אור גדול קסא

וכמו שדימו הרשב"א והרמב"ן (בריש חולין) לרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן, וכמ"ש המח"א בחידושיו לרמב"ם (בהלכות אשות סי' א'). לכן מענין הקדושין אין לצדד שום סניף להיתרא, רק מענין העדים. ב) והנה הגאב"ד דקאוונא תמך יסודו על העד הג' שהעיד על מיתת היבם, אך שגמגם במה ששינה שם אביו שאמר שהיה נקרא אבראמאוויץ ובאמת הוא שאלעמאוויץ, והאריך בזה, והנה לכאורה מלתא כדנא ממש מבואר בת' הר"ן (סי' מ"ז) והביאו הב"י (סי' מ"ז) בקצרה, וז"ל הר"ן שם על המעשה שהיה באשה זקוקה ליבם מומר ונודע שלא היה לבעלה רק אח אחד והיה שמו בישראל קודם שהמיר שמואל והעיד עד אחר שהיבם היה נקרא שמו בישראל אברהם ומת, ע"ז כתב הר"ן וכ"ת אפ"ה ליכא למסמך אהך סהדא דהא אתכחש מסתברא לי דלא מפסיל דעדים המוכחשים בבדיקות כשרים בעדות נשים וה"נ כיון שכל העדים מסכימין שלא היה לבעלה אלא אח אחד אע"פ שזה אומר שהיה שמו אברהם ואלו אמרו שהיה שמו שמואל אין זו הכחשה פוסלת, יעושה"ט שלכאורה הוא ממש כמעשה דידן ומבואר דאין להקפיד על זה. אמנם באמת אין שום דמיון משם לנ"ד, דהתם העיד העד בוודאי על היבם אחי בעלה רק שחשש לפוסלו משום דמשקר בשמו ולכך כתב דאין בזה שום חשש דאינו אלא כהכחשת בדיקות דלא מפסיל, אבל לא היה שם שום ספק דלמא על אחר הוא מעיד, אבל הכא בנ"ד דלא ידעינן על מי הוא מעיד רק מחמת הסימנים שאמר ומכוון להסימנים שביבם אחי בעלה דנינן דעל היבם הוא מעיד, וא"כ גם שם אביו הוא סימן כאחד הסימנים האחרים וכיון דבזה איננו מכוון מכלל דעל אחר הוא מעיד ולא על אחי בעלה, ותדע דהרי בת' הר"ן עצמו (בסי' ל"ג) שג"כ שינה בשמו שהיה נקרא יוסף והעד אמר חיים דן בזה הר"ן מחמת סימן העשוי להשתנות שהבעל אימור ששינה שמו, הרי לולא זה לא היה מקבל להעד הנ"ל ובסי' מ"ז הנ"ל התיר בלא זה מטעם הכחשת בדיקות, אלא וודאי כנ"ל וכמו שכתבתי דבסי' מ"ז ידעינן וודאי על מי היא מעיד ושאומר שקר בשמו משא"כ בסי' ל"ג דלא ידעינן על מי הוא מעיד רק מחמת הסימנים א"כ גם השם הוא סימן ומה"ת לתלות בטעות או שקר אדרבא נוכיח מזה דעל אחר הוא מעיד ולכך הוצרך להא דעשוי להשתנות דאין לספק כלל עבור זה באחר. עוד אפשר לומר דהתם בסי' מ"ז דידע העד שעל היבם הוא מעיד ולא הוצרך להזכיר כלל שמו להכי שמו אינו אלא מהבדיקות, אבל בסי' ל"ג דאנו לא ידעינן על מי הוא מעיד רק מהסימנים א"כ גם שמו הוא סימן כאחד מהם ואינו מהבדיקות רק מהחקירות דהוא כסימנים האחרים והוי כאתכחש בחקירות דפסול ולכך הוצרך לדון מטעם עשוי להשתנות. ג) ועתה נחזי אנן בנ"ד, הנה הגאב"ד דק"ק קאוונא נ"י האריך דיש לנו לתלות בטעות בשמו ולקיים כל העדות, שאם נקיים עדותו בשמו יהי' נסתר כל העדות, ולי צ"ע בזה דמאי חזית דנתלי הטעות בשמו דלמא הטעות בשם עירו דיווין דג"כ אין הטעות רק בתיבה אחת דשוב אפשר דעל אחר הוא מעיד וטעה בשם עירו, דיתר הסימנים לבד מה שאמר דיש לו אב זקן ואביו יש לו בית קטן על החול ויש לו אח חולה כל אלו הסימנים הם גרועים בלא שם עירו רק משום דאמר שם העיר דיווין ובדווין לא נמצא אחר כזה, וא"כ אפשר דהטעות בשם העיר ומה שאמר אבראמאוויץ הוא אמת שנמצא אבראמאוויץ בעיר אחרת שנמצא בה ג"כ ככל הסימנים הגרועים שאמר העד שיש לו אב זקן שיש לו בית קטן על החול ויש לו אח חולה, ובכל האריכות שהאריך הגאב"ד דק"ק קאוונא נ"י לא מצאתי יסוד להוציא מהחשש הנ"ל, דמה שכתב דעל השם לא כיון להעיד או, לא ידענא מאי אלימתא סימן שם העיר מהסימן בשמו אם כיון לזכור בכדי להעיד גם שמו הוא סימן כשם העיר, אף דיש לחלק קצת בחילוקים קלושים אינו כדאי לבנות יסוד היתר עליהם. אך זה מצאתי בהגביות עדות שהעתיקה הגאב"ד דקאוונא נ"י מה שלא ראיתי בהגביות עדות שביד האשה שהביאה לפני, ששם מבואר שהעד הג' שהעיד על המיתה הוגבה בבד"צ דק' דווין, והגאב"ד דקאוונא כותב שהוגבה בבריסק, ומעיד ששניהם נתקבלו בק' קאברין והלכו ביחד לכמה עירות עד שהגיעו לפ"ב, וכ"ז נחסר בהגביות עדות שלפני, וגם כותב שחקרו בקאברין בהקניגעס במשך השנים הללו נלקחו ולא נמצא שם בהקניגעס אחד שנלקח בשם אבראמאוויץ, וכ"ז איננו ידוע לי מהכתבים שביד האשה רק מת' הרב הנ"ל, ומעתה לפ"ז שוב ידוע לנו בוודאי דשם אבראמאוויץ הוא שקר כיון דידוע מהעד שנלקח בקאברין ובקאברין נתבאר בהקניגעס שבשנים הללו לא נלקח כלל בשם אבראמאוויץ וא"כ ע"כ שיקר בשמו, ומעתה אין לנו לדון רק אי נוכל לסמוך על העד כיון דחזינן דשיקר בשמו ושוב יש לנו עמוד גדול לסמוך על דברי הר"ן בת' (סי' מ"ז) הנ"ל דאינו אלא כהכחשת בדיקות וכשר, ואף שלפי מ"ש (בסוף אות הקדום) יש לדון דכאן הוי כהוכחש בחקירות, מ"מ כיון דמצוי למטעי תלינן בטעות ואין לפסול העד משום זה כיון דידעינן בבירור דשם אבראמאוויץ הוא טעות, וכ"ז אם נתברר בקאברין דלא נלקח כלל לצבא בשנים הללו שם אבראמאוויץ וא"כ ע"כ שם אבראמאוויץ הוא הטעות וא"כ יש לסמוך שפיר להתיר על העד הזה שהעיד על המיתה, אבל אם לא נתברר כלל רק מחמת שלא נמצא בדווין אחר בשם אבראמאוויץ אינני רואה מקום להתיר דמנ"ל להוכיח מזה דשם אבראמאוויץ הוא הטעות ויתר כל הפרטים אמת דלמא שם אבראמאוויץ הוא אמת וטעה בשם מקומו ומה שאמר כי עירו היא דיווין הוא בטעות ויתר הפרטים אמת ועל אחר הוא מעיד, ולפחות נימא דהוי כאלו לא אמר לא שם אבראמאוויץ ולא שם עירו דיווין, דעל יתר הסימנים הגרועים לחוד בלא שם העיר פשיטא דאין מקום להתיר. שוב הראה לי אחד בתשובת נודע בשערים (מהדו"ת סי' מ"א) מהגאון דלובלין שהביא לת' הר"ן (סי' מ"ז) הנ"ל וכתב שם מעין מש"כ, והביא שם בשם הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות ז"ל שהאריך בזה בתשובותיו (בסי' כ"ה) ואינם תחת ידי לעיין בו. עוד מצאתי בשו"ת חמדת שלמה (חלק אבה"ע סי' כ"ח) שהביא ג"כ לתשובת הר"ן הנ"ל וחילק ג"כ כעין זה, ויעו"ש דכתב ממש כהך חששא שכתבתי דדלמא שם המקום הטעות ויעושה"יט. ד) והנה אף אם נתברר בקאברין דשם אבראמאוויץ הוא הטעות דנתברר לעיל להתיר מהא דת' הר"ן הנ"ל, לכאורה יש להעיר דהר"ן לשיטתו אבל לדידן יש להחמיר דהנה הר"ן בחידושיו לסנהדרין (פ' זה בורר) סובר דהכחשה בבדיקות כשם שאינו פוסל בעדים אם מכחישין זה את זה כן אינו פוסל אם הבעל דין מכחיש להעד ולכן סובר באחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן דא"צ שהתובע יתבע שניהם, משא"כ להטור ורמ"א בחו"מ (סי' ל') דדוקא שתובע שניהם אבל אם אינו תובע אלא אחד אין מצטרפין משום דהכחשת בע"ד עם העד אף בהכחשת בדיקות פוסל, ויעו"ש בט"ז דביאר הטעם דדוקא בלא ידעינן מי המשקר מקבלין עדות שניהם אבל בידעינן מי המשקר אף דאיננו נפסל לעדות דעלמא מ"מ בזה העדות שמשקר אין מקבלין מאתו, וא"כ ה"ה כמוכחש בבדיקות עפ"י עדים דידעינן דמשקר בבדיקה אין מקבלין מאתו, וא"כ ה"נ כיון דאנן ידעינן דמשקר בשם אבראמאוויץ דהיבם נקרא שאלעמאוויץ, וגם איכא הכא הכחשה מבע"ד דהיבמה ג"כ יודעת דחמיה היה נקרא שלום ולא אברהם, אבל כיון דכל חילי' דהר"ן הוא משום דדיני נשים כדיני ממונות דהכחשת בדיקות כשר א"כ לדידן דגם בדיני ממונות בכה"ג אין מקבלין א"כ גם בדיני נשים אין מקבלין. אמנם נראה דאין להחמיר בזה בעדות נשים, דהט"ז דקדק שם בלשונו דסברת הטור דאם היינו יודעים בבירור איזה שטעה אף שהוא בבדיקות מ"מ אין שם עדות עליו להוציא ממון על פיו אע"פ שאין כאן פסול לדינא מ"מ אין בהגדתו כדי לסמוך עליו עכ"ל, א"כ נראה דזה דוקא בממון