עונג יום טוב תקיב

ומה שנסתפק כבודו באיש אחר רע מעללים שיצא משפטו מהממשלה הרוממה לשלחו לארץ גזירה ולעבוד שמה עבודות קשות ואינו רוצה לגרש את אשתו אם יכולים לכופו ע"י א"י שיגרשנה: הנה אף כי מאוד עגמה נפשי להשיב בדין זה ורבים עתה בעוה"ר אשר לא ידעו ואשר אינם משימים לב להזהר מגט מעושה אונס ממון או אונס נפשות ופן ישמע השומע ויטעה אבל מה אעשה שא"א להשיב פני כבודו וגם כי כפי מה שכתב כבודו האשה פרוצה ביותר ואם תתעגן יש לחוש למכשול עון לכן הוכרחתי לכתוב מה שנראה לי בזה והנה בוודאי האיש הזה מדינא הוא מאותן שכופין להוציא אף ע"י כותים ואף שהגר"א ז"ל כתב על דברי המחבר (בסימן קנ"ד) שהביא תשובות הרא"ש ז"ל שאם ידוע שהאיש אינו רשאי לעמוד במקום שנשאה מפני סכנת נפשות כופין אותו לגרשה וכתב הגר"א ז"ל ע"ז ג"כ כנ"ל ר"ל דכל שאינו מפורש בהדיא בגמרא דכופין אין כופין ואע"ג דמונע תשמיש ומזונות כופין מ"מ מפני שאינה רוצה לצאת אחריו לא איתמר בהדיא דכופין עכ"ל הגר"א ז"ל מ"מ הכא בהאי עובדא מונע מכל וכל דכיון שהוא בשבי לעבודה קשה במה יפרנסנה גם לא יבא אל ביתו לעולם ואף שהוא אנוס בדבר עכשיו הא לא עדיף מנולד לו ריח הפה דכופין אעפ"י שהוא אנוס ברם דא צריך להודיע בענין כפי' ע"י עכומ"ז שמתחילה צריכין להושיב ב"ד של שלשה שיגידו להבעל שעפ"י דין תוה"ק חייב לגרש את אשתו ואז אם יגרש ע"י עישוי שיאמרו לו הנכרים עשה מה שב"ד אומרים לך מהני. אבל מתחילה צריך הבעל לשמוע מפי ב"ד של ג' שצריך לגרש כמבואר לעיל בתשובה הקודמת באריכות: והנה במשנה איתא שאומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכתב הטור (בס' קל"ד) בשם הרמ"ה ז"ל דדווקא כשאומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך מהני אבל אם העכו"ם אומרים לו סתם תן גט פסול דזה מיקרי עישוי עכו"ם והטור כתב ע"ז בשם הרא"ש ז"ל ולא נהירא ולא פירש טעמו של הרא"ש ז"ל במה לא נראו לו דברי הרמ"ה והב"ש כתב ג"כ כדברי הטור עי"ש (בס' קל"ד): אבל לענ"ד קשה לדחות דברי הרמ"ה וגם בסמ"ג ה' גירושין ראיתי שהביא בשם התוספתא וז"ל ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שרבי פלוני אומר לך ע"כ הרי משמע בהדיא כדברי הרמ"ה דבעינן שיאמרו לו הנכרים שיעשה מה שישראל אומרים לו וז"ל ר' ירוחם (בנתיב כ"ד ח"א) וז"ל וכן הוא בתוספתא עשה מה שישראל פלוני אומר לך כלומר פלוני דיין אומר לך וע"פ חובטין אותו הגוים ליתן גט כשר כתיקון חז"ל וכן בירושלמי כי הגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך ולא מה שאני אומר לך עכ"ל ר"י ז"ל וגם הרא"ש ז"ל בעצמו בב"ב הביא ג"כ דברי התוספתא הנ"ל כמו שהביא ר"י ז"ל: וכן נראה לי דעת הרשב"ם ז"ל שם בב"ב שכתב וז"ל ובעכומ"ז אם אנו רוצים לכופו ע"י עכומ"ז ויהא הגט כשר מלמדין אנו לעכומ"ז שיאמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך דהשתא נמי הוי מצוה לשמוע דברי חכמים עכ"ל לשון זה וודאי משמע שצריך הנכרי לומר לו עשה מה שישראל אומר לך ואפשר לומר דהרשב"ם ז"ל כתב זה לפום סברת המקשן דטעמא דגט מעושה כדין כשר משום מצוה לשמוע דברי חכמים ולא כר"ה דאמר אגב אונסי' גמר ומגרש ולהכי צריך שיזכיר הנכרי שכופהו לקיים מה שישראל אומר לו שאז יודע המגרש שבמה שציית לנכרי הכופה אותו מקיים מצוה לשמוע דברי חכמים אבל לפי מאי דמסיק ר"ה דאמרינן אגב אונסי' גמר ומגרש כשר אפילו אם לא הזכיר הנכרי שהכפי' הוא מחמת הישראל דהא לפי טעם דאגב אונסי' גמר ומגרש אמרינן הא דבעכו"ם פסול הוא משום דרב משרשי' שלא תהא כל אחת ואחת תולה עצמה בעכו"ם ולפ"ז הגט כשר אפילו אם לא הזכיר העכו"ם שם ישראל רק כיון שהב"ד ביקשו לעכו"ם שיכוף אותו מהני: ולפ"ז באו לחלוקת הסוגיות דב"ב (ד' מ"ח) ובגיטין (ד' פ"ח) בטעמא דמעושה ע"י א"י פסול אם הוא מן התורה כסוגיא בפ' המגרש או מדרבנן כסוגיא בפ' חזקת ויש בזה שיטות עמוקות להראשונים ז"ל והארכנו בזה בעזהי"ת במק"א לכן וודאי דיש לחוש לדעת האומרים דבעינן שהנכרים יאמרו לו עשה מה שהב"ד אומרים לך אחר שהגידו לו הב"ד שעפ"י דין מחויב לגרשה ומסופק אני אם יעלה ביד כבודו לעשות הכל כמו שכתבנו גם מה שאפשר לעשות הדבר בהעלם שאר עמא דבר וודאי נכון הוא כדי שלא ילמדו לכוף בגירושין ואת צנועים חכמה ואין מפרשין לחכם כמותו: סימן קסט שאלה באשת כהן שאמרה לבעלה שקודם נשואיה היתה בבית הזונות כעשרה שבועות והבעל