אור גדול קפז

ברז"ה כתובות (פ' נעש"נ) סובר כהבי"מ יעוטה"ט.]. אמנם תמוה לי על התוס' סוטה הנ"ל שכתבו בסוף דבריהם דהא דר' יוחנן לאו דוקא מועטין וכרבנן דא"כ בב"ב (ר"פ מי שמת) דבעי מו ונתרבו כו' והיינו אליבא דרבנן ומאי פשיט מדר' יוחנן דאתיא אליבא דאדמון וצ"ע. ואין לומר דלאדמון נמי איכא חילוק בין מועטים למרובין דמרובין כולהו בחזקת הבנים קיימו ומועטים הוי בחזקת שניהם וכשני אחים דמיא דא"כ תקשי מה שכתבו התוס' דה"ה מרובים ונדחקו ליתן טעם למה נקט מועטים הא בפשוטו ניחא דלרבותא נקט מועטין וכ"ש מרובין וכמו לרבנן ובשלמא אי לאדמון אין חילוק בין מועטים למרובים א"ש וצ"ע בכ"ז. אמנם הקו' מב"ב מיושב היטב. [ואפשר ליישב כי יעוי' רשב"ם (ר"פ מי שמת) דמרובים ונתמעטו כבר זכו בהם יורשים היינו דהפחת לפי ערך ולפ"ז יש לפרש מועטין ונתרבו מאי אין הכוונה מועטים דמתני' רק אם הבנות יש להם חלק ברווח ג"כ דבפחת פשיטא לי' דלא עדיפי מבנים רק ברווח מיבעי' לי' ושפיר פשיט דברשות יורשים קאי ויתיישב נמי זה הסוגיא אליבא דאדמון ג"כ ובפשוטו דמרובין נגד מזונות הבנות הוי כמועטין אמנם א"כ מאי קבעי במועטין ונתרבו ה"ה במרובין ונתרבו עוד יותר הו"ל למיבעי לכך פירשתי באמת דזהו כוונת הגמ' מועטין ונתרבו ולא למועטין דמתני' וא"ש התוס' דסוטה שהנחתי בצ"ע וכן כל הסוגיא שם דבעי מהו שימעט בנכסים אין הכרח לפ"ז דאתיא כרבנן דגם לאדמון יתפרש לענין אי הוי מועטין בתחלה נגד החוב ואינך דבעי או דהוי כמרובין ונתמעטו ואין הכוונה למועטין דמתני'.] עוד נראה דהנה לכאורה יש להקשות עוד על התוס' סוטה הנ"ל דמשמע מדבריהם דאם מכרו היתומים דאינו מכור כלל ולא חל המכירה כלל אף לשעתו דומיא דמדור. וכן נראה דמוכח מכתובות (דף צ"ז) מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובתה ולא קמיבעי' מהו שתחזור ותטרוף למזונות גופי' מכלל דאינה טורפת אף ממשועבדים דלאח"מ. [ויעוי' בתוס' כתובות (מ"ט ב') דלמזונות לא קמיבעי' לי' כלל באחין ששעבדו יעו"ש והוכרחו לזה מדלא קאמר נמי נתנו רק מכרו או משכנו ולכאורה סתרי לתוס' סוטה הנ"ל. ולהנ"ל א"ש דהיכא דהמכר חל פשיטא דלא גביא רק דזימנין איכא דהמכר אינו חל כלל. ויעוי' ב"ב אבה"ע (סי' צ"ג) דהוציא הדין דמזונות האשה אין גובין ממה שמכרו הבנים מהאחין ששעבדו ותמה על המגיד דהוציא מפ' הנזקין יעו"ש. ולק"מ דמהאחין ששעבדו לאו ראי' לאשה מבנות וכמ"ש תוס' סוטה, ומפ' הנזקין שפיר מוכח וכמ"ש התוס' כתובות (מ"ט ב') דלמזונות לא קמבעי' וכנ"ל.] ורק במכרו היתומים דעת התוס' דגביא משום דהמכירה אינה חל לה כלל וכנ"ל וא"כ קשה מ"ש משאר חוב בשטר דהוי מכר רק דהבע"ח טורף ממשועבדים ומ"ש הכא דלא הוי מכר כלל. ולכן נראה דהנה התוס' ב"ב (ק"מ א') אי דוקא קדמו ומכרו קודם שהגבו ב"ד או אף לאחר שהגבו, יעוי' ברא"ש שם ויעוי' ברמב"ן שם דכ' הראי' מכתובות (ק"ג א') ממדור אלמנה דפריך מנכסים מועטים ומדור תפסא בי' והוי כהגבו לה יעו"ש. וא"כ לפמ"ש התוס' דבנכסים מועטים אפילו הגבו לה א"כ אשה"ט בפשוט דקו' הגמ' בכתובות (שם) מנכסים מועטים הוא מהגבו [והיינו כמ"ש הרא"ש דאכתי נשאר ליתומים זכי' אי מנסבן יעו"ש.] וא"כ לתי' הגמ' דמוכח דבמזון האשה אינו מכור לדעת התוס' סוטה הנ"ל בתי' א' היינו ג"כ בהגבו דזה הוי דומיא דמדור ומש"ה א"ש דהמכר אינו חל כלל וכמו בשאר בע"ח לאחר הגבי' ולאי נמי שכתבו התוס' הנ"ל אף בהגבו יכולין למכור וכמו בנכסים מועטין וכנ"ל. וא"כ מיושב הקו' מב"ב (קל"ט א') דהתם בלא הגבו ולא תפסא דפשיטא דכה"ג מכור וכמו בשאר בע"ח ושוב אינה טורפת ממשועבדים. ועיין כתובות (צ"ח א') דאמר ר"ז אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשה ולא כלום ופירש"י לכתובתה וכן הוא פי' תוס' שם והקשו התוס' שם דלמא רב נחמן מיירי למזונות. ולפי הנ"ל א"ש דלמזונות אפילו שמו לה ב"ד והגבו לה לא מהני דהוי כנכסים מועטים ואפילו לרש"י י"ל כן ויעוי' באבני מילואים (סי' קי"ב סעי' י"ד) וא"כ כיון דהמכירה מהני אף לאחר שהגבו ב"ד ה"ה נמי דאם נתייקרו דהרווח של היתומים וכדאיתא ב"ב (ק"מ א') מועטים ונתרבו יעו"ש. וע"כ דמיירי לכתובה וא"ש והיינו כסברת אי נמי שכתבו התוס' בסוטה וכנ"ל. ויעויין באבני מילואים שם שהביא בשם הפרישה במכרו היתומים לאחר שהחזיקו ב"ד ביד האשה למזונות דתליא במזון הבנות וכנ"ל ואתי שפיר עוד אפשר לומר בישוב קו' כת"ר דהנה כבר הרגשנו מ"ש משאר חוב בשטר דחל המכר. ונראה דאפשר דהטעם משום דנכסי בחזקת אלמנה קיימו כתובות (צ"ו ב') והוי כברשות האלמנה ולהכי אין היתומים יכולין למוכרם והטעם כתבו התוס' כתובות (שם) משום דבמזונות אין להם קצבה מש"ה בחזקת אלמנה קיימי משא"כ כתובה וא"כ נראה דזהו דוקא לאנשי גליל שאין יכולין לסלקה ממזונות משא"כ לאנשי יהודא וקיימתי' מסברא ומצאתי' שוב להאחרונים שכ"כ בהפלאה כתובות שם ובישועת יעקב אבה"ע (סי' ק"ג) והבי"מ (סי' ק' סעי' ב'). והנה הד"מ (סי' ק') כתב דהא דרבין בב"ב (קל"ט א') הנ"ל אתיא כאנשי יהודא וכן העיר ההפלאה כתובות (מ"ט ב') [אמנם הר"ן (פ' נעש"נ) כתב דהא דרבין כאנשי גליל יעו"ש.] וא"כ לאנשי יהודא דאינן בחזקת אלמנה פשיטא דהמכר חל וכנ"ל כמו בשאר בע"ח וכיון דחל המכר פשיטא דאינה טורפת וכנ"ל וא"כ אתי שפיר בב"ב שם דמרבין שפיר פשיט דלדידי' דע"כ סובר כאנשי יהודא וכמ"ש הד"מ כנ"ל שפיר פשיט דאי הוי בעל כלוקח כיון דהמכר חל אינה טורפת כנ"ל ומשא"כ לדידן דקי"ל כאנשי גליל וכדקאמר בכתובות (צ"ו ב') דבחזקת אלמנה קרמו אינו חל המכר כלל וכנ"ל וא"ש. סימן יח בעזהשי"ת י' מנ"א תרח"ם פה"ק מינסק יצ"ו. שפעת החוה"ש וכ"ט אל כבוד הרב הנ' החו"ב סוע"ה ויראת ד' אוצרו כ"ש מו"ה חיים ארי' ליב נ"י הגאבד"ק סטאוויסק יצ"ו. אחדשה"ט ושת"ה באהבה מכתבו בדבר העגונה הגיעני בשבוע העבר והנה כת"ר ערך קונטרס ארוך ופלפל בדברים נכונים להתירה מחבלי העיגון. והנני להשיבו על סדר קונטרסו כפי אשר יעלה בעטי בעזהשי"ת. א) הנה כת"ר עשה עיקר מדברי העד הרביעי ר' חיים ב"ר שלמה זלמן, מחמת שבדברי העד הראשון לא נזכר להדיא ששהה עד שתצא נפשו, וז"ל כתר"ה שמה שאמר העד הראשון ר' שלמה ב"ר ליפמאן האב איך געקוקט וויא ער האט זיך אראפ גילאזין אין וואסער און דיא אפיצערין האבין פאר לייגט אנעץ, יתכן כי אחרי ראותו שנטבע רץ תיכף להודיע לשרי הצבא ובאו ופרסו מצודה לבקשו עכ"ל כתר"ה. לדעתי אף בדברי העד הראשון אין לחוש דמהיכא תיתי נוסיף בעדותו דברים אשר משמעות פשטן של דברים הוא בהיפך, דהלא מבואר באבה"ע (סי' י"ז סעי' ה') והוא מדברי הרמב"ם דבאומר, שמעתי שמת פלוני משיאין את אשתו ואין חוששים שמא לא ראה רק דברים שרובם למיתה אף דבעד שאומר ראיתי שמת פלוני שואלין אותו איך ראית ובמה ראית משום דאין דנין אפשר משאי אפשר, ובמקום שא"א למבדק הולכין אחר משמעות לשונו ודי בזה ולא עבדינן חששות מה שאין במשמעות לשונו ויעוי' בבי"ש (שם ס"ק מ'), וגדולה מזו הביאו האחרונים בשם מהריב"ל כפי שהובא בפ"ת (שם ס"ק ל"ג), ואף המהרי"ט שהשיג עליו עכ"ז ס"ל במעיד סתם שטבע אמרינן דמסתמא שהה עד שתצא נפשו, כמבואר במהרי"ט (ח"ב סי' ל"א), ואף להחולקים יעוי' כ"מ (פי"ג מגירושין דין כ') היינו משום דאין במשמעות לשונו שטבע דשהה אבל כל שיש במשמעות לשונו ששהה עד שת"נ אף דאינו מוכרח עכ"ז אזלינן בתר משמעות קצת וכמ"ש הכ"מ, א"כ נראה דכ"ש בנידון דידן דמשמעות לשונו במה שאמר שראה וויא ער האט זיך אראפ גילאזין אין וואסער און דיא אפיצערין האבען פארלייגט אנעץ נראה משמעות