אור גדול קא

התחתון וא"כ הוי מיעוטא דמיעוטא לחוש לאיילונית דאף ר"מ לא חייש, וע"כ משום הריעותא דחזינן דליכא סימן התחתון דנשכו לא שכיח, א"כ חזינן דיצאה מן הרוב ולכך חייש ר"מ אף דאיכא תרי רובי, וא"כ גם קו' התוס' לק"מ דאף דקטנה מתייבמת ולא חיישי לאיילונית משום דאזלי בתר רובא, מ"מ בהגיעה לשנים ולא הביאה סימנים מודו רבנן דחיישינן לאיילונית משום הריעותא דלא הביאה סימנים, והלכך דוק בהביאה סימן העליון משום דאי אפשר בלא תחתון לכך מתייבמת, הא לולא סימן העליון גם לרבנן לא היתה מתייבמת, ויישב בזה קו' מהרש"א שם דהקשה דלולא דקתני משום דאי אפשר לעליון בלא תחתון הא הו"א דסימן העליון לחוד הוי סימן גדלות, דלהנ"ל א"ש דע"כ הוי ידעינן משום דא"א לעליון בלא תחתון דאל"כ ל"ל או מתייבמת, עכ"ד א) והנה כעין דברי מעל' מבואר בתוס' רע"א זצ"ל על המשניות (בר"פ בא סימן) ליישב קו' תוד"ה וחכ"א בסברא הנ"ל, רק הוא כתב מסברא בלא הכרח ומעל' הוסיף מיא וקימחא להכריח כן מהסוגיא וכנ"ל, ודבריו תמוהין דאכתי תקשה על מאי דקאמר, הגמ' דאי לא תנא אף אעפ"י שאי אפשר הו"א רוב תחתון אתי ברישא כו' ור"מ לטעמי' כו' וה"מ בסתמא כו' דלפ"ז יקשה מ"ט דר"מ כקו' מעל', וגם יקשה ל"ל או מתייבמת, ולא הועיל כלום בתירוצו, אמנם נהי דנסתר הכרח מעל', עכ"ז מסברא שפיר י"ל וכמ"ש באמת בתוס' רע"א הנ"ל, וכ"כ הבי"ש (סי' קנ"ה ס"ק י"ט) דהיכא דניכר ריעותא דלא הביאה שתי שערות בהגיעה לשנים איתרע לי' רובא ושפיר חיישינן לאיילונית יעו"ש. והנה לכאורה אף בלא זו הסברא, דאפילו נימא דבשביל ריעותא דשערות לא מספקינן לה באיילונית, ודלא כסברת רע"א והבי"ש הנ"ל, מ"מ יש ליישב קו' התוס' עפ"י מ"ש התוס' יבמות (פ' ב') ד"ה עד, דהיכא דיש לו אחד מסימני סריס אף דבעינן כולם עכ"ז שוב ליכא רובא, והנה מסימני איילונית יש איזה סימנים שניכרין בקטנות, וכמ"ש התוס' קידושין (דף ד' א') ד"ה דלא אתיא, ועכ"ז איננה איילונית עד שתהא בת כ' ולא הביאה שערות אבל הביאה שערות קודם כ' איננה איילונית, וא"כ בהביאה סימן העליון דאי אפשר לעליון בלא תחתון וידעינן מזה בבירור דהביאה שערות, א"כ לכאורה אף ביש בה סימני איילונית עכ"ז לא חיישינן לאיילונית כיון דהביאה שערות קודם כ', ויעוי' בבי"ש (סי' קע"ב ס"ק ז'), וא"כ שפיר נ"מ בהא דקתני או מתייבמת היינו אף ביש בה סימני איילונית דלולא סימן העליון לא היתה מתייבמת וכנ"ל עכ"ז בשביל דא"א לעליון בלא. תחתון אמנם בהא יש לומר לפי מה שנראה מלשון תוס' יבמות (פ' ב') ד"ה דהביא דהבאת שערות קודם כ' לא מהני רק לבל להחשיבו וודאי סריס, אבל עכ"ז ספק סריס הוי כיון דיש בו סימני סריס, א"כ יש לומר דביש בה סימני איילונית באמת איננה מתייבמת אף דהביאה סימן העליון ואף דהביאה שערות ג"כ וכנ"ל, דכיון דיש בה סימני איילונית יש לחוש דהשערות אינם אלא שומא בעלמא. ב) אמנם העיקר נראה לי בזה במה שנקדים ליישב קו' כת"ר, דמ"ט דר"מ דהא איכא תרי רובי והו"ל מיעוטא דמיעוטא דלא חייש ר"מ, והיא קו' אלימתא וכבר כתבתי דנסתר תי' כת"ר. ע"כ נראה דעד כאן לא אמרינן דמביאה קודם אלא אם היא בת סימן התחתון דאיננה איילונית ועתידה להביא סימן התחתון כשתגדל בזה שפיר אמרינן דמביאה קודם ואיננה מביאה העליון רק כשכבר היא גדולה דהיינו הביאה התחתון קודם, משא"כ איילונית דלעולם לא תביא סימנים ונעשית גדולה בלא סימנים ואיננה בת סימן התחתון כלל ונעשית גדולה בלא התחתון שפיר מביאה העליון כשנעשית גדולה בלא התחתון, וא"כ כשהביאה העליון בלא התחתון ליכא אלא חד מיעוטא, או מיעוט דקטנה עתידה להביא סימן התחתון כשתגדל רק דעדיין לא הגדילה והיא ממיעוטא דמביאין סימן העליון קודם, או דיש לומר דהיא כבר גדולה רק דאיננה בת סימן תחתון כלל משום דהיא איילונית ונעשית גדולה בלא התחתון ומש"ה שפיר הביאה העליון וכנ"ל, דהא דאמרינן רוב פעמים תחתון אתי ברישא וכן לחכמים אי אפשר לעליון בלא תחתון אין הפירוש דעליון תלוי בשערות דלמטה רק דהפירוש הוא דרוב פעמים איננה מביאה העליון רק כשכבר היא גדולה רק דמשום דאיננה נעשית גדולה בלא סימן התחתון אמרינן דרוב תחתון אתי ברישא משא"כ היכא דנעשית גדולה בלא התחתון שפיר מביאה העליון בלא התחתון, דאין העליון תלוי בשערות דלמטה רק בגדלות, וא"כ א"ש דאיננו אלא חד מיעוטא דאין הסימן העליון מוציאנו מדי חששא דאיילונית וכנ"ל, ואשה"ט קו' מעל'. ומעתה ממילא מוכרח דהא דמתייבמת לרבנן איננו משום סימן העליון, דהא לענין חששא דאיילונית לא מהני מידי וכנ"ל, וע"כ דאף בלא סימן העליון ס"ל דמתייבמת דאיכא ריעותא דליכא סימן התחתון וכמ"ש התוס', וא"כ דברי התוס' מוכרחין מכח קו' מעל' וקטיגור נהפך לסניגור. ג) שוב ראיתי בתפארת ירושלים שם שהביא חידושי הר"ן לנדה (דף מ"ח) דהרא"ה סובר אפשר לסימן העליון לבוא קודם גדלות לכך אך בלא נודע שנותיה סמכינן אעליון, דאם אפשר לבוא קודם גדלות רק בלא התחתון אי אפשר לבוא א"כ דלמא שומא היא, והר"ן השיג דכל שהגיעה לשנים לא תלינן בשומא יעו"ש, וכן הובא חי' הר"ן אלו בסדרי טהרה (ר"פ בא סימן), ומבואר דהרא"ה מפרש דהסימן העליון תלוי בגדלות ושפיר יש לפרש כמו שכתבתי, אבל להר"ן הפירוש א"א לעליון בלא שערות ואף בתוך זמן כשבא העליון הביאה שערות קודם דאף דאינם אלא שומא עכ"ז העליון תלוי בשערות ולא בגדלות, דבלתי שערות א"א לבוא אבל כשהביאה שערות אף בתוך יכולה להביא העליון, וא"כ מבואר מדבריו דהפי' כפשוטו אי אפשר לעליון בלא תחתון היינו בלא שערות ממש, וא"כ נסתר הפי' הנ"ל: ולפע"ד נראה להביא ראי' שיטת הרא"ה דהסימן העליון תלוי בגדלות, דהנה מלבד מ"ש לעיל להוכיח כן מכח קו' מעל', אף גם יש להוכיח כן מכח קו' מהרש"א דהקשה דלולא דהיה שא"א לעליון בלא תחתון הייתי סובר דהעליון לחוד הוי סימן, ותירץ דאין נ"מ בזה, ומעתה אם נימא כשיטת הר"ן דהעלון תלוי בשערות, א"כ אם ראינו דהביאה שערות, תוך זמן ואח"כ כשהגיעה לשנותיה הביאה סימן העליון שוב. אין ראי' מעליון דכיון דיש לה שערות שפיר הביאה העליון וכמ"ש הר"ן, משא"כ אם העליון בעצמו סימן גדלות שפיר מהני, אף בכה"ג, וא"כ נ"מ רבתא היא, וע"כ כהרא"ה דא"א לעליון בלא גדלות והשערות דתוך זמן דהם שומא לא אהני מידי לעליון, ואף בכה"ג דראינו דהביאה שערות תוך זמן עכ"ז כשהגיעה לשנותיה והביאה סימן העליון אמרינן א"א לעליון בלא סימן גדלות דתחתון ובוודאי הביאה שערות אחרות כשהגיעה לשנותיה ונשרו ומש"ה אין שום נ"מ. וראיתי להסדרי טהרה שגם הוא רצה להוכיח מכח קו' מהרש"א כשיטת הרא"ה רק באו"א וסתר יעו"ש, ומאוד תמיהני עליו דנטה מדרך הפשוט להוכיח בפשיטות כמו שכתבתי ומוכח כשיטת הרא"ה. וא"כ שפיר יש לפרש כמו שכתבתי לעיל, דאין הפירוש א"א לעליון בלא תחתון בלא שערות דתחתון, רק בלא סימן גדלות דתחתון דעיקר הפירוש דא"א לעליון בלא גדלות ואינם תלוים בשערות כלל, רק משום דא"א לגדלות בלא סימן תחתון אמרינן א"א לעליון בלא תחתון וכנ"ל. והא דפריך שם בגמ' על ר"מ והא א"א ולא משני דא"א באשה דעלמא שאינה איילונית משא"כ ר"מ דחייש לאיילונית שפיר חייש, דז"א דהתינח לענין יבום אבל לענין