אור גדול קצג

סימן כו. בעזהשי"ת ו' כסלו תר"ן מינסק. שלו' אל כבוד ידידי הרב הג' החריף ובקי סוע"ה כ"ש מו"ה חיים באהין מו"ץ דק' בוחאוו ישן יצ"ו. אחדשה"ט ושתה"ר מכתביו הגיעני, ולרובי טרדותי לא הי' לי פנאי להשיב, ועתה הנני להשיבו בקוצר הנראה לדעתי, כי אין דעתי נוחה מהפלפולים בענינים אלו שאין להם שום יסוד ושורש דבר. ע"ד הג"פ הנשלח לכת"ר מעיר טשערקאוו שנכתב בגט שם המתגרשת דיני' ביוד אחר הנון, וכת"ר פקפק ע"ז מחמת שמצא בשו"ת שם ארי' (סי' ס"א) שהשיג על ס' מים חיים בשם מחלי' שתמוה מאוד לקלקל שם הכתוב בתורה מחלה בלא יוד אחר הלמד והרבה אנשים ששמם שלמה הנקראים בהרכבת היוד אחר הלמד היתכן לכתוב כן בגט עכ"ל כת"ר שהעתיק מדבריו ומזה דן כת"ר לשם דינה ג"כ אם נקראת בהרגש יוד הנון עכ"ז אין לשנות. ואני לעצמי אין דעתי נוחה מזה מאוד לדרוש השמות אף שבהרבה ספרי האחרונים נמצא כן עכ"ז אין דעתי נוחה ולדעתי הדברים פשוטים כדברי המים חיים גם בשם מחלה אם הלמד רכה בהרגש יוד נצרך לכתוב מחלי' ביוד אחר הלמד ואין להשגיח על שם הכתוב בתורה שנקראת בענין אחר בלא הרגש יוד אבל זו שנקראת בהרגש יוד שפיר נצרך לשנות גם הכתיבה כיון שנשתנית בקריאה. דוגמא לזה בעזרא (ק' ח' פ' י') בן יוספיה [ויעו"ש ברש"י שלא הזכיר שמו רק שם אביו], דנראה דשם יוספיה נובע משם יוסף הכתוב בתורה וגם קצת דומה לשם קטנות עכ"ז נכתב כמו שנקרא, אף שי"ל ששם הוא שינוי יותר נרגש מהרגש יוד, עכ"ז מאן מפיס לחלק בחילוקים דקים כאלו. וגם בשם שלמה שתפס למשל אם נקרא בהרגש יוד אחר הלמד, אני אומר ערבך ערבא צריך, ואני אומר באמת גם בשם שלמה אם נקרא בהרגש יוד אחר הלמד שצריך לכתוב שלימה, ואין להשגיח על הכתוב בתנ"ך רק כיון שנשתנה בקריאתו מהכתוב בהתנ"ך ישתנה גם בכתיבה, כי הדבר ברור שגם בימי וזמני התנ"ך אם הי' נשתנה אז בקריאה הי' נשתנה גם בכתיבה, דהגע עצמך בשם שלמה גופי' איכא כמה שמות הדומים לו ודומים זה לזה ונשתנו קצת בקריאתם ונשתנו ג"כ בכתיבתם, כמו שלם (בראשית מ"ו כ"ד במדבר כ"ו מ"ט), שלום (מלכים ב' ט"ו י"ג) במלאופים שלומי (במדבר ל"ד כ"ז), שלמיה (ירמי' ל"ז ג'), שלמות (דה"י א' כ"ד כ"ב) שלמית (שם כ"ג י"א), אף שדומים זה לזה עכ"ז כל אחד נכתב כמו שנקרא, וטובא כיוצא באלו, כגון שם שמא (דה"י א' ז' ל"ז) ושמאה (שם ח' ל"ב) ושמאם (שם ט' ל"ח) ושמי (שם ב' כ"ח), ובגמ' שם שמאי דלא ככולהו הנמצאים בתנ"ך, וכגון שם שמעון הכתוב בתורה, נמצא קצת דומה לו שם שימין (שם ה' ח'), ובגמ' סימון בס' אף דהי' אפשר בשין שמאלית והוי ממש זה השם רק דנ"מ בין ימנית לשמאלית אפ"ה שינו וכתבו בס', ונשתנה בכתיבה הואיל ונשתנה בקריאה, וכן שם שמע (שם ה' ח') ושמע (שם י"א מ"ד) שמוע (במדבר י"ג ד') שמעא (דה"י א' ג' ה') שימעה (שמואל ב' י"ג ג') שמעי (שם ט"ז ה') שמעיה (מלכים א' י"ב כ"ב) וכן שם שמר (שם ט"ז כ"ד). שומר (דהי"א ז' ל"ב) שמיר (שם כ"ד כ"ד) שמרי (שם ד' ל"ז) שמרון (בראשית מ"ו י"ג) שמרת (דהי"א ח' כ"א) שמרית (דהי"ב כ"ד כ"ו) שמריה (עזרא י' ל"ב), וטובא כיוצא באלו כגון שם אחז (מלכים ב' ט"ו ל"ח) אחזי (נחמי' יא י"ג) אחיה (מלכים ב' א' ב') אחזה (דהי"א ז' י"ט) הבאתי דוגמאות הרבה משם אחד אשר נשתנה קצת בקריאה נשתנה ג"כ בכתיבה, לכן נראה ברור דאין לדרוש השמות להבין מקורן רק לכתוב כמו שנקרא אף שנשתנה מהכתוב בתנ"ך, ועוד דוגמא שם אוהד הכתוב בתורה (בראשית מ"ו י') ובנביאים אהוד (שופטים ג' ט"ו) אף דנראה דשם אחר הוא ונובע משם התורה, בתורה אחי (בראשית מ"ו כ"א) ובכתובים אחי (דהי"א ה' ט"ו וז' ל"ד) בתורה אחיהוד במדבר (ל"ד כ"ז) ובכתובים אחוד (דהי"א ח' ו'), אף דנראה דשם אחד ונובע משם התורה עכ"ז כיון שנשתנה בקריאה מהכתוב בתורה נשתנה גם בכתיבה. ע"כ נראה ברור גם בזמנינו אם נקרא בשם הכתוב בתנ"ך ונשתנה קצת בקריאתו נצרך להשתנות גם בכתיבתו ואין להשגיח כתוב בתנ"ך, ע"כ שפיר כתב המים חיים אם נקראת מחלי' בהרגש יוד אחר הלמד דנצרך לכתוב מחלי', וכן שפיר כתב הרב ששלח הגט דיני' אם נקראת בנון רכה בהרגש יוד. אמנם בזה שפיר כתב כת"ר, שכיון שבני משפחתה וקצת משכנותי' קוראים לה בשני השמות, היינו אסתר דיני', לא הי' לו להשמיט שם אסתר, ויש לכתוב לכתחלה דיני' [שהוא השם הנקראת בפי כל.] דמתקריא אסתר דיני', ומתפלא כי על הרב דטשערקאוו שאיננו רוצה לסדר גט אחר בשום אופן, הלא איננו נוגע הדבר בכבודו כלל ואפס רק דהוא סבור מתחלה דשם אסתר נשתקע לגמרי שבזה הי' הדין עמו שלא לכתוב כלל שם אסתר, אבל כיון שנודע אח"כ שנקראת במיעוט גם בשם אסתר א"כ לכתחלה נצרך לכתוב גם שם אסתר, דהיינו דיני' דמתקריא אסתר דיני', והנראה בטעמו של הרב דטשערקאוו אחר שכת"ר פקפק על היוד שבשם דיני' שלא לכותבו, שבזה באמת הדין עם הרב הנ"ל לדעתו [וכמו שהוא גם לדעתי וכנ"ל], לכן לא הי' יכול לסדר גט אחר, אמנם אם יכתוב לו כת"ר שיכתוב דיני' ביוד אחר הנון, רק שרצונו שיזכיר גם שם אסתר בלשון דמתקריא, בוודאי יעשה כן ויכתוב גט אחר בשם דיניה דמתקריא אסתר דיני', ורשות ביד כת"ר לשלוח להרב דטשערקאוו גם מכתבי דנא ובוודאי יסכים לזה. קצרו של דבר לדינא יכתוב להרב הנ"ל לסדר גט אחר דיניה דמתקריא אסתר דיניה, ובאם לא ירצה לסדר גט אחר, אזי ימסור כתר"ה זה הגט שכתוב בו דיניה לבד, כי הוא השם שנקראת בפי כל ולא גרע מחניכה שהכל קורין, וכשר בדיעבד בשם זה לבד, ובניד"ד כפי שכתב כתר"ה שעת הדחק כדיעבד דמי, את כל זה ראיתי להשיב ברהיטא הנראה לדעתי, ויקבל כתר"ה ברכת החוה"ש מאדוה"ש כנפשו ונפש ידידו דושו"ט. ירוחם יהודא ליב החופ"ק. אחר שכחבתי כל זה שמעתי מאחד שהי' במדינת וואהלין שאמר ששם קורין כל נון רכה ורפה כמו הרגש יוד, א"כ כשקורין בתורה דינה קורין ג"כ בנון רכה ורפה, א"כ ברור דשם אי"צ לכתוב יוד, מאחר דממש לפי המבטא שלהם הוא השם גופי' הכתוב בתורה בלא שום שינוי כל דהו כלל ואפס א"כ אם יהא נכתב יוד יהא פסול דהוא שינוי השם ממש כיון דנון לחוד הקריאה כן א"כ כשנכתב ביוד מוכח דהקריאה בענין אחר, וא"כ במדינות אלו ממילא נשתנו הדינין בזה כמובן, ואחר שאינני יודע המבטא במקום, הגט הנ"ל אינני יודע לחתוך הדין בזה, ואסמוך על כת"ר היודע בזה. סימן כז. בעזהשי"ת ט' כסלו תרנ"א פה"ק מינסק יצ"ו. שלו' כנהוג אל כבוד הרב הג' החריף ובקי וכו' מו"ה יעקב זאב כהנא נ"י האבד"ק פאסוועל יצ"ו. אחדשה"ט מכתבו הגיעני בשבוע העבר ולרובי הטרדות נתאחרה תשובתי וגם כעת הנני בקצרה והוא בדבר