עונג יום טוב תקיח

לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה יתר מכן אמר ללבלר כתוב לאיזה שארצה אגרש פסול לגרש בו ולא קתני יתר על כן אמר ללבלר כתוב אם ארצה אגרש משמע דבכהאי גוונא שפיר הוי לשמה התם שאני דמ"מ מסתפק לגרשה וכתבו לשם גירושין משא"כ הכא שאינו רוצה לגרשה כלל ואדרבה רוצה לבטל הגט ושיפקיעו החכמים הקידושין למפרע שלא תהא א"א מעיקרא ומתורץ קושית התוספות והרמב"ן דלא מצי לחפות על ב"א מיהו לענין אשה שאמרה טמא"ל באונס והבעל מאמין לדברי' לכאורה הי' תקנה שיתן לה הגט ובשעת כתיבת הגט לא יודיעו לו שיבטל אח"כ הגט ואח"כ יצוו לו שיבטל שלא בפניו. מיהו בלא"ה אין זה תקנה שהרמב"ן בחידושיו שם כתב דמדרבנן אסורה לכהן אף היכא דאפקעינהו רבנן לקדושין מיני' א"כ ה"נ כיון שמאמין לדברי' והגט הוי כדין רק שאפקעינהו רבנן לקדושין מיני' אסורה לבעלה מדרבנן. ומהאי טעמא לא מוזכר תקנה זו בשום פוסק ולא חזינן לרבנן קשישא דעבדי הכי: ** (הגה"ה מיהו יש לומר דהוי דברים שבלב ואין דברים מיהו יש להסתפק אם לענין לשמה אמרינן דברים שבלב אינן דברים כיון שעיקרו בלב: סימן קע ובמה שהקשו התוס' כיון דמדינא אסורה איך אמרו במשנה אחרונה דלא מהימנא משום דלא תהא נותנת עיני' באחר איסור שבה להיכן הלך ותירץ הר"א ממיץ ז"ל דלא מצינו זונה שתהא מוזהרת להנשא לכהן דודאי הוא מוזהר עלי' אבל היא אינה מוזהרת עליו והקשו בתוס' דהא אמרינן ביבמות (דף פ"ד) כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת ע"ש: ונראה ליישב דעת הר"א ממיץ דכיון דאמרינן (בקדושין ע"ח) דאם קידש ובעל לוקה שנים משום לא ומשום לא יחלל בעל ולא קידש לוקה אחת משום לא יחלל אלמא דקדושין ובעילה תרי מילי נינהו א"כ יש לומר דהר"א ממיץ סובר דהיא אינה מוזהרת רק אלאו דלא יקחו דמשמע קיחה של קידושין אבל אם נעשית זונה אחר הקידושין אינה מוזהרת שלא תבעל לו דאיסור הבעילה הוא משום לא יחלל ולא יחלל כתיב רק בדידי' ולא בדידה להכי אמר ביבמות אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום זונה וללישנא בתרא משום טומאה דמשמע דרק בעלה לוקה ולא היא דהלאו לא נאמר רק גבי דידי' אבל גבי דידה ליכא מלקות רק בקידושין משום קיחה אבל לא בביאה דהא אי לאו קרא דלא יקחו ה"א שאינה מוזהרת כלל דמאי איכפת לה בקדושתו שהוא כהן וה"א שאינו אזהרה אלא עליו ועכשיו שגלי קרא במאי דכתיב לא יקחו שגם עלי' קאי האזהרה מ"מ אכתי לא מצינו שתהא מוזהרת אלא להתקדש לו כשהיא זונה אבל על הבעילה לא מצינו שתהא מוזהרת דלא יחלל בדידי' כתיב ומכש"כ היכי שנעשית זונה אחר הקידושין דאין בה שום אזהרה דלא יחלל נאמר רק עליו ולהכי אשת כהן שנאנסה ליכא גבה אזהרה כלל: ועוד דאפילו אם נימא דכל היכי שהיתה זונה בשעת הקידושין היא לוקה שתים מחמת הקידושין ומחמת הביאה משום דכיון דרבא סובר קידש אינו לוקה וכשבעל לוקה שתים על הקידושין ועל הבעילה הרי דאיסור הקידושין מתלי תלי וקאי וחייל בשעת בעילה א"כ אפשר לומר דכשקידש ובעל בזונה שמקודם הקידושין כיון דחייל עלה מלקות דאיסור זונה בשעת בעילה מהקידושין חייבת נמי משום לא יחלל דבביאה נגמר גם איסור הקידושין ולוקה גם היא שתים אבל אם בעל ולא קידש או שנעשית זונה אחר הקידושין דלא עברה אלאו דלא יקח אינה מוזהרת אלאו דלא יחלל: ועוד דגם בדידי' מצינו נ"מ בין קודם נישואין לאחר נשואין דהא ביבמות (דף נ"ו) קאמר רבא בלישנא בתרא אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום טומאה ולא משום זונה דבאונס לא הויא זונה אע"ג דר' עמרם אמר שם לעיל אשת ישראל שנאנסה אעפ"י שמותרת לבעלה פסולה לכהונה. ובסוף (פרק ד' אחין דף ל"ה) פריך אמתניתין דקתני אם הי' כהנות נפסלות מן התרומה נשי כהנים אין נשי ישראלים לא והאמר רב עמרם אשת ישראל שנאנסה אעפ"י שמותרת לבעלה פסולה לכהונה ומשני רבא ה"ק אם היו כהנות נשואות לישראל נפסלו מתרומה דבי נשייהו אלמא דגם רבא אית ליה הא דרב עמרם דאשת ישראל שנאנסה פסולה לכהונה וכן מוכח בש"ס יבמות (פ"ח) דרבא גופא מייתי התם ברייתא דוקדשתו דפנו ומוקי לה בשנים אומרים מת וניסת ובאו שנים ואמרו חי הי' אלא שמת עכשיו דדפנו משום איסור כהונה דהיינו כיון שחי הי' כשניסת אסורה לכהן אף עכשיו שמת והיינו כר"ע דאשת ישראל שנאנסה פסולה לכהונה משום זונה ובודאי לא יחלוק רבא על ברייתא זו דאייתי איהו גופא והתם ע"כ לאו משום טומאה פסולה דהא באשת ישראל שנאנסה לא שייך בה טומאה כיון שמותרת עכשיו לבעלה דטומאה לא שייך אלא כשנאסרת עכשיו לבעלה וכמ"ש בהדיא הה"מ ז"ל (בפ"א מה' איסורי ביאה ה' כ"ב) ע"ש בסוף דבריו [אף שהתוס' בסוף ד' אחין לא כתבו כן] וא"כ ע"כ הא דפסולה לכהונה הוא משום זונה ואיך קאמר רבא בלישנא בתרא דבאונס לא מקרי זונה [עי' במלחמות] וע"כ דיש חילוק דאם ביאת זנות דאונס היתה קודם שנשאת לכהן דהיינו תחת בעלה הישראל שפיר מקרי זונה ואסורה להנשא לכהן ולהכי אמר ר"ע אשת ישראל שנאנסה פסולה לכהונה אבל באשת כהן שנאנסה תחתיו אין כח בזנות דאונס לשויא זונה ולפוסלה על בעלה. ואין בה אלא משום טומאה אבל זונה לא מקריא ואני מסתפק אם תתאלמן שאסורה להנשא לכהן אם יש בה גם משום