עונג יום טוב תקד

אונסי' גמר ומקני נמי שלא כדין בעובד כוכבים פסול מה"ת וכמו שביארנו: אולם להר"מ ז"ל דרך אחרת בזה שכתב (בפ"ב מה' גרושין ה' ך) בגט מעושה כדין בישראל כשר ובעובד כוכבים מה"ת כשר ומדרבנן פסול ולמה אין הגט בטל שהרי הוא אנוס בין ביד עובד כוכבים בין ביד ישראל שאין אומרים אנוס אלא למי שנאלץ לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה כגון מי שהוכה עד שמכר או שנתן אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר האסור אין זה אונס ממנו אלא הוא אנס עצמו לדעתו הרעה כו' הרי שפסק כרב משרשיא דבעובד כוכבים כדין כשר מה"ת והוא כסוגיא דפ' חזקת אלא שא"א לפרש בטעמי' דהרמז"ל דלהכי פסק כסוגיא דפ' חזקת משום דסובר דאגב אונסו גמר ומגרש. דהא כתב במעושה בישראל ועובד כוכבים טעם אחר שהגט כשר משום דהוי מצוה לגרש וכתב בהדיא שאין זה דומה לנאנס למכור: וא"כ קשה כיון שלא תפס כסוגיא דפ' חזקת דאמרינן אגב אונסו גמר ומגרש אמאי נטה מסוגית פ' המגרש דמסקינן דבעובד כוכבים פסול מן התורה דהא דרמ"ש בדותא כיון דלאו מחמת תליוה וזבין אתי עלה הרמז"ל ועוד בישראל שלא כדין כתב לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש וטעו ב"ד של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו לגרש פסול לכהונה והואיל וישראל אנסוהו יגמור ויגרש ע"כ לפ"ז כשר מן התורה והיינו מטעם אגב אונסו גמר ומגרש. ובש"ס דהמגרש מסיק דבישראל שלא כדין פסול מה"ת ומדרבנן פוסל לכהונה משום גזירה דכדין והך בבא שפיר הוי אפשר לתרוצי דברי הר"מ דבש"ס קאי לר"נ דתליוה וזבין לא הוי זבינא. וכמש"כ לעיל דר"נ מסיים מעות יש לו וכו' להכי ליכא למימר בישראל שלא כדין דליפסול מכהונה אלא מטעם גזירה דכדין אבל לדידן דקיי"ל כר"ה דתליוה וזבין הוי זבינא הוי גט מה"ת דדמי לזבינא כיון שב"ד של ישראל אונסין אותו ותיתי לי שכן עלה בדעתי לתרץ דברי הרמז"ל ומצאתי אח"כ להגאון בעל משכנות יעקב ז"ל בחלק אה"ע שכתב כן אולם הא ליתא דהר"מ ז"ל מדוויל ידי' משתלם דפסק (בפ"ט מה' גזילה ה' ט"ז) גבי סיקריקון דבגזל שדה וחזר הגזלן ולקחה מהבעלים וטען הנגזל אנוס הייתי א"צ למסור מודעה כלל והמקח בטל מעצמו ואין זה דומה לתליוה וזבין כיון שמתחלה לקח ממנו הקרקע בלא דמים עיי"ש: וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל דהא בגמרא אמרו דרב ביבי מימרא הוא ומימרא לר"ה לא סבירא לי' ולהרמז"ל דמחלק בין הא דרב ביבי להא דר"ה דבמימרא דרב שאני שמתחילה בא לידו בתורת גזילה בלא דמים לא פליג רב אר"ה כלל ע"ש בהשגות וצ"ל דהרמז"ל לא גריס הא דאמרינן מימרא לר"ה לא ס"ל כמש"כ הרב"י בחו"מ (סי' ר"ה) וא"כ כיון דלהר"מ ר"נ נמי סובר כר"ה דתליוה וזבין הוי זבינא ואפ"ה בשלא כדין בישראל מה"ת לא הוי גט אמאי פסק הר"מ דהוי גט ועוד דהא כבר הקשינו משמואל דודאי סובר כר"ה דהא אמר בש"ס מודה שמואל היכא דיהיב זוזי ואפ"ה במעושה בישראל שלא כדין לא פסול לכהונה אלא מטעם גזירה דכדין: ע"כ נ"ל ליישב דברי הרמז"ל על נכון דהנה דברי הרמז"ל סותרים לסוגיא דהמגרש בכמה דברים, א' מה שפסק דמעושה כדין בעובד כוכבים כשר מה"ת ופסול מדרבנן וזהו כרב משרשיא ובגמ' מסקינן דרב משרשיא בדותא היא, ב' מה שפסק דמעושה בישראל שלא כדין כשר מה"ת משום דגמר ומגרש וזהו כסוגיא דב"ב ובהמגרש אמרינן דשלא כדין בישראל מה"ת אינו גט ורק מדרבנן פוסל לכהונה משום גזירה דשלא כדין ונ"ל ליישב הכל בחדא מחתא בעזהי"ת דבעיקר התמי' שפסק כרמ"ש אף דהש"ס מסיק הא דרמ"ש בדותא י"ל דהיינו טעמא דסמך אסוגיא דפרק חזקת דמייתי הא דרמ"ש בפשיטות דלכאורה צריך באור הא דאמר בפ' המגרש אי עובד ככבים בני עשוי נינהו איתכשורי נמי ליתכשר ועלה מסיק להא דרמ"ש דעובדי כוכבים ב"ע נינהו איך אפשר לומר דעובדי ככבים ב"ע נינהו ומי איכא דפליג אדרשה דלפניהם ולא לפני עובדי כוכבים ואפי' ר"א ברי' דר"א בריש סנהדרין דאמר חד נמי כשר היינו ישראל דוקא כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך אבל עובדי כוכבים מי איכא למימר דבני עשוי נינהו: ע"כ נראה דהרמז"ל מפרש דהא דקאמר מצוה לשמוע דברי חכמים לאו היינו החכמים שכופין אותו עכשיו לגרש וכדמשמע מלשון הרשב"א ז"ל בקדושין (דף נ') אלא חכמים שאמרו שמחויב לגרשה והיינו שכיון שמצוה לגרשה לא מקרי אונס כלל שלא נקרא אונס אלא אם כופין את האדם לעשות מה שאינו מחוייב לעשות אבל מה שמצווה לעשות לא מיקרי אונס. וטעם זה שייך גם אם הבעל ע"ה ואינו יודע שהדין נותן לגרשה מ"מ כיון דבעצם הכפי' ליכא אונס הוי גט. וכיון דעיקר כונת אמרם מצוה לשמוע דברי חכמים היינו דמשום זה לא מקרי אונס דמחוייב לקיים מצות חכמים ולגרש יש להסתפק במה שמחוייב לעשות ואנסוהו מי שאין בידו לכופו בזה מי אמרינן דבזה שפיר מקרי אונס דנהי דמחויב לעשות זה מ"מ הא הכופה הזה לא הי' בידו לכופו [ועוד דהא היה אפשר לגרש למחר וליומא אוחרא וכיון דאינו מחוייב לגרש ע"י כפייתו מיד מיקרי אונס] דילמא כיון שעיקר הגירושין מחוייב לגרש לא איכפת לן אם הכפי' הי' ע"י א"י סוף סוף אין כאן אונס כיון שמחויב לגרש ועל ספק זה אמרו בש"ס אי עובדי כוכבים ב"ע נינהו היינו דאף עשוי שנעשה ע"י עובד כוכבים הוי עשוי כדין ולא מקרי אונס דלא איכפת לן בעשוי ע"י מי שהו איתכשורי נמי ליתכשר ואי עובדי ככבים לאו ב"ע נינהו היינו דבעינן בעישוי שיהא דווקא ע"י ב"ע היינו שבידם לכפות איפסולי נמי לא ליפסול וע"ז אמר רב משרשיא דלעולם בעובד כוכבים ד"ת כשר דלא בעינן שיהא ע"י ב"ד כלל דסוף סוף ליכא אונס והגט כשר ומה טעם אמרו בעובדי כוכבים פסול שלא תהא כאו"א תולה עצמה בעובד כוכבים וע"ז פריך ולהוי שלא כדין בעובד כוכבים כישראל ולגזור אטו כדין עד דמסיק הא דרמ"ש בדותא היא ובעובד כוכבים מה"ת פסול אפילו כדין משום דכיון דהעשוי הי' שלא ע"י ב"ע פסול ומקרי אונס. אבל כ"ז אפשר לומר לר"נ ולשמואל דבעינן עשוי ב"ד אבל לדידן א"א לומר הכי דהא לכאורה הא דרמ"ש מוכח במתניתין גופא דאם איתא דבעינן עישוי ע"י ב"ד ובלא"ה הגט פסול דאם הכפי' הי' ע"י מי שאינו ב"ד מקרי אונס א"כ אמאי קתני בעובד כוכבים פסול לתני רבותא טפי דאפילו בישראל אם לא הי' ע"י ג' פסול הוא דבעינן ב"ד בעישוי, א"ו ד"ת בעובד כוכבים נמי כשר דלא בעינן ב"ד כלל בעישוי כדין.