אור גדול רעב

וכתבנו דמקורו הוא מסוכה (ב' ב') דבדפנות מגיעות לסכך כשירה למעלה מעשרים משום דכיון דדפנות מגיעות לסכך משלט שלטה בה עינא, וכתבו התוס' שם ד"ה כיון דאף דגם במבוי הקורה היא ע"ג דפנות מ"מ כיון דבמבוי אינו אלא טפח משא"כ סוכה דרחבה ז', ומינה יליף הרשב"א גם למבוי ברחבה ז' והנה הי' אפ"ל אף בפחות מז' ג"כ ברחב שלטא עינא, אך כיון דכל הילפותא מסוכה אין לנו ראי' בפחות מז' רק על ז' יש לנו ראי' מסוכה ובפחות מז' אין לנו ראי' להכשיר, ומעתה מחמת הדקדוקים שדקדקנו בדברי ר' אילעאי (באות א' ובאות ה') שפיר יש לפרש אף בלא פ"ת רק כיון דרחבה ד' שלטה בה עינא אף למעלה מכ' וברחבה ד' הוי ג"כ כמו בסוכה דבדפנות מגיעות שלטא עינא, ול"ב דוקא ז' רק דרחבה ד' ג"כ סגי לזה, ומעתה אף לפי שי' הרשב"א דלפ"ת בעינן בריאה, ג"כ אפשר לפרש כן דאין הטעם משום פ"ת רק משום דשלטא עינא, ואף לרב דבעי פתח מ"מ י"ל דרחבה ד' משווי לי' לפתח כעין דס"ד על אמלתרא לולא הקושי' דהיכל הי"ל אמלתראות. ואין להקשות דלפ"ז מאי פריך הגמ' על מ"ד אמלתרא פסקי דארזא מ"ט אי משום דנפיש משכי' והא סוכה דנפיש משכי' וכו', והא באמת בסוכה דומה למבוי דהיינו דפנות מגיעות באמת כשר מה"ט דנפיש משכי' וכמ"ש התוס' ריש סוכה והרשב"א הנ"ל, ורק באין דפנות מגיעות פסלי רבנן וא"כ בקורת מבוי דהוי דפנות מגיעות שפיר כשר משום דנפיש משכי', דז"א דע"כ האי דנפיש משכי' היינו באורכו וכמ"ש רש"י ולא ברוחבו על הדפנות, דאל"כ היינו רחבה ד' דקאמר מקודם ואף לפי' הערוך (ערך אמלתרא) דהוא לוח ארז רחב ד' י"ל ג"כ דהם קורות ארוכות תחובות לאורכו של מבוי וכמ"ש הנודע בשערים הנ"ל (סי' ה'), והכריח הגמ' כן דאל"כ היינו רחבה ד' דקאמר, ומש"ה שפיר מקשה, והדברים מוכרחים לפרש כן לשי' התוס' ריש סוכה והרשב"א הנ"ל דלדבריהם מאי מקשה הגמ' דהא שפיר י"ל משום דנפיש משכי' ול"ק כלל מסוכה וע"כ מוכרח לומר כנ"ל, וא"כ שפיר י"ל דבנפיש משכי' לרוחב המבוי ע"ג דפנות באמת כשר משום דנפיש משכי'. וראיתי בירושלמי דפוס זיטאמיר עירובין (א' ב') בגליון הש"ס שם (אות ב') שכ' דלהערוך דהוא לוח ארז רחב ד' האי דקאמר דנפיש משכי' היינו לרוחב המבוי ודלא כרש"י, וכבר נתבאר דא"א לומר כן מחמת ב' קושיות חדא דיקשה מאי פריך מסוכה עפ"י דברי התוס' והרשב"א הנ"ל, ועוד דא"כ היינו רחבה ד' להס"ד, וע"כ דהפי' כרש"י ואף להערוך ע"כ בתחובות לאורכו של מבוי וכנ"ל יג) אמנם נראה דבלא פ"ת א"א לפרש כנ"ל, דהא נראה מבואר מהגמ' דלא מקשה לרב רק מאמלתרא ולא מרחבה ד' וכן כשאומר דאמלתרא מתניתא הוא ורב חמא ברי' דרבה בר אבוה קתני לה משמע אבל האי דרחבה ד' נשאר דהיא משמי' דרב, וא"כ לכאורה לפי מה שפירשתי דרחבה ד' כשר אף למעלה מכ', א"כ גם מזה יקשה לרב דהא האמלתראות שהיו באולם היו מונחים ע"ג רוחב הפתח כמבואר במשנה מדות (פ"ג מ"ז) דקאמר נמצא העליונה שלשים אמה יעו"ש א"כ מבואר דהיו מונחים ע"ג רוחב הפתח, ולפי' הערוך הנ"ל המה לווחים של ארז רחבים ד', וחוץ מזה הא כותל ההיכל שלמעלה מן הפתח ג"כ הי' עוביו ששה אמות כדאיתא ריש פ"ד דמדות וא"כ יקשה ג"כ מרחבה ד' דקאמר רב דבכה"ג כשירה למעלה מכ' הא היכל ג"כ הי' רוחבו יותר מד' ואפ"ה לא הי' גבוה יותר מכ', וכדפריך על צוה"פ, וא"כ גם מרחבה ד' יקשה מרב אדרב. והנראה בזה דהא גם זולת פירושי הנ"ל יש להקשות לפי מאי דאמרינן (צ"ד ב') גבי אכסדרא בבקעה דרב אית לי' דמותר לטלטל בכולה דאמרינן פ"ת יורד וסותם וקאמר הגמ' בלישנא קמא דפליגי ביותר מעשר וס"ל דגם ביותר מעשר מותר ע"י פ"ת, וא"כ קשי' דרב אדרב דהא היכל הי"ל קורה רחב ד' כנ"ל ועובי הכותל שלמעלה מן הפתח, ואפ"ה עשר אמות, הוא דרויח ולא יותר, וכדפריך על צוה"פ, ואפילו ללישנא ב' דביותר מעשר כו"ע ל"פ דאסור כי פליגי בעשר מ"מ לפירש"י אינו אלא בארבע, ולפי' התוס' שם אינו אלא בג' אבל היכא דאיכא גיפופי ברביעית לכו"ע אף ביותר מעשר וכדקאמר שמואל מקודם דאף ביותר מעשר כל שאינו במלואו, וא"כ קשי' דהא היכל הו"ל גיפופי ואפ"ה לא הוי יותר מעשר. ע"כ נראה מוכרח דלק"מ דפ"ת יורד וסותם הו"ל מחיצה מעלייתא ומש"ה מהני אף ביותר מעשר אבל פתח לא הוי, וכעין שכתבו התוס' עירובין (ב' ב') ד"ה אלא מעתה על דלתות דלא תיהני לא פריך משום דפשיטא דהוי מחיצה מעלייתא יעו"ש, היינו דמחיצה הויא אבל פתח לא הוי ומש"ה בהיכל אף דהי' דלתות עשר אמות הוא דרויח ולא יותר משום דביותר לא הוי פתח אף דבמבוי מהני היינו משום מחיצה אבל לא משום פתח. ובהיכל בעינן פתח, וה"נ לענין פ"ת דמהני ביותר מעשר לכו"ע היכא דאיכא גיפופי היינו דהויא מחיצה ולא פתח, ומש"ה בהיכל אף דהי' לי' תקרה רחבה ד' או עובי הכותל שלמעלה מן הפתח, לא היו מועיל משום דבעינן פתח והא דמהני באכסדרה היינו משום דהוי מחיצה מעלייתא, כן נראה מוכרח. וא"כ א"ש נמי לענין גבוה מכ' דלא מקשה מרב אדרב גם מרחבה ד' משום דהא דמהני במבוי היינו משום מחיצה אבל לא משום פתח ובהיכל בעינן פתח. אמנם כ"ז שייך רק אם נאמר דהטעם דרחבה ד' כשר למעלה מכ' הוא משום פ"ת והוי מחיצה, אבל לשי' הרשב"א דבאינה בריאה ל"א פ"ת א"כ כיון דמחיצה לא הויא, ופתח נמי לא הויא כדמוכח מהיכל, א"כ תקשי נמי על רחבה ד' דקאמר כעין דמקשה על אמלתרא, ובמאי ניחא לי' דהוי אמלתרא מתניתא דאכתי תקשי מרחבה ד' דקאמר, רב אי הוי פירושו דכשרה למעלה מכ', ולכך לשי' הרשב"א א"א לפרש דקאי על למעלה מכ', אמנם לשי' הפוסקים דאמרינן פ"ת אף באינה בריאה שפיר יתפרש כנ"ל, ולא תקשה כלל דפי תקרה הוי מחיצה ולא פתח וכמו"ש התוס' על דלתות. יד) וראיתי להתוס' פ' כל גגות (דף צ"ד) ד"ה בשתי רוחות שכתבו וז"ל א"נ דוקא בקרן זויות כו' דטעמא דפ"ת משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליותר מי' ובקרן זויות ל"ד לפתח משום דפתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי עכ"ל, וכ"כ הרא"ש שם על הא דקאמר רב כגון שנפרץ בקרן זויות וקירויו באלכסון דרש"י פי' כי אורזולא, והרא"ש כתב דטעמא דפ"ת משום דדמי לפתח מדמפלגינן בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי עכ"ל וכן פירשו התוס' התם ד"ה וקירויו, א"כ מבואר מדבריהם דטעמא דפ"ת משום דהוי פתח ולא מחיצה, וא"כ לכאורה נסתר מה שפירשתי אף לשי' הפוסקים דלפ"ת לא בעינן בריאה, דאכתי אם כוונת רב דבכה"ג כשירה למעלה מכ' א"כ מוכח דהוי פתח בכה"ג, א"כ אכתי תקשי מהיכל דג"כ הוי פ"ת מעובי הכותל שלמעלה ומהאמלתראות, ואפ"ה לא הוי גבוה יותר מכ'. אמנם נראה דע"כ אין כוונת התוס' והרא"ש דלהוי ממש פתח דא"כ תיקשי ללישנא קמא דפליגי ביותר מעשר וא"כ מוכרח דס"ל לרב דאפילו יותר מעשר פתחא הוא, א"כ תקשה לי' לרב מהיכל דהו"ל פ"ת ואפ"ה עשר אמות הוא דרויח ולא יותר כדפריך הגמ' על צוה"פ, ואפילו ללישנא ב' דביותר מעשר כו"ע ל"פ דאסור, מ"מ בד' דהיינו באיכא גיפופי קאמר שמואל להדי' לעיל דמותר אף ביותר מעשר ומשמע ודאי דכ"ש דרב נמי אית לי' הכי דהא הוא מיקל יותר משמואל א"כ משמע דקולת שמואל ודאי אית לי', א"כ תקשה ג"כ מהיכל דהו"ל גיפופי ופ"ת ואפ"ה עשר אמות הוא