אור גדול קכז

השליח בעי ב"ד אבל בפני השליח לא בעי ב"ד, ולרב ששת בבטלו לפני השליח אינו חוזר ומגרש בו אף דלא ביטל לפני ב"ד, והיינו כנ"ל משום דליכא קלקולא. ומעתה לפ"ז שוב יש מקום לומר לכאורה, דאף לשי' הסמ"ג והתרומה, המובא בבי"ש (סי' קל"ד ס"ק ה'), דאינו יכול לבטל גוף הגט רק בפני הסופר והעדים, ויעוי' בסמ"ג ומרדכי (פ' השולח) שהביא דברי ס' התרומה שהוציא כן מפלוגתא דרבי ורשב"ג גבי אמר לעשרה כתבו גט לאשתי, ונראה כוונתו מפני קושית התו' (שם) ד"ה רבי על הא דלא מפרש הגמ' דרבי לשי' ורשב"ג לשי', ולכך קאמר דבכה"ג דהיינו שליחות הסופר והעדים אינו יכול לבטל שלא בפניהם ואף לרבי אינו מבוטל, ומיושב קו' מהר"ם על המרדכי ע"ש, ובהכי ניחא נמי לדידי' הא דפליגי (שם) רבי ורשב"ג באמר לשנים תנו, ומוקי לה בגמ' בעידי הולכה ולא מפרש במאי קא מיפלגי, ולהנ"ל אשה"ט דכשמוקי לה בעידי הולכה י"ל באמת דפליגי בבטלו מבוטל ורבי לשי' ורשב"ג לשי'. עכ"פ אף לס' התרומה, דסובר דשליחות הסופר והעדים שציוה להם לעשות מעשה אינו יכול לבטל שלא בפניהם, ג"כ ע"כ איננו מדינא דהא מפרש בגמ' (שם) לרשב"ג חששא דקלקולא, הא אי לא"ה הי' מבוטל, וכן בכולכם דליכא קלקולא, וע"כ ג"כ דאיננו אלא מתקנתא מפני חשש קלקולא, וכעין סברת הרמב"ן הנ"ל דבדבר זה הי' להם קצת טעם לאלם כח השליחות שלא יוכל לבטלו שלב"פ ולא חשוב עקירת דבר מה"ת, וא"כ היכא דהבעל בעצמו הוא הנותן הגט דליכא חשש קלקולא, שפיר יכול לבטל שלא בפני הסופר והעדים אמנם הא בורכא דכל פלפולו של הסמ"ג והמרדכי הוא היכא דהבעל נותן בעצמו, דקשיא לי' מה מועיל ביטול מודעה בשעת נתינה דלמא ביטל גוף הגט, וע"ז תי' דגוף הגט אינו יכול לבטל שלב"פ הסופר והעדים, וא"כ מוכח דאף בבעל הנותן בעצמו א"י לבטל אמנם לפ"ז יש להבין מה שהקשתי (באות הקדום) דאמאי מוקי להברייתא אמר לעשרה כתבו גט לאשתי בכתבו ותנו ולא בכתבו לחוד, ואפילו נדחוק כמ"ש לעיל במוסגר, אכתי תקשה מרב ששת דס"ל בבטלו לפני, השליח אף שלא בפני הסופר והעדים אינו חוזר ומגרש בו, אלמא היכא דליכא קלקולא יכול לבטל גוף הגט אף שלב"פ הסופר והעדים. ובדוחק אפשר דדוקא היכא דמעשין אותו מב"ד והדין נותן לכופו, דבזה איכא חשש קלקולא, תקנו דא"י לבטל שלא בפני הסופר והעדים אף אם הבעל בעצמו הוא הנותן, משא"כ במגרש מרצונו דליכא קלקולא, דבזה יתיישב הכל, ומעתה אף לס' התרומה וסמ"ג ומרדכי הכא בנ"ד דהבעל נותן בעצמו וגירש מרצונו שפיר יש לחוש להביטול [ואינני מחליט דעתי בשיטת הסמ"ג והתרומה כי לא נחתי עיוני בהם אחרי שאין לי ס' התרומה עצמו שאותיותיו יחכמוני לעמוד על עומק כוונתו]. עכ"פ נתבאר דמפאת שלא הי' הביטול רק בפני אחד בנ"ד להקל, כי דעת נוטה לרוב הפוסקים להחמיר בזה. ואף דכעת שכבר נתגרשה, שוב עכ"פ מצד נאמנות אין ע"א נאמן דאין דבר שבערוה פחות משנים, ואף דמעיד על ביטול הגט לאוקמא בחזקת א"א דמעיקרא, מ"מ הא מבואר פ"ק דגיטין (ט' א') דאף בכה"ג אין ערעור פחות, משנים, [ודברי הת' מיימוני להל' אישות (סי' ג') שכתב בהיפך זה צ"ע. ואפשר דהתם באומר מיד שטעה קודם דאיתחזקה לפנינו, (ולפ"ז גם גבי נתכווין לומר עולה יהא דוקא מיד קודם דאיתחזק לפנינו. אמנם למאי דהעלה אח"כ דאף באיתחזק נאמן כל שהוא בידו ה"נ בהקדש כידו לאיתשולי כדאמר ביבמות), אבל באיתחזק לפנינו שפיר הוחזק, וכעין דכ' הרמב"ם (פט"ז מהל' סנהדרין) והוא מהירו' נזיר סוטה דכל שהוחזק עפ"י ע"א שוב לוקין אף דאין ע"א נאמן כיון דכבר הוחזק לפנינו. ובזה לק"מ מה שהקשה הש"ש (שמעתתא ו' פ"ד) מיבמות יעו"ש, וכן לפמ"ש הש"ש (שם ספ"ג) דבדבר שבערוה אף בלא חוקה אין ע"א נאמן אף לת' מיימוני הנ"ל א"ש ג"כ כמובן.] ויעוי' בתו"ג בחידושים (סי' קכ"ט ס"ק י"ח), עכ"ז האחד גופי' שיודע מזה הביטול, לא זו שאסור להשתדל בהיתרא שלה, אף גם מחוייב למעבד כל טצדקי שאפשר לו לאפרושי מאיסורא, כיון שבאמת יודע שהיא אסורה, ויעוי' נוב"י מה"ק (סי' ל"ה) וגם לאחריני דמהימן להו אסורה, וגם כיון דסיפר דבריו לפני ב"ד קודם הגירושין ואמר להם ששמע מהבעל שביטל וגם הבעל לא הכחישו והודה, [רק שמפרש דבריו בע"א שבזה יבואר להלן אי"ה], א"כ פשיטא דנאמן מדינא, ויעוי' בס' תו"ג (סי' קמ"א סעי' ס') והובא בפ"ת שם (ס"ק ס"א) [ואני תמה על התו"ג איך כ"כ בפשיטות ולא הזכיר מדברי ההגהות אשר"י ר"פ השולח והמרדכי שם שנראין שהם כנגדו, ודוחק לפרש דבריהם דמיירי דעבר השליח ונתן יעושה"ט], אמנם הכא דהבעל לא הכחישו פשיטא דנאמן, א"כ גם משום נאמנות אין היתר בניד"ד. ויעוי' תו"ג (סס"י קמ"א) דחשש ג"כ בביטל לפני אחד להפוסקים דחיישי בע"א בקידושין [והיינו להפוסקים דאף באומרת א"י, ויעוי' נוב"י מה"ת אבה"ע (סי' ע"ה בהיתר הז')], אף שכתב דבביטול השליחות והגט לא מהני כלל, אמנם איהו לטעמי', אבל למה שביארנו דכל שהגט בידי הבעל והוא יהי' הנותן ל"ש תקנת ממזרים ומהני הביטול, א"כ יש לחוש אף בביטול גוף הגט. וגם ראיתי בפ"ת (סי' קמא ס"ק ס') בשם המשכנות יעקב שכתב שהגאון מהר"ז זצ"ל בת' (סי' קכ"ה) חוכך להחמיר בביטל בפני ע"א מדברי הרמב"ם, והנה אין בידי ס' משכנות יעקב ות' בית אפרים לראות דבריהם מהיכן הוציאו, ואשפוט בסנורים דהוא מדברי הרמב"ם פ"ו מגירושין (הל' י"ט) ומפרש בו כמו שפי' הב"ח (סי' קמ"א סעי' מ"ג) דקאי אביטול גוף הגט יעו"ש. הן אמת דלפ"ז לא ידעתי שום טעם דלהוי סגי בביטול בפני אחד, דלהמפרשים דהרמב"ם קאי על שליחות כמ"ש הר"ן והמגיד, כתב האבני מילואים (סי' קמ"א סעי' ס' ס"ק ו') דסובר כמ"ש הרמב"ן אבל בביטול גוף הגט דהוא ביטול שליחות הסופר והעדים לא ידעתי אמאי סגי בפני אחד, דמ"ש למעלה (אות ח') דביטול שליחות להולכה הוי דבר שבערוה משא"כ שליחות הסופר והעדים, איננו מספיק להרמב"ם דסובר דשליחות להולכה אי"צ עדים וגם סובר דבפני השליח להולכה אף ביטול שליחותו אי"צ עדים, וא"כ אין בידי שום הסבר לדבריו, עכ"ז לא אוכל לדון על הדברים שאינני רואה ואינני שומע, ונצרך לעי' בספריהם. יא) שוב עלה בדעתי על מה שהכרחתי לעיל (אות ט') מתוס' ר"פ השולח דבפני שליח לבד יכול לבטל גוף הגט ג"כ, וכן נתקשתי בזה (באות י') לשיטת ס' התרומה והסמ"ג ומרדכי, דהנה אפשר לדקדק קצת בגמ' שם דקאמר חוזר ומגרש או אינו חוזר ומגרש בו, דמשמע דכל השקלא וטריא לענין לכתחלה, ואמאי לא קאמר אם גירש בו מהו, והא פשיטא דלרב ששת דנתבטל גוף הגט אף בדיעבד אינו מועיל. והי' נראה בזה דאפ"ל כיון דמתני' מיירי דלא ביטל בעדים רק בפני השליח, וכ"ש לס' התרומה וסייעתו הנ"ל דלא ביטל לפני הסופר והעדים, ולגוף הגט לשיטתם לא מהני עדים אחרים, ואף לשי' שאר הפוסקים, מ"מ י"ל דלא נחית הכא לפלוגתא דרשב"א ורבי, ובעי אף לרשב"ג שסובר דבטלו אינו מבוטל, וא"כ לענין גוף הגט לא נתבטל אף בפני השליח, וכדעת התו"ג הנ"ל דעדיין יש לחוש לנתינה באונס וכנ"ל, עכ"ז כיון דמד"ת נתבטל ורק מתקנ"ח איננו מבוטל בוודאי דלכתחלה איננו ראוי לגרש בו, דלא מיבעי' אם התקנתא משום דהפקיעו הקידושין ועשו למפרע לבעילותיו ב"ז, פשיטא דאסור לעשות כן לכתחלה ולגרום לב"ז, ויעו' רשב"א גיטין (ד' ל"ג) וריש כתובות, ואף אם נימא דעקרו ד"ת דהיכא דאיכא טעם לא חשיבא כ"כ עקירה ויש להם כח לעקור ולהתיר האסור, פשיטא דלכתחלה בלא שום צורך אסור לגרום לזה לעקור איסור דאורייתא, וא"כ שפיר מיבעי' אי מותר לכתחלה לחזור ולגרש בו, דאי ביטל גוף הגט, אף דבאם גירש בדיעבד הוי גירושין משום דלא ביטל בפני ב"ד לשי' התוס', וכן שלא בפני