אור גדול רסט

בר רב הונא ורב חסדא אינו אלא אליבא דמאן דמצריך בקורה שתהא בריאה, אבל כיון דרבינו מאיר פסק אף בקורה גופי' כר' יהודה דאעפ"י שאינה בריאה, א"כ כ"ש במעמידים אף לרב חסדא. והנה ראיתי להפרישה (סי' שס"ג) על מ"ש הב"י על הא דרחבה ד' אף שאינה בריאה שכ' הב"י שם בשם המרדכי שכן פסק הר"מ [וחפשתי ולא מצאתי זה במרדכי] ותמה הפרישה הא פסק הר"מ כר"י דרחבה אף שאינה בריאה. ומ"ש שם לתרץ דכוונתו כר"י דסגי בטפח ודלא כרבנן דבעו ד', הנה מלבד דליכא שום שיטה כזו דהא מפורש בדרבנן דסגי בטפח, גם לא עיין בגוף דברי המרדכי דכתב רחבה אף שאינה בריאה וכנ"ל, וגם סיים ולא כדברי האלפס, ולפי דברי הפרישה גם רב אלפס פסק כן דדי' בטפח. ע"כ נראה דכוונתו ג"כ כנ"ל כשיטת הרשב"ם וכמ"ש הריטב"א אליבי' דר' יהודה פליג ברחב ד' ופסק כר"י ברחב ד', וזהו שכתב שלא כדברי האלפסי דאיננו פוסק להא דר' אילעאי דרחבה ד' אעפ"י שאינה בריאה משום דהוא אליבא דר' יהודא ולית הלכתא כוותי', משא"כ מהר"מ פוסק כר' יהודה, והיינו ממש מה שהביא הב"י דהר"מ פסק להא דר' אילעאי אמר רב אבל בטפח בעי בריאה, וא"ש הכל. אמנם דברי הב"י מ"ש על המתני' דרחבה ובריאה ור' יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה. כ' הב"י וז"ל ואעפ"י שהמרדכי כתב שר"מ פסק כר"י הרי"ף פסק דאין הלכה כר"י וכן פסק הרמב"ם וכן נראה שהיא דעת הרא"ש איננו מדוקדק לפ"ז דהא דעת הרא"ש להלכה ממש כדעת הר"מ דלא בעינן בריאה רק בטפח ולא ברחבה ד', ואם איננו סובר כוותי' בגירסא דמתני' וסובר דרחבה ד' מהני גם לרבנן אין בזה נפקותא לדינא, ועוד במרדכי שם בשם הר"מ הביא ראי' עוד דהלכה כר"י, וז"ל ועוד דהלכה ככל הנך בבי דרואין כר"י דהא מסיק עלה קמ"ל כדר' זירא דקי"ל כוותי' עכ"ל אלמא דסובר דבבא דרואין ודר' זירא כר"י אתי' ובהגהות מיימוניות (פי"ו משבת הל' כ"ז באות ח') הוכיח מדר' זירא דגם רבנן מודים בעקומה, ע"כ נראה דחזרה יש בדברי הר"מ, או דתרי נינהו וצ"ע, ויעוי' ברא"ש (סי' י"ח) דהביא ג"כ בשם הר"מ דהלכה כרבה בר רב הונא ולא כרב חסדא, וכן הביא בשם הר"מ דאין הלכה כר' יוסי בר יהודה דס"ל כאבוה דאית לי' רואין ואין הלכה כוותי', ובעגולה ועקומה גם רבנן מודים יעו"ש, ובהגהות אשר"י שם פסק מור"ם רחבה אעפ"י שאינה בריאה כדברי המיקל ודלא כרב אלפס, וכן באו"ז רחבה אעפ"י שאינה בריאה, והוא תמוה דבאו"ז פסק להדי' כרבנן דבעי רחבה ובריאה, לכך נראה כמ"ש בתחלה דקאי על רחבה ד'. וכן פוסק האו"ז להא דר' אילעאי וזהו דלא כהב"י וכנ"ל. ובכדי לקיים כל דברי הכ"מ נראה דהר"מ קאמר בממ"נ דאם נימא כרב דר"י ג"כ בעי רחבה ובריאה רק ברחבה ד' פליג יש לפסוק הלכה כר' יהודה, ולפ"ז כל בבא דרואין ר"י הוא, ולא רבנן רק דהלכה כר"י, ושוב אין ראי' מר' זירא דגם רבנן מודים בעקומה ועגולה דשפיר י"ל דרק ר"י ס"ל כן רק דהלכה כר"י, ואם נימא דר"י פליג על רחבה טפח וס"ל דל"ב בריאה, וא"כ לפ"ז פשיטא דאין הלכה כר"י. דהא המחלוקת דרבה בר רב הונא ורב חסדא במעמידי קורה מוכרח דס"ל דקורה עצמו בעי בריאה אמנם לפ"ז בפשיטות יש לפסוק כר' אילעאי ברחבה ד', וגם בעקומה ועגולה דגם רבנן מודים ולפ"ז יאתיון כל דברי הר"מ כהוגן בלי שום סתירה מזה על זה כמובן, [אך לפ"ז אם נימא דר"י פליג על רחבה ד', ובבא דרואין קאי על רחב ד', א"כ גם בעקומה ועגולה דהם דברי ר"י אפשר דלא קאי רק על רחב ד' אבל בטפח אפשר דגם בזה ל"א רואין וא"כ אין ראי' על קורה טפח לפסק הלכה ויש ליישב] ועדן יש לעיין קצת להשוות כל דברי הר"מ זה עם זה שלא יסתרו אהדדי בתי' מרווח יותר. ה) הנה עד כה כתבנו לצדד קצת לפי שי' הראשונים לבל יהיו מוקשה ותמוה כ"כ אף כי הדברים דחוקים קצת, אמנם עוד דקדוק אחד יש לי לדקדק לפי' שי' הראשונים וגדול הוא אלי, והוא, דהנה דברי ר' אילעאי הובא לעיל (ג' א') והכי איתא שם א"ר אילעאי אמר רב רחבה ד' אעפ"י שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוה יותר מעשרים אמה אי"צ למעט, ופירש"י שם תרתי מילי קאמר רב ולקולא עכ"ל וכוונתו נראה האי דארכיב ר' אילעאי הני תרי מילי בהדדי אף שאיננו ענין זה לזה משום דתרי מילי לקולא נינהו, וכעין הא דאיתא (כ"ג א') ועוד אמר ריב"ב ויעו"ש בתוס' ד"ה אילימא ובסוף ד"ה הכא, ומעתה יש לדקדק טובא דהא הני ב' דברים דקאמר רב לקולא הם על ב' משניות דמס' עירובין חדא על מתני' דדף י"ג ב' דתני בקורה שתהא רחבה טפח ובריאה וחדית לן רב דרחבה ד' אי"צ בריאה, ואידך הוא על מתני' דריש המס', וא"כ איפכא הול"ל תחלה המימרא דואם יש לה אמלתרא דהוא על מתני' דריש המס' ואח"כ האי דרחבה ד' אעפ"י שאינה בריאה דהוא על מתני' דדף י"ג ב' ולמה שינה והיפך הסדר והקדים המאוחר והוא דקדוק עצום. ע"כ נראה לפע"ד לולא דברי הראשונים לפרש פי' אחר בדברי ר' אילעאי ויתיישב הכל ברווחא בלי שום דוחק, ואף שהוא נגד דברי הראשונים עכ"ז כיון דלדינא ליכא נפקותא כאשר יבואר אי"ה, ואין נפ"מ בזה רק לתרוצי סוגיא הרשות נתונה בזה לתרץ שמעתתא ברווחא ואולי מקום הניחו לי בעזרהי"ת. ו) ונקדים דברי הרשב"א בס' עבודת הקודש (שער א' דין ג') וז"ל וקורה משום היכר לפיכך אם הניח הקורה למעלה מכ' אפילו היתה הקורה רחבה ד' אינה מתרת דאין העין שולטת בה ואין כאן היכר, ויראה לי שאם היתה רחבה ד' ובריאה לקבל מעזיבה שהיא מתרת ולא משום היכר אלא שפי תקרה יורד וסותם כל שאין פתח המבוי יותר מעשר [והוא עפ"י שיטתו שהובא במ"מ (פי"ז משבת הל' ל"ה) ובב"י (סי' שס"א) שהוא כשיטת הרז"ה ג"כ דפי תקרה איננו מתיר ביותר מעשר] עכ"ל הרשב"א, והוא עפ"י שיטת התוס' עירובין (דף פ"ו) הנ"ל (באות ג') דפ"ת ל"א רק ברוחב ד' ומש"ה ברוחב ד' דאמרינן פ"ת דהוי מחיצה גמורה ל"ב היכר וכשירה אפילו למעלה מכ', וכן הוא ברא"ש (פ' כיצד משתתפין סי' ז') דכ' נמי כדברי התוס' שם דדוקא ברוחב ד' אמרינן פ"ת ודלא כרש"י שם דאף בפחות מד' אמרינן פ"ת והקשה הרא"ש דלרש"י דאמרי' פ"ת אמאי בגבוה מכ' ימעט ע"כ העלה דדוקא בד' אמרינן פ"ת א"כ ממילא מבואר דבד' דאמרינן פ"ת אי"צ למעט בגבוה מכ', והוא כדברי הרשב"א הנ"ל, וכן ראיתי בשו"ת נודע בשערים תנינא להגאון מלובלין (בסי' ה') שהוכיח כן מירו' (ריש עירובין) ומרא"ש פ' כיצד משתתפין הנ"ל וגם התוס' שבת (סי' שס"ג ס"ק ע"א) הוכיח כן מהרא"ש הנ"ל ולא א דברי הרשב"א הנ"ל שמבואר כן להדיא. אמנם מאי דמצריך הרשב"א שתהא בריאה ובאינה בריאה לא אמרינן פ"ת נראה דבזה נחלקו יתר הראשונים, דז"ל הרשב"א בעבודת הקודש (סוף הל' י"א) בדין דאסור להשתמש תחת הקורה בפתוח לכרמלית בד"א באינה רחבה ד' או שאינה בריאה לקבל מעזיבה היתה רחבה ד' ובריאה יראה לי שמותר להשתמש תחתיו לפי שפי תקרה יורד וסותם עכ"ל והובא דברי הרשב"א אלו במ"מ (פי"ז משבת הל' י"א), ויעוי' במג"א (סי' שס"ה ס"ק י') שהביא לדברי רשב"א, וכתב שם דגם הסמ"ג וסמ"ק שהביא הב"י שם דברחב ד' מותר להשתמש תחת הקורה כוונתם ג"כ בפתוח לכרמלית, והם לא הזכירו בריאה יעו"ש במחצית השקל, גם ציין המג"א לעיל בסי' שס"א כוונתו ג"כ דלא הזכירו בריאה מכלל דס"ל דאף באינה בריאה אמרינן פ"ת יעוי' בפמ"ג באשל אברהם שם, ויעו"ש בתוספתא שבת דהרגיש ג"כ מסי' שס"א דלא הוזכר בריאה לענין פ"ת וכתב דאפשר לענין להשתמש תחת הקורה חמיר טפי והרי מבואר ברשב"א ג"כ לענין גבוה מכ' דבעינן בריאה וברא"ש מבואר דכל דאמרינן פ"ת אי"צ למעט, א"כ מבואר דנחלקו בזה דהרשב"א סובר דלא אמרינן פ"ת רק בבריאה והפוסקים דסי' שס"א והסמ"ג וסמ"ק דלא הזכירו בריאה רק רחבה ד' ס"ל דאמרינן פ"ת אף באינה בריאה, וכן ראיתי