אור גדול קנ

והרמ"א הייתי אומר דנטו בזה מהבנת פשטות כוונת הריב"ש המובא בב"י (סי' קי"א הנ"ל שכתב לענין כתובת בנין דיכרין תנאי ככתובה, דהם הבינו בכוונת הריב"ש תנאי כתובה היינו כתובת בנין דיכרין הוא ככתובה ולכך למדו מזה למזון הבנות ג"כ, ובאמת א"א לומר כן וכנ"ל רק דכוונת הריב"ש נ"ל באופן אתר בפשוט והוא. דהנה מבואר בכתובות (בר"פ אעפ"י) בהא דרצה להוסיף דהתוספות דינו ככתובה לענין כתובת בנין דיכרין ושאר מילי דחשיב שם משום דתנאי כתובה ככתובה, והיינו פירושו דהתוספות שהוא תנאי כתובה דינו ככתובה לענין כתובת בנין דיכרין ואינך דכמו דבכתובה איכא כתובת בנין דיכרין ה"נ בתנאי כתובה שהוא התוספות, וא"כ מה לי תוספות בכמות דר"פ אעפ"י הנ"ל דהיינו שהוסיף בסכום הכתובה מה לי תוספות באיכות דהיינו שהוסיף וחיזק השעבוד וגביית הכתובה להשתעבד ולמגבי אף ממטלטלי דכמו דבתוספות בכמות אמרינן דתנאי כתובה דהיינו התוספות דינו ככתובה לענין כתובת בנין דיכרין דגם התוספות דהוא התנאי כתובה גובין הבנין דיכרין ככתובה גופה ה"נ התוספות באיכות דהיינו השעבוד מטלטלי ג"כ אמרינן תנאי כתובה דהיינו התוספות באיכות דינו ככתובה לענין כתובת בנין דיכרין דהבנין דיכרין גובין התוספות באיכות דהיינו ממטלטלי כמו שגובין הכתובה גופה, וא"כ תנאי כתובה ככתובה דכתב הריב"ש כוונתו תנאי כתובה דהיינו התוספות דינו ככתובה, זה נראה לי נכון בכוונת הריב"ש לגודל החומר. ובכעין זה נראה לי ליישב נמי דברי רש"י בכורות (נ"ב א') במתני' דפי' ולא הבנות במזונותי' בפסק לזון בת אשתו, והתוס' שם ד"ה והאמר ובב"ק (צ"ו א') ד"ה הא ובב"מ (ט"ו א') ד"ה בע"ח תמהו ע"ז דא"כ איך אמר על זה תנאי כתובה ככתובה, וחידוש בעיני על המעדני יו"ט בכורות (שם אות פ"ב) דתמה כן מדנפשי' ולא ראה כל דיבורי תוס' הנ"ל.] ובאמת הדברים מתמיהין מאוד ויעוי' ש"ך חו"מ (סי' קט"ו ס"ק ל"ב). ע"כ נראה לי דהכוונה פשוט דהפסיקה שפסק לזון בת אשתו הוי כתוספות כתובה, דמה לי שהתנתה עמו להוסיף לה בסכום הכתובה, או להוסיף לה שאר דברים למגבי מחיים ותחתיו כולהו הוי כעין תוספות כתובה, ויעוי' באבה"ע (סי' ס"ו סעי' ז') דתוספות כתובה הוי אף בשטר בפני עצמו, ולהדיא איתא בירושלמי כתובות (ר"פ הנושא) לענין פוסק לזון בת אשתו במה הוא מתחייב אמר ר"ל עשו אותה כתוספות כתובה יעו"ש, וא"כ כיון דהוי כתוספות כתובה שפיר אמרינן בה תנאי כתובה ככתובה לענין שבח ואינך כעין דאמר בריש אעפ"י לענין תוספות כתובה וכנ"ל, זה נראה לי נכון ופשוט ליישב דברי רש"י התמוהים מאוד ואין פותר, וגם יתר הקושיות שהקשו התוס' דמ"ש דתני בנות ולא בן ג"כ לק"מ דהא הבנות הידועות דתני במקום אחר קאי והיינו בכתובות (בר"פ הנושא), וגם הא דתני בלשון רבים אפשר דכוונתו לכלול ג"כ בנן נוקבן דתנאי ב"ד לענין ראוי אף דשבח לא משכחת לה מ"מ כיון דלא גביא שפיר מצי למכללינהו בהדייהו. ועכ"פ נחזור להנ"ל דכוונת הריב"ש אינה ענין למזון הבנות, וגבי מזון הבנות אף בשעבד מטלטלי לכתובה איננו מועיל למזון הבנות מתרי טעמי, חדא דאינו מבואר בכתובה וכמ"ש הרשב"א והמגיד הנ"ל, ועוד דלא מהני, אף שעבד בפירוש מההיא דר"פ הנושא ודברי הב"י והרמ"א צלע"ג. ד) ולדינא הי' אפשר לקיים דברי הב"י ורמ"א הנ"ל אך לא מטעמייהו, והוא דהנה הרא"ש בב"ק (פ"ק סי' י"ט) העלה דבדורות הללו מטלטלי כקרקע מדינא דגמ' דהוי כגמלא דארביא ואשלי דקמחוניא דאמרינן בכתובות (ס"ז א') דאשה גובה פורנא מהם משום דאסמכתינהו עלייהו, וכ"כ הטוח"מ (סי' תי"ט), וא"כ קשיא לכאורה הא דהרא"ש בב"ב (ר"פ מי שמת) דהסכים להרי"ף דבמטלטלין ליכא דין נכסים מועטים וכ"כ בטור (סי' קי"ב) משום דלא אלימא כ"כ תקנת הגאונים, הא הוא מדינא דש"ס. אמנם בל"ז קשיין דברי הרא"ש אהדדי הא דב"ק אהא דכתב בכתובות (פ"ו סי' ה') דשם סתר זה יעו"ש, וכבר הרגיש בזה הפלפלא חריפתא ברא"ש ב"ק (שם) וגם הבי"ש (סי' ק' ס"ק ב') כתב דצריך ישוב, אמנם כבר יישבם לנכון התומים (סי' ק"ז ס"ק ד') דמטעם זה גופי' שהקשה הרא"ש בכתובות (שם) דא"כ בטלה תקנת השוק, אנן סהדי דלא שעבדם לו והוי כאלו התנה בפירוש דלא לישתעבד וגם מדלא כתב המלוה בפירוש משא"כ בנזקין דממילא יעו"ש בתומים. אמנם אכתי תקשי הא דמזון הבנות הנ"ל דלא שייך בזה דא"כ בטלה תקנת השוק דהא אין מוציאין למזון האשה והבנות ממשועבדים, וא"כ שוב הוי מטלטלין כקרקע מדינא דש"ס וא"כ קשיא הא דהרא"ש בב"ב (ר"פ מי שמת) דמחלק בין מטלטלין לקרקע בנכסים מועטים וע"כ צ"ל בדעת הרא"ש דכיון דהכתובה מדינא אינה נגבית ממטלטלים מטעם קו' הרא"ש דא"כ בטלה תקנת השוק והוי כאלו התנה דלא לישתעבד א"כ תנאי ככתובה ככתובה, ואף דכתבתי לעיל (באות הקדום) דלענין הדברים שאיננו מדינא רק דהוא התנה על עצמו לא אמרינן תנאי כתובה ככתובה, היינו דוקא במה שהוסיף וקבל על עצמו, אבל לענין ההיפך במה דגרע מדינא דלא ליגבי כפי הדין בזה שפיר אמרינן תנאי כתובה ככתובה דהוי כמחלה כתובתה דנמחל נמי מזון הבנות, [ועי' אבה"ע (סי' קי"ב סעי' א' בהג"ה) לענין מחלה כתובתה ובבי"ש (שם ס"ק ז') ובסעי' י' לענין התנה.] וא"ש דגם מזון הבנות איננו גובה ממטלטלים מדינא רק מתקנת הגאונים והיינו משום דנגררת אחר הכתובה אבל מצד עצמה שפיר הי' נגבה ממטלטלים מדינא וכנ"ל. א"כ מעתה לפ"ז היכא דכתב בכתובה מטלטלין והתנה לענין הכתובה דבזה הכתובה נגבית מדינא ממטלטלים שוב ממילא מזון הבנות אף דלא התנה עלייהו מ"מ שוב מדינא נגבין ממטלטלים ואין צורך בזה לתנאי כתובה ככתובה, רק בהיפוך היכא דלא כתב בכתובה מטלטלין דהוי לענין כתובה כאלו התנה דלא לישתעבד מטלטלין בזה אמרינן תנאי כתובה ככתובה לגרועי דגם מזון הבנות לא ליגבי ממטלטלין וכנ"ל, משא"כ היכא דהתנה על הכתובה שוב ממילא מזון הבנות מדינא גובה וכנ"ל, וא"כ א"ש לפ"ז לדינא כהב"י והרמ"א אך לא מטעמייהו. ואחר שהעלתי כל זה חפשתי בספרים ומצאתי להתשב"ץ (ח"ב סי' קס"ה) שכתב להדיא לענין כתובת בנין דיכרין דאף בנכתב בכתובה מטלטלין אגב קרקע איננו מועיל רק למה שנכתב בכתובה ולא לכתובת בנין דיכרין שלא נכתב בכתובה ועל תנאי ב"ד הם סומכין, והוא כעין שהבאתי מהרשב"א והמגיד הנ"ל, א"כ מצאנו לבר פלוגתי' דהריב"ש שנחלק עם הריב"ש בכתובת בנין דיכרין שהביא הב"י (סי' קי"א). עוד מצאתי ברדב"ז (חלק ה' סי' ב' אלפים קנ"ט) דכתב לענין מזון הבנות דאף בשעבד מטלטלין בכתובה עכ"ז לא אהני למזון הבנות דלא נכתב בכתובה ולא קאי עלה ולהכי במטלטלין במועטים ניזונין ביחד, עוד ראיתי שכתב שם דבמועטין במטלטלין הכל. יהא תחת ידי היורשים והבנות יזונו מתחת ידם דדינם כמרובים ממש, והוא דלא כהח"מ והבי"ש שהבאתי (בפיסקא א' אות א') ויעו"ש מה שכתבתי במוסגר (באות ד').]. עוד מצאתי להבית מאיר (סי' קי"א סעי' י"ד) שהקשה מב"ב (ד' קל"א) שהקשתי באות ב' הנ"ל, ויעו"ש באבני מילואים שהביאו ומה שתירץ ע"ז, ות"ל שתיו"מ בעת שהקשתי מב"ב עלה בדעתי ג"כ ליישב כן אך אין דברי הריב"ש מסכימין לזה, [ויעוי' ברדב"ז (סי' הנ"ל) דהביא כסברת האבני מילואים בשם רבינו שמשון והדמיון שלמד מינה הרדב"ז אינו עולה יפה לפ"ז כמובן להמעיין], ות"ל שנתבאר ליישב דברי הריב"ש על נכון בס"ד. עוד מצאתי להכנה"ג (סי' קי"ב בהגהות ב"י אות ז') שהביא בשם ס' שארית יהודא שהקשה. על הב"י במזון הבנות מת' הרשב"א שהביא הב"י (סי' צ"ג), ובעל כנה"ג דקדק על השארית יהודא דאמאי לא הקשה מקודם על הריב"ש דהביא ב"י סי'