אור גדול רכג

הוא מהא דכתב המרדכי בהלכות קטנות הל' ציצית (סי' תתקמ"ב) בשם מהר"מ שם שאין לעשות טלאי תחת כנף כדי שיחזיק הכנף ולא יתקלקל דגבי ציצית כתיב על כנפי למדרש על ולא על דמעל כדדרשינן גבי חליצה, והשיג עליו דאדרבא מחליצה יש ראי' להתיר דאס תפור פשתן במנעל שרי [ויש לומר דמהר"מ ס"ל כדעת רש"י דמנעל התפור בתוכו בגד פשתן אין חולצין דאלמא דאף דמחובר כאחד איננו בטל והוי מעל דמעל וכנ"ל] ויעו"ש בב"י (סס"י י"א) בשם האגור שתלמיד טועה כ"כ בשם מהר"מ ולא אמרו מעולם [והרי יש תנאי דמסייע לי' סמך גדול מגדולי הראשונים רש"י והאו"ז וכנ"ל] וכ' רע"א זצ"ל דאיננו יודע שום משמעות מזה לדברי המג"א דהמרדכי לא כתב רק דאפילו למ"ד כנפי' של עור פטורה היינו דוקא בכל הכנף של עור משא"כ אם הכנף עצמו עליון בגד ותחתון עור וי"ל דה"ה איפכא העליון עור ותחתי' בגד דג"כ חייב דשניהם עיקר וכל שיש חד צד צמר סגי לחייב. אמנם י"ל דאין כוונת המג"א לדברי המרדכי הנ"ל רק לדברי הב"י שם שכתב בשם ס' התרומה העור שאדם נותן בכנף לחזק מין כנף מקרי שאינו שם אלא לחזק אלמא דאזלינן בתר העיקר ומשמע לי' מסברא דהעליון עיקר והתחתון אינו אלא לחזק וכן נראה שהבין המחצה"ש. שוב ראיתי בהגהות ר' ברוך פרענקיל שפי' כן יעו"ש, אמנם לפי מה שנתבאר שי' רש"י והאו"ז הנ"ל א"כ נתבאר דתחתון של עור כשר ועליון עור פסול משום מעל דמעל אלמא דאין התחתון בטל לעליון רק בחליצה העיקר בתחתון משום דהוא על הרגל, ובציצית דהוא תחוב ותלוי על ב' הצדדים תלוי בפלוגתת מהר"מ והמרדכי הנ"ל אי חד צד סגי לחייב ויעו"ש במרדכי דמהר"מ הוסיף דאף אם הטלאי במינו יש להחמיר ולהנ"ל יתיישב היטב דהוי כב' מנעלים זעג"ז וחלצה העליון משום דעל כל צד לגבי אידך היי מעל דמעל בצד העליון לגבי התחתון הוי מעל דמעל וכן בצד התחתון לגבי העליון. אמנם ק"ל ע"ז ממנחות (מ"א א') בטלית כפולה שהכל מודים שאם כפלה ותפרה שחייבת אלמא דמטיל ציצית אף שכפולה ותפורה ולא אמרינן דהוי מעל דמעל, **(הגה"ה. אב"ה. עי' בב"י שם (סס"י י"א) בשם העיטור דבאמת הביא ראי' מגמ' זו לסתור סברת מהר"מ. ולענ"ד נראה דהנה בב"י (סי' י') פירש בטלית כפולה ולא תפרה דר"ש פוטר היינו בכנפי' הכפולות אבל בהפשוטות חייב, ובד"מ שם הקשה דאם מטיל בהפשוטות למה יטיל עוד בהכפולות והעלה דבהכפולות אינו מועיל וסיים ע"ז דהלשון ור"ש פוטר לא משמע כן עיי"ש. והנה כפירוש הב"י מבואר בתוס' מנחות (ל"ז ב') ד"ה האי יעו"ש בסוף דבריהם. אמנם נראה דפירשו דהמחלוקת דת"ק ור"ש בטלית כפולה ולא תפרה היינו בטלית שכבר הטילו ציצית בכנפי' הפשוטות ולת"ק חייבת בכנפי' הכפולות וממילא אינו מועיל הציצית שהבפשוטות ור"ש פוטר בהכפולות וממילא מועיל הציצית שבהפשוטות והא בהא תליא וא"ש הלשון ור"ש פוטר. אך הד"מ בקושייתו להב"י נראה דהבין דלהב"י מחלוקת ת"ק ור"ש היא רק בהכפולות אבל בהפשוטות לכ"ע חייבת. ועי' בתוס' הנ"ל דתמהו על לשון הראשון בפירש"י שם, ואם נימא דהלשון ראשון שברש"י פירש באמת מחלוקת דת"ק ור"ש כהס"ד בד"מ הנ"ל, שוב לא תקשה על לשון הזה קו' תוס' הנ"ל, דהא דקאמר בגמ' שם לא עבד ולא כלום היינו בהטיל בהכפולות לחוד דאף בתפורה דלכ"ע חייבת בהכפולות מ"מ חייבת בהפשוטות ג"כ ואם הטיל בהכפולות לחוד לא עבד ולא כלום. ומה שהקשה הד"מ למה יטיל בין בהפשוטות ובין בהכפולות, נראה דיש לומר דהוא משום ספק אם הטלית תשאר כך כפולה לעולם או תשוב לאיתנה ומש"ה בעינן ציצית גם בהפשוטות גם בהכפולות. ומעתה לפ"ז שוב א"ש ג"כ שיטת מהר"מ הנ"ל דאין לעשות טלאי תחת כנף משום על ולא על דמעל ואף דהטלאי ממינו ותפור מ"מ לא הוי כחד כנף משום הספק דלמא יפרידוהו אח"כ, והא דקאמר בגמ' שהכל מודים שאם כפלה ותפרה שהיא חייבת היינו שהיא חייבת בהכפולות מלכד הפשוטות ומטעם ספק וכנ"ל משא"כ בטלאי וא"ש.)** ודוחק גדול לאמר דחייבת היינו להטיל ב' ציציות בעליון ובתחתון דזה ודאי לא נהירא כלל, ע"כ נראה דגם מהר"מ מודה דהיכא דשניהם בני חיובא נינהו ותפורים יחד דהוי כחד ול"א דהוי מעל דמעל. עכ"פ משי' רש"י והאו"ז הנ"ל מבואר דלא כהמג"א דאזיל עיקר בתר עליון ואי"נ לחלק בין מנעל של חליצה לבגד של ציצית. ז) נחזור להנ"ל דנתבאר מדברי הראשונים דבחולץ על בתי שוקיים לא הוי חליצה בכל ענין בין בחלץ המנעל לחוד בין שלפינהו לתרווייהו משום דהוי מעל דמעל כיון דהתחתון אינו ראוי לחליצה, אמנם מדברי הרשב"א והריטב"א הי' נראה להוכיח דס"ל דעל בתי שוקיים בשלפינהו לתרווייהו שפיר דמי והוא דהנה הרשב"א יבמות (ק"ב ב') ד"ה סנדל התפור בפשתן הקשה על פי' קמא דרש"י דפי' שתפור בתוכו בגד פשתן מדגרסינן בירושלמי חלצה במנעל באנפליא אית דתני פסולה ואית דתני כשרה מ"ד כשרה כשהיתה אנפליא של בגד במנעל של עור מ"ד פסולה כשהיתה אנפליא של עור במנעל של עור, ונראה טעמא דירושלמי משום דשל בגד כיון דאינו ראוי לחליצה בטילה לגבי מנעל וקרינא בי' מעל אבל של עור אינו בטלה והוי מעל דמעל, ואף דבהא דתרווייהו של עור פליג גמ' אירושלמי וסובר דבשלפתינהו לתרווייהו שפיר דמי עכ"ז דשמעינן מהירושלמי דשל בגד בשל עור חליצתה כשרה לא פליג יעו"ש, וכן הביא הריטב"א ונ"י. והנה מבואר מהירושלמי דאף דבתרווייהו של עור הוי העליון מעל דמעל עכ"ז של עור על של בגד לא הוי מעל דמעל, והנה נראה דהירושלמי מיירי באינן תפורין כאחד דאי דוקא בתפורין משום דאו בטל הבגד לגבי מנעל אבל באינן תפורין אף של בגד בשל עור ל"ש לומר דבטל והוי שפיר מעל דמעל א"כ ל"ל להירושלמי לומר דהא דפסול היינו בתרווייהו של עור הו"ל לאוקמא תרווייהו של בגד בשל עור רק הא דמכשר היינו בתפורין והא דפסל היינו באינן תפורין, וגם לשון הירו' במנעל באנפליא משמע בנפרדין ואינן מחוברין, ועוד נראה דמוכרח דהירושלמי איירי באינן מחוברין דהנה נתבאר בגמ' דמנעל הוי כמעל דמעל רק הא דכשר חליצתו ע"כ צ"ל א' מתרי טעמי או כמ"ש המרדכי וס' התרומה דהיכא דמחוברין הוי חד מנעל וכנ"ל (אות א') או כמ"ש רש"י דבב' מנעלים בשלפינהו לתרווייהו שפיר דמי כנ"ל (אות ב') וכיון דהירושלמי פליג אהא דב' מנעלים בשלפינהו לתרווייהו וסובר דפסול משום מעל דמעל, א"כ ע"כ הא דמנעל כשר היינו משום דמחובר הוי כחד וא"כ מוכרח דהירושלמי מיירי בנפרדין ומש"ה פסל בב' מנעלים דאי אף במחוברין פסל א"כ מ"ט במנעל חליצתו כשרה וכנ"ל וכיון דהירושלמי איירי באינן מחוברין א"כ מבואר להדיא מדברי הירו' דשל עור על של בגד בשלפינהו לתרווייהו שפיר דמי וכדברי הבי"ש. והריטב"א יבמות (ק"ב א') הביא ג"כ הירושלמי הנ"ל ולפ"ז צ"ל דהא דכתב שם הריטב"א אילימא דשלפתי' לעילאי וקאי תתאי מעל אמר רחמנא ולא מעל דמעל דמהא שמעינן שאם חלץ במנעל שעל בתי שוקיים לא יצא דמעל דמעל הוא, היינו משום שחלץ העליון לחוד והתחתון נשאר, דטעמא דהירו' דשל בגד בשל עור לא הוי מעל דמעל היינו משום דבטל הבגד לגבי המנעל וזה ל"ש רק בשלפינהו לתרווייהו אבל בחלץ המנעל לחוד והבגד נשאר ע"ג הרגל ל"ש לומר דבטל לגבי המנעל ולכך הוי שפיר מעל דמעל אבל בשלפינהו לתרווייהו הא מבואר בהירושלמי דכשר וכנ"ל, והא דכתב הריטב"א שם בד"ה גלויי כרעא דש"מ שאם חלצה ב' בין בב"א ובין בזא"ז כשרה חליצתה כיון ששניהם של עור דמבואר מינה דאם הי' התחתון של בגד הי' פסול היינו על זא"ז דבזה חליצת העליון פסולה משום מעל דמעל וכנ"ל ולא מתכשרא רק בחליצת התחתון הלכך דוקא אם הוא של עור אבל בחלץ בב"א אף אם התחתון אינו של עור כשר וכדמוכח מירושלמי שהביא אא"כ וכנ"ל, [ואכתי דברי הריטב"א איננו מדוקדק במה שדקדק דשניהם של עור דלכאורה מה איכפת לן בעליון אם איננו בשל עור והו"ל למימר כיון שהתחתון של עור, דאף אם העליון של בגד נמי