עונג יום טוב תקמו

ליבום כך א"ע לחליצה ותשב בזיקתה לעולם דכיון דרמיא ליבום ויש בה דבר המונעה מיבום אין זיקתה נפקעת ע"י חליצה וזה ברור בעהי"ת: ובזה נ"ל ליישב ג"כ דברי הרשב"א ז"ל בחידושיו בריש יבמות בענין אם נתן גט ע"מ שלא תנשא לפלוני ונשאת לאחיו ומת ונפלה לפני הפלוני ליבום אינה פטורה אע"ג דהוי גבי הך פלוני א"א ואינה עולה ליבום וז"ל שם ומסתברא לי דאפי' היא עצמה חולצת ואין אני קורא בה כל שא"ע ליבום א"ע לחליצה דבתנאין לא קמיירי קרא ולא אמרינן אלא באיסור ערוה אבל בזו שאיסור דבר אחר גרם לה להאסר דהיינו תנאי חולצת אעפ"י שאינה מתיבמת ואעפ"י שאף זו אם עמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו נמצא גט בטל ותיאסר לו באיסור ערוה. מ"מ אין איסורו עכשיו אלא מפני תנאי ולא מחמת ערוה שהרי גיטה גט גמור ואין כאן שינוי בגט מידי דהוי אתנאין דעלמא. והרי זו כנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה דתנן (ס"פ ב"ש) דכופין אותו שיחלוץ לה והרי זה א"ע ליבום ד"ת דקיימא עליו בלאו ועשה ואעפ"כ עולה לחליצה משום שדבר אחר גרם לה להאסר עכ"ל והקשה השעה"מ דמאי ראי' מייתי הרשב"א מנודרת הנאה דהוי חייבי עשה ול"ת הא בחייבי עול"ת אמרינן דחולצין אע"פ שא"ע ליבום ולמה הוצרך כאן להך סברא דדבר אחר גרם לה להאסר והיא קושיא חמורה מאוד אבל לפי דברינו א"ש דאין כוונת הרשב"א לדמות הך דנודרת הנאה לא"ע ליבום דחייבי כריתות אלא כוונתו לדמות נודרת הנאה להך א"ע ליבום דתוך ג"ח דכמו דשם אמרינן דכיון דבעצם היבום ליכא איסור רק שתקנת חכמים מונעתן מיבום לא מהני בהו חליצה. וכן גבי מלך כמו שפירשנו מקרי א"ע ליבום ה"נ נודרת הנאה הא בעצם היבום ליכא איסור כלל דמצות לאו ליהנות נתנו: כמש"כ הר"נ בנדרים (ד' ט"ו) גבי הנאת תשמישך עלי דאין האיסור אלא משום דא"א להזהר מהנאת הגוף וכל היכא שיש הנאת הגוף לא אמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו וכיון דבעצם הביאה לא הוי שום איסור ואינו אסור רק משום הנאת הגוף דפתיכי בהאי מעשה ה"ז דומה ממש להך דרשא דר' יוסי דתוך ג"ח דמקרי א"ע ליבום דרמיין ליבום וא"ע ליבום להכי א"ע נמי לחליצה ולא מפקעת חליצה דידה הזיקה ומדתנן בנודרת הנאה שחולצת ש"מ דלא איכפת לן במה שיש בהן דבר המונען מיבום משום דעכשיו עדיין אין בהם דבר המונען רק החשש הוא מחמת ההנאה הבאה לו בע"כ בעת היבום שא"א להזהר ממנו וזה מקרי דבר אחר גורם לו דהיינו שלא בא עדיין הפסול רק שיבוא אח"כ דהביאה וההנאה תרי מילי נינהו ועל הביאה ליכא איסור רק שיבוא לו הנאה אח"כ וכל שדבר אחר גרם לו ליאסר מקרי עולה ליבום ולא דמי לא"ע דתוך ג"ח דשם גם כעת רביע עלה תקנת חכמים שלא לחלוץ בתוך ג"ח ושפיר מקרי א"ע ליבום אבל במודר הנאה שהפסול יבוא אח"כ מקרי דבר אחר גרם לו ושפיר מקרי עולה ליבום ומזה למד הרשב"א ז"ל דכמו דלענין א"ע ליבום דדריש ר' יוסי בהנך דרמיין ליבום ויש בהן דבר המונען מיבום אמרי' דאם דבר המונען ליכא עכשיו אלא שיבוא הדבר בעת היבום מקרי עולה ליבום משום דדבר אחר גרם לו ולהכי מהני החליצה בנודרת משום דההנאה תבוא אח"כ. ה"נ בהנך דא"ע ליבום שפטורות לגמרי כמו חייבי כריתות אמרינן נמי הך סברא דאם עכשיו לא יקבע בהן איסור רק שבשעת היבום יוקבע בהן איסור מקרי עולות ליבום ובעי' חליצה משום דזה מקרי דבר אחר גרם לו ולהכי בע"מ שלא תנשאי לפלוני דעכשיו היא מגורשת גמורה דתנאי מילתא אחריתא היא ורק כשייבם אזי יחול עליו איסור א"א זה מקרי דבר אחר גורם לו ואינו פוטר מחליצה ושפיר למד הרשב"א ז"ל הך א"ע ליבום דח"כ