אור גדול רעג

דרויח, ע"כ נראה ודאי דגם התוס' והרא"ש מודים דפ"ת הו"ל מחיצה ולא פתח, רק דלא הקילו בפ"ת רק היכא דקצת דומה לפתח, וזהו שדקדקו התוס' דטעמא דפ"ת משום דדמי לפתח ובקרן זויות ל"ד לפתח, וכן דקדק הרא"ש בלשונו ולא כתבו משום דהוי פתח, והיינו כנ"ל משום דבאמת לא הוי פתח כגון ללי"ק ברחב יותר מעשר ואף ללי"ב ברחב יותר מעשר באיכא גיפופי, ואפ"ה כשר משום פ"ת דהוי' כמחיצה רק דמ"מ בעינן שיהא דומה קצת לפתח ומש"ה ללי"ב בליכא גיפופי ויתר מעשר דאינו דומה כלל לפתח אסור אבל באיכא גיפופי אף דרחב יותר מעשר דומה קצת לפתח ואף דבאמת איננו פתח עכ"ז כשר משום פ"ת דהוי כמחיצה וכן ללי"ק אף דליכא גיפופי והוי יתר מעשר ג"כ מותר דאמרינן דזהו ג"כ דומה קצת לפתח, ואף דבאמת אינו פתח עכ"ז מותר מטעם פ"ת רק בקרן זויות דאינה דומה כלל לפתח, ל"א פ"ת, משא"כ בהיכל דבעינן פתח ממש, כן נראה מוכרח בשי' התוס' והרא"ש, וא"כ א"ש נמי לענין גבוה יותר מכ' דאף דאינו פתח ממש עכ"ז דומה קצת לפתח ומותר מטעם פ"ת משא"כ בהיכל, ואשה"ט הכל כמו שפירשנו לעיל טו) ובגוף שיטת התוס' והרא"ש שהשיגו על פירש"י במאי דקאמר וקירויו באלכסון דפירשו דהיינו בקרן זויות ק"ל מעירובין (ח' ב') דמניח את הקורה כנגד הקצר למ"ד קורה משום מחיצה, וא"כ בקורה ד' דלכו"ע הוי מחיצה משום פ"ת יש להועיל אף באלכסון, ומוכרחין אנו לחלק בין אם היו מעיקרא ב' מחיצות והי' מעיקרא מרובע אזי אמרינן דלא עבדי אינשי באלכסון, אבל בלא הי' מרובע מעיקרא שפיר מועיל אף באלכסון, והוא דחוק, ובתוס' עצמם מבואר ההיפך בעירובין (ו' א') ד"ה דפתחא דמחלקי בין פרצה בקרן זויות דלא הוי פתח משום דפתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי ובין עשאה כעין פתח במזוזה ומשקוף דהוי פתח משום דפתחא כי האי במזוזה ומשקוף אף בקרן זויות עבדי אינשי והוכיחו זה מהא דאמרי' שם בגמ' (ה' א') דפתח לה בקרן זויות ולחילוק הנ"ל נסתר הוכחתם כמובן ויתיישב עפ"י הנ"ל תמיהת התוספת שבת (סי' שס"א ס"ק ו') על שהשמיטו הפוסקים דברי התוס' שבדף ו' הנ"ל דאף דפתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי עכ"ז בעשאה כעין פתח במזוזות ומשקוף הוי שפיר פתח מהאי דקאמר בדף ה' שם דפתח לי' בקרן זויות, ולהנ"ל יתיישב בטוב טעם דכיון דפסקו בסי' שס"א בקריו באלכסון כשיטת התוס' והרא"ש הנ"ל וא"כ בכדי שלא יקשה מעירובין (ח' ב') ע"כ יש לחלק בין נפרצה שהי' מתחילה ב' רוחות לעשאה מתחלה באלכסון, א"כ ממילא נסתר הוכחת התוס' הנ"ל וי"ל שפיר דבנפרצה אף במזוזות ומשקוף לא מהני, וא"כ שפיר השמיטו לדברי התוס' כיון דנסתר הוכחתם. וקצת יש למילף בקו"ח דהא חזינן דתקרה ד' דהיינו פ"ת עדיפא מצוה"פ דהא תקרה ד' אף לרב מהני ביותר מעשר וכמו שנתבאר באות י"ג וי"ד הנ"ל, [ולפירושי אף בגבוה מכ'] וצוה"פ ל"מ לרב ביותר מעשר [ובגבוה מכ'] וא"כ חזינן דפ"ת עדיפא מצוה"פ, וא"כ כיון דמבואר דפ"ת לא מהני בנפרץ באלכסון א"כ לכאורה בצוה"פ כ"ש דלא מהני, ויש לדחות הוכחה זו, עכ"פ הוכחת התוס' נסתר לפי חילוק הנ"ל, אמנם גוף החילוק נראה דחוק וצ"ע. ויותר נראה לחלק בע"א, דהיכא דנפרצה ונעשית ממילא אמרינן דלא הוי פתח רק פרצה משום דלא עבדי אינשי פתח כי האי, אבל היכא דעשאה לכתחלה באופן זה שפיר הוי פתח, וכעין זה מחלקי התוס' עירובין (י' א') ד"ה וב' טפחים, וכן פסקינן בשו"ע (סי' שס"ג סעי' ב' וסעי' ד'), וכה"ג כתבו הפרישה והב"ח וט"ז (ריש סי' שס"ה) ליישב דעת הטור דפסק בראשו בד' אף שלא בקרן זויות משום דלר"ה דא' זה וא' זה בד' הוי אף שלא בקרן זויות כמו מצדו, רק דקשי' להו כקו' התוס' ד"ה אחד זה מהא דפסקינן עירובין (י' ב') ברחב ט"ו אמות דעושה פס ג' אמות ומרחיק ב' אמות ופסקינן הכי (סי' שס"ג סעי' ל"ד) ומחלקי כנ"ל דהיכא דנפרץ מעצמו אוסר בד' משא"כ בעושה מתחלה כן יעו"ש, ומה שתמה הבי"מ והנתיב חיים שם דא"כ מאי פריך עירובין (י' ב') מ"ש מדר' אמי ור' אסי י"ל דלענין החשש דלמא שבקי פתחא רבה ומהלכי בפתחי זוטא אין סברא לחלק בין נפרץ ממילא לעושה בידים, עכ"פ חזינן לחלק בין נפרץ ממילא לעושה בתחלה, וא"כ ה"נ אפשר לחלק כן דהתם בנפרץ ממילא משא"כ בקורה דעירובין (ח' ב') דעושה כן מתחלה, והא עדיפא עוד מתוס' דכתבו במזוזות ומשקוף ולהנ"ל אף בקורה כן כל שעושה מתחלה הכי, וגם בזה יתיישב מה שהשמיטו הפוסקים דסמכו שפיר אהא דסי' שס"ג סעי' ל' דמוכח ביותר דאף בלא צוה"פ רק בקורה ג"כ כל שעושה מתחלה כן שפיר דמי וכנ"ל. אמנם לפ"ז יש לתמוה על התוס' (דף ו') ד"ה דפתחא דדקדקו במזוזות ומשקוף, הא אף בלא זה מוכח דכל שעשאה מתחלה שפיר דמי אף בלא מזוזות ומשקוף כדמוכח מעירובין (ח' ב') דמניח את הקורה באלכסון וכנ"ל. לפיכך נראה דלק"מ מעירובין (ח' ב') דמניח הקורה באלכסון דהנה הרי"ף פ"ק דעירובין פי' צוה"פ שעשאה מן הצד היינו בצדו של כותל, והביאו הר"ן פ"ק דסוכה ותמה עליו דפתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי היינו דוקא כשאוכל משתי רוחות ועוד דאף בקרן זויות כ' הראב"ד דצוה"פ מהני, ודברי הראב"ד הם בעירובין (ו' א') כמובא בריטב"א שם ליישב קו' התוס' מעירובין (ה' א') דפתח לי' בקרן זויות וכמ"ש התוס', ולכאורה בלא"ה קשי' על הרי"ף, הא ברוח רביעית של המבוי כולה פרוצה מכותל לכותל ואפ"ה כי איכא צוה"פ אפילו רחב הרבה כשר והא הוי צוה"פ שעשאה מה"צ לפירושו, וע"כ דזה לק"מ משום דרוח רביעית שאני דקילא וכמו דמהני גבה לחי וקורה באם אינו רחב יותר מי' אף דבשאר מחיצות ל"מ, ה"נ ברחבה יותר מעשר מהני צוה"פ אף דהוי מה"צ ובשאר מחיצות לא מהני, וא"כ כיון דלהרי"ף מוכרח הכי ה"נ י"ל להתוס' לאלכסון דידהו דהיינו קרן זויות דאוכל משתי רוחות דלא מהני, עכ"ז י"ל דהיינו דוקא בשאר מחיצות אבל ברוח רביעית מהני וא"כ לק"מ מהא דמניח הקורה באלכסון ואשה"ט. וקושית התוספת שבת הנ"ל על הא דהשמיטו הפוסקים, נראה בפשוט, דע"כ להרי"ף דצוה"פ שעשאה מה"צ דלא מהני היינו בצדו של כותל, מבואר דס"ל דבקרן זויות אף בצוה"פ לא מהני ולדידי' ע"כ צ"ל בקו' התוס' דהא דקאמר דפתח לי' בקרן זויות היינו ע"י דלתות דהוי מחיצה ושפיר מתקרי חצירות פתוחות לתוכו, דאף אם נימא דלא הוי פתח והוי כמחיצה מ"מ הוי חצירות פתוחות לו, וא"כ אף דבזה לא פסקינן כהרי"ף בצוה"פ שעשאה מה"צ וכמ"ש הרא"ש ריש עירובין דסוגיא דגמ' לא קאי כפירושם וקרן זויות היינו דוקא שאוכלת מב' רוחות, מ"מ י"ל דבכה"ג אף צוה"פ ל"מ, דמהא דקאמר עירובין (ה' א') דפתח לי' בקרן זויות לאו ראי' הוא די"ל ע"י דלתות וכנ"ל. ואדרבה בהכי מתיישב ברווחא מאי דק"ל דהא בעינן ד' על ד' למ"ש הריטב"א עירובין (דף י"ג) בשם הראב"ד דכל שאין במבוי ד' אי"צ כלום וא"כ מסתמא בעינן ד' על ד' דבפחות מהכי איננו רשות לעצמו כלל וא"כ כיון דהפתח בקרן זויות ליכא ד' על ד' אמנם בדלתות שפיר דמי דהדלת נעשה באופן שאוכל בב' רוחות לתוך המבוי דבמבוי איכא ד' על ד' ועי'. ולכאורה נסתר בזה מ"ש האבה"ע עירובין (ה' א') לתרץ דעת הרי"ף והרמב"ם דפסקו דלא כר' אילעי משום דכיון דלמ"ד אורך המבוי ד' טפחים ע"כ הרוחב פחות ולהנ"ל מוכרחין דברי התוס' דהאורך מעט יותר דהרוחב בתוך המבוי ע"כ מוכרח ד' טפחים. אמנם ראיתי דאין דברי הריטב"א בשם הראב"ד מוסכמין, דהרשב"א בעבוה"ק (שער א' אות י"ב) כ' וז"ל