"ש, הא דמיבעי' סנהדרין (ע"ד ב') בבן נח אי מצווה על קה"ש קאי גם על צינעא לדידן דפסקינן דלא כר' ישמעאל, דלפ"ז לא שייך לחלק כמ"ש הרמב"ן במלחמות (ס"פ בן סורר), כיון דהכל נכלל בונקדשתי, והא דקאמר התם הא בצינעא הא בפרהסיא י"ל דאינו אלא אליבא דרבא דסובר כר' ישמעאל בע"ז (נ"ד א'), וכמו דדחי בעצמו לעיל אינהו וכל אביזרייהו, ומיושב בהכי הא דפסק הרמב"ם בהל' מלכים דבן נח אינו מצווה על קה"ש דלא נצטרך לומר דגריס כגירסת התוס' ואם איתא לימא לי' רק אפילו אם גריס כגירסת רש"י והא בצינעא הא בפרהסיא סתר הפשיטות, עכ"ז שפיר פסק הרמב"ם דאינו מצווה משום דהדחי' אינה אלא לרבא דפסק כר' ישמעאל משא"כ לדידן נשאר הפשיטות דבן נח אינו מצווה. וכ"כ החמדת שלמה (סי' ל"ח) באו"ח לדעת הרמב"ם, ולפי הנ"ל נראה דהוא מוכרח לפי מה שנתבאר בשיטת הרמב"ם דקה"ש אף בצינעא. (שם). ואעפ"כ מפני שעבר באונס כו', הנה בענין הלז אמרתי, אשיחה וירווח לי, הנה הרמב"ם למד דאונס רחמנא פטרי' מהא דממעטין במולך אנוס ולמד קו"ח מע"ז לשאר מצות, והנה לכאורה יש לתמוה דהא הרמב"ם פ"ו דעכו"ם (הל' ג') דסובר דדוקא בהעביר למולך חייב ולא לשאר ע"ז, מוכח דסובר כמ"ד מולך לאו ע"ז הוא דלמ"ד מולך ע"ז חייב בכל ע"ז כדאיתא סנהדרין (ס"ד א'), וכבר עמדו על תמי' זו בספרי האחרונים בספר מרגניתא טבא על הי"ד שרשים שהקדים הרמב"ם לס' המצות (בשורש ח'), ובמנחת חינוך (מצוה רצ"ו). וראיתי להחת"ס יו"ד (סי' קל"ג) דכתב דמכאן מוכח באמת דס"ל להרמב"ם דמולך ע"ז היא ח"א וכנ"ל. ובעיקר הקושיא הנה לפמ"ש הכ"מ בפ"ו מעכו"ם (סוף הל' ג') דאף דמולך אינה ע"ז עכ"ז לכולהו דינא שווי' רחמנא כע"ז דאף אם עבד ד' עבודות לפניו חייב וכמ"ש הפר"ח בהל' ע"ז פשיטא דאתי שפיר ואף אם לא נסכים למ"ש הכ"מ שם, עכ"ז כבר תרצו האחרונים דהאי קרא דכרת דמולך דכתיב בי' ההיא דרשינן לי' באם אינו ענין למולך תנהו ענין לשאר ע"ז, כדאיתא סנהדרין (ס"ד ב'), יעוי' במרגניתא טבא הנ"ל ובס' פרשת הכסף על הרמב"ם הל' ע"ז (פ"ו הל' ג') שביארו התירוץ הזה היטב יעו"ש, וביותר נראה דאף אם מולך לאו ע"ז הו מ"מ דינו כע"ז לכל מילי, וכבר הרגיש בזה המנחת חינוך שם, אמנם יען כי הנני מוסיף בה קצת ע"כ הנני לבאר באורך קצת, והוא. דנראה ראי' ברורה לזה מסנהדרין (ע"ד א') דס"ל לר' אלעזר בר' שמעון דשבת נותן להציל בנפשו דיליף חילול חילול מע"ז וגבי ע"ז יליף בקו"ח פגם גבוה מפגם הדיוט, ויעו"ש במהרש"א דהקשה דהא ראבר"ש בעצמו ס"ל דמולך לאו ע"ז והאי קרא דחילול גבי מולך כתיב א"כ מולך גופי' מנ"ל, ותירץ דאף דאינו ע"ז מ"מ קרי לי' פ"ז יעושה"ט, א"כ מבואר להדיא, דלכל מילי דינו כע"ז, אף דלכאורה כיון דאיננו ע"ז ממש איננו שייך גבי' פגם גבוה דאינו אלא כשאר עבירות וכיון דכל הטעם והלימוד בע"ז הוא משום פגם גבוה א"כ במולך דלא שייך האי טעמא מנ"ל, וע"כ דפשיטא לאו לחז"ל דלכל מילי דין מולך כדין ע"ז ממש, ואפשר דטעמם בזה דכיון דאמרינן בסנהדרין (ס"ד ב') דחד כרת במולך אתי לשלא כדרכה בע"ז ואפקי' רחמנא בלשון מולך מוכח דמולך דינו שוה לע"ז שלא כדרכה, וכעין הא דאיתא זבחים (ד' א') דמאפקתה רחמנא לקבלה בלשון הולכה לומר דהולכה לא תפקה מכלל קבלה דלכל מילי דין הולכה כדין קבלה, וה"נ י"ל הכא במולך דאפקה רחמנא לע"ז בלשון מולך לומר דמולך דינו שוה לע"ז לכל מילי, וא"כ אשה"ט הא דילי הרמב"ם ממולך בקו"ח כיון דאימעוט אונס במולך ה"נ בע"ז וכנ"ל. ואדרבא יתיישב בזה מאי דיש לתמוה לכאורה על הרמב"ם דיליף מע"ז החמורה לכל התורה ואיך נוכל למילף מע"ז הא אנן ק"ל כרבא דעובד ע"ז מאהבה ומיראה פטור כדאיתא בסנהדרין (ס"א ב'), וא"כ אף שלא במקום סכנה פטור בע"ז, משא"כ בשאר מצות דשלא במקום סכנה ודאי דחייב,