אור גדול רלח

טו) אמנם היותר נראה בכוונת רש"י דלכאורה הלא רש"י פשטן הוא ולא פסקן וא"כ למאי מפרש לדינא דאפילו ע"י האב אינה מתגרשת דלפשט הגמ' אין נפ"מ מזה עוד יש לדקדק דבגיטין (ס"ד ב') פי' כן על הברייתא ולא פי' כן על המשנה שם. ועוד קשה בגיטין (ס"ה א') וכנגדן מתגרשת פירש"י במת אביה וקשה דלשיטת רש"י דאף האב אינו יכול לקבל אי"צ לפרש במת האב וכבר הרגיש שם הרז"ה להקשות על רש"י, והנראה בכוונת רש"י דהנה הרז"ה הקשה דהא שיעור גיטין וקידושין בקטנה ביכולה לשמור הוא ואיך מחלקינן בינייהו ותי' דבאמת יכולה לשמור היינו צרור וזורקו והא דאמר דאינה מתגרשת עד פעוטות היינו מדרבנן והרמב"ן במלחמות בגיטין הקשה עליו דמברייתא דיכולה לשמור את גיטה מתגרשת לכתחלה משמע, והנה השעה"מ (פ"ב מגירושין הל' י"ט) הביא בשם העצמות יוסף לתרץ לשי' רש"י דבשיעור שמירת גיטה דהיינו צרור וזורקו מתגרשת ע"י האב וע"י עצמה בעינן פעוטות. ובזה נבוא לביאור דבמשנה לא הוכרח רש"י לפרש כן דרש"י מפרש כן לתרץ קו' הרז"ה הנ"ל ולכך מפרש דמיירי ביש לה אב ובאינה יודעת לשמור גיטה אף האב אינו יכול לקבל וביודעת לשמור גיטה דמתגרשת איכא למימר דדוקא ע"י האב, ושיעור שמירת גיטה היינו כשיעור שמירת קידושי' דהיינו צרור וזורקו אגוז ונוטלו, והא דלקמן דבעינן פעוטות היינו להתגרש ע"י עצמה ולכך פי' במת האב דהא שיטת רש"י בגיטין ביש לה אב בלא"ה אין קטנה יכול לקבל וע"כ במת האב ומיושב קו' רז"ה דפי' במת, ובמתני' לא הוכרח לפרש כן דהי' אפ"ל כתי' הרז"ה הנ"ל דלכתחלה בעינן פעוטות משא"כ בברייתא דמתגרשת לכתחלה משמע וכמ"ש המלחמות וכנ"ל, [עוד אפשר דמתני' הוי מוקמינן בשוטה ובקטנה אין השיעור בשמירת גיטה רק בפעוטות וכן נראה מלשון תוס' קידושין (מ"ג ב') ד"ה וכל דמתני' איכא לאוקמא בשוטה משא"כ בברייתא דמפורש גם בקטנה האי שיעורא ע"כ מפרש ע"י האב, וא"ש כנ"ל,] ולפ"ז גם דעת רש"י בצרור וזורקו יכול האב לקבל גט ומיושב היטב לפ"ז קו' השעה"מ על רש"י סנהדרין (נ"ה ב') הנ"ל דשיעור ידיעת צרור וזורקו יכול להיות אף בפחות מבת ג' ומיושב נמי הא דלא הביאו תוס' ראי' מירו' גיטין וכמ"ש השעה"מ (פ"ב מגירושין הל' י"ט), ומיושב נמי קו' תוס' על רש"י דרש"י הי' לו הכרח מתלמודן דפליג על הירו' וס"ל דאב אינו יכול לקבל, והוא נכון בכוונת רש"י. סימן מב. ב' דחנוכה תרנ"ב. אחדשה"ט כו' וכשיהי' נצרך לו איזה דבר למעשה אזי בל"נ להשיב כו' והנה ראיתי ברהיטא איזה דברים שנסתבך כתר"ה אשר לא ידעתי כלל במה נסתבך דנראים הדברים פשוטים מאד. דמה שנתקשה באות א' דשוטה אין לה יד, לפי הבנתו לא ידעתי מה תירץ באות ב' דשוטה לד"א ע"כ ג"כ אין לה יד, אמנם הדברים פשוטים דיד דבעינן גבי גט כיון דלא בעינן דעתה מתקרי יד שיודעת לשמור את גיטה, גם מה שנתקשה כת"ר בהג"ה ב' בהירו' ג"כ לא ידעתי כלל מה הוקשה לו דכיון דיד אבי' כידה וא"כ יש לה יד ע"י האב סוף דבר לא הבנתי כלל מה נסתבך כת"ר. ומ"ש באות ד' ליישב קושי' הפר"ח בהא דשוטה וקטנה דתקנות רבנן הפוכה בהו בשוטה לא תקינו נשואין ותקינו שלא להתגרש ובקטנה איפכא דתקינו נשואין ולא תקינו שלא להתגרש וכתב כת"ר דשלא ינהגו הפקר דקטנה אינו דומה להא דשוטה דבקטנה היינו דדר עמה וישמרנה ובשוטה היינו דהיא א"א דאורייתא. אף שדבריו נכונים עכ"ז היינו כעין תי' הפר"ח עצמו דאין אדם דר עם נחש ולא ידור עמה, ועל הקושי' מגרושין לא יספיק תי' כת"ר דהא אף בקטנה שנתקדשה ע"י אבי' דהוי א"א דאורייתא מתגרשת בפעוטות או בצרור וזורקו לכל חד כדאית לי' אף דתקינו לה קדושין אמנם י"ל בפשיטות כיון דתקינו לה קידושין ויכולה להנשא ממילא לא הוצרכו לתקן שלא תתגרש. ומה שהביא כת"ר אות ה' מתשו' רח"כ סי' ד' איננו בידי ולא ראיתיו מעולם, ולפי מה שהביא כת"ר מדבריו הם תמוהים מאד דכתב דדלמא יודעת לשמור את גיטה, דמלבד מה שתמה כת"ר עליו לבד זה דבריו מרפסין אגרא דהא אף יודעת לשמור את גיטה אם אינה יודעת לשמור את עצמה אינה מתגרשת מדרבנן עכ"פ וא"כ איך נימא דלא יתירו לו לישא אחרת ע"כ הי' נ"ל בענין אחר קצת דבאמת הנהוג בהשלשת הגט הוי מלתא דרבנן כי חוכא כיון דתצטרך גט אחר לכשתשתפה ע"כ הי' נ"ל דהנה אין אנו בקיאין בשיעור יודעת לשמור את עצמה וכמ"ש בתשו' רש"ל שהביא כת"ר אות א' אף שהיא שוטית ממש [ומה מאד שגה בזה במחכת"ה הח"ס אבה"ע ח"ב סי' ג' במה שנתקשה בתוס' ר"פ חרש יעו"ש] ונראה להוכיח קצת דגם בזמן הש"ס לא הוי פסיקא להו השיעור בזה דהנה לכאורה קשי' למ"ד בירו' מפני גרירא ואינו סובר הדרש דונתן בידה, ומשלחה וחוזרת, א"כ איך יפרש מתני' דגיטין דאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש וע"כ דסובר דשיעור שמירת עצמה שוה לשמירת גיטה ולא כגמ' דילן דמשכחת יודעת לשמור את גיטה ואינה יודעת לשמור את עצמה, ויתיישב בהכי מה שדקדקו התוס' יבמות (קי"ג ב') ד"ה יצתה דאמאי לא קאמר איכא בינייהו יודעת לשמור גיטה ולא עצמה דלהנ"ל להירו' ע"כ דלא משכחת לה דאל"כ קשי' מתני' דגיטין הנ"ל וכן יש לדקדק עוד להירו' למ"ד מפני גרירה א"כ תקשה מ"ט דר' יוחנן בן נורי וכמו שהקשו תוס' ר"פ חרש ד"ה העיד ותירוץ התוס' לא שייך לדידי' וע"כ דהירו' סובר דגם שייך גרירה לר' יוחנן בן נורי ויש לדחות, עכ"פ נראה דאין ידוע השיעור דשמירת עצמה וא"כ יש לחוש בכל שוטית דלמא יודעת לשמור את עצמה וא"כ אין צורך להתיר חדר"ג דב' נשים כיון דיכול לגרשה (אף בע"כ דהוא מום גדול כידוע] והנה לפי מה דגומרין עם האפטרופסים שלה בענין הכתובה ומזונות ושא"ד עפ"י הב"ד דנפטר הבעל מכל החיובים שבין איש לאשתו דיש לב"ד כח לגמור לטובתה [וכעין דאמרינן ר"פ חרש דהב"ד יכולין לכתוב כתובה לאשת חרש וכדומה] וכיון דאין שום חיוב עליו ממילא הגט הוא זכותה וכדמשמע גיטין פ"ק (י"א ב') דהיכא דאין לה שום חיוב עליו הגט זכות הוא לה וכן הוא בנוב"י (מה"ת אבה"ע סי' ק"י) [ודלא כהח"ס אבה"ע ח"א סי' ג' דז"א דכה"ג ודאי זכות הוא לה וד"ל] וא"כ הי' נראה נכון לזכות, לה הגט מקודם כמו דעושין במומרת דבזה בממ"נ אם חשיבא לשמור את עצמה א"כ הגט זכות לה ומתגרשת בקבלת הגט עבורה ואם אינה יודעת לשמור את עצמה א"כ ממילא דהגט חוב לה דינהגו בה מנהג הפקר וא"כ אין קבלת אחר עבורה כלום, וזה האופן נראה נכון מאוד דאין בזה שום קלקול רק לצאת ידי כל החששות דאם יודעת לשמור את עצמה ויכולה לקבל גט ואין להתיר לו אחרת כיון שהיא בת גירושין הרי היא מתגרשת בקבלת אחר עבורה דזכות הוא לה וכנ"ל ואם אינה יודעת לשמור את עצמה לא נתגרשה בקבלת האחר דחוב הוא לה [גם כיון דאסור לגרש אין שליח לדבר עבירה] ושפיר ניתר ע"י ק"ר כן הי' נ"ל נכון לחדש בזה בענין נשתטית, ואף אם צווחת שאינה רוצית להתגרש ג"כ לאו כלום הוא דאטו אמירתה מידי מששא אית בה כיון דשוטית היא ואין אמירתה מעלה ומוריד כלל, ואף דפשוט הוא עכ"ז נראה ראי' ג"כ מכתובות (י"א א') גבי גר קטן דמטבילין אותו על דעת ב"ד משום זכות דקאמר דהגדילו יכולין למחות אבל קודם שהגדילו אין אמירתן מעלה ומוריד [והוא דלא כמ"ש כת"ר באות ה' דמי לא עסקינן דאומרת איני רוצה דז"א דאין אמירתה כלום וד"ל] ואולי מזה נשתרבב המנהג להשליש גט דהיינו אולי בכדי לזכות לה מקודם ואח"כ לעשותו להולכה כמנהג. ויען כי זה עלה על דעתי ברהיטא לא קבעתי בה מסמרות עדיין והנני מסכים להתירו אף בלעדי זה אף כי לדעתי נכון לעשות כנ"ל, והנה כ"ז כתבתי בלי עיון בספר וברובי טרדות מאנשים העוטרים עלי סביב בענינים שונים ולא כתבתי זה המעט רק לכבודו כי גוף הענין הוא דרך כבושה ובאם ירצה כת"ר