עונג יום טוב תקב

אקרא דלפניהם ובעובדי כוכבים והדיוטות נמי ליתכשר כיון דעיקר הכפי' היה כדין ודמי לתליוה וזבין א"ו דבעינן שתהי' הכפי' ע"י ב"ד דוקא ובלא"ה לא מתכשר וא"כ ה"ה ע"י האשה עצמה פסול הגט: ועוד נראה לפענ"ד דאפילו למ"ד עירוב פרשיות כתיב כאן ובעי מומחין מה"ת מ"מ בדין ברור יכול הדיוט לכוף את הבע"ד ודוקא לענין שיהא הדין קיים לענין אם טעה בזה בעינן ב"ד מומחין וכן לענין הודאה שמודה בפני ב"ד שאינו יכול לחזור בו או לענין הוחזק כפרן אם כפר. וכן לענין לכוף את הבע"ד שיבוא לדין לפניו ולסדר טענותיו בכדי שידעו הדין עם מי בזה בעינן מומחין מה"ת או ג' הדיוטות מדרבנן כמבואר כ"ז ברא"ש פ"ק דסנהדרין בסוגיא דיחיד מומחה ובסוגיא דטעה בשקול הדעת אבל בדין הברור יכול כ"א מישראל לכוף ולהציל עשוק מיד עושקו דכיון דקיי"ל עביד אינש דינא לנפשי' ולדעת כמה פוסקים אפי' בחפץ שאינו מבורר יכול לעשות דין לעצמו ולדעת כמה רבוותא אם אינו מכהו רק שתופס ממנו עביד אינש דינא לנפשי' אפי' בחפץ שאינו מבורר כמבואר כ"ז בח"מ (סי' ד') וברמ"א שם. וא"כ כמו שהוא יכול לעשות בעצמו כמו כן יכול כ"א מישראל לעשות עבור חבירו ולא נתמעטו הדיוטות אלא שלא יהא עליהם שם ב"ד לענין לכפות לדון לפניהם כ"ז שלא ידעו הדין ולענין הודאה כמש"כ. אבל בדין ברור שרי הדיוט להציל עשוק מיד עושקו וא"כ אם איתא דלעישוי גט לא צריך ב"ד והגט מתכשר בלא ב"ד ואם האשה כפתה הגט כשר א"כ אמאי נפסל בהדיוטות מה"ת כיון דהדין ברור לכופו רשאי הדיוטות לכופו כמו שהיא בעצמה רשאה לכופו ומה לי היא בעצמה ומה לי א' ששוקד לטובתה ולא שייך כאן כלל דרשה דלפניהם ולא לפני הדיוטות ואמאי הקשה אביי והא הדיוטות אנן דמשמע דאפי' בדין ברור אינו יכול לכפותו א"ו דעישוי דגט בעי ב"ד כמו לכופו לסדר הטענות ולהכי בעובד כוכבים וכן בהדיוטות אי לאו דשליחותייהו עבדינן פסול וא"כ ה"ה באשה עצמה מיפסל ובעינן בזה דין גמור: ואין להקשות דא"כ דהגט מיפסל אם הי' העישוי ע"י האשה עצמה א"כ אמאי לא קתני במתני' בהאי לישנא גט מעושה בב"ד כשר ושלא בב"ד פסול דיכלל בזה שמיפסל ע"י האשה עצמה אפשר לומר דנקט האי לישנא דבישראל משום סיפא דבעובד כוכבים אומרין לו עשה מה שישראל אומרין לך ולהכי נקט רישא דבישראל כשר אבל לעולם דבישראל דקתני היינו בב"ד של ישראל. שוב מצאתי להרב בעל פנ"י בגיטין שם שעמד בזה דלאביי דבהדיוטות פסול אמאי נקט דוקא בעובד כוכבים ולפי מש"כ א"ש: ואף דגבי קרבן דתנינן ג"כ בערכין (דף י"ט) יקריב מלמד שכופין אותו יכול בע"כ ת"ל לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ולא נמצא לשום א' מהראשונים ז' שפירשו דלפי מה דקי"ל דרמ"ש בדותא היא ובעינן בעישוי גט ב"ד יצטרך גם גבי כפיית קרבן ב"ד נראה לי בטעם הדבר לפמש"כ הר"נ ז"ל בקדושין (פ' האומר) שהביא ראי' לשיטת הסוברים דאין ע"א נאמן לאסור במידי דאיתחזק התירא אא"כ הוי בידו מהא דאמרינן בסנהדרין (ד' למ"ד) מי שבא ואמר ראיתי את אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הם של מעשר שני הם בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימין זה הכלל כל שבידו דבריו קיימין. ומע"ש הוי איסורא ואפ"ה אינו נאמן אא"כ הוי בידו וכתב הרמב"ן ז"ל דאפשר לומר דמע"ש הוי אפוקי ממונא דקי"ל כר"מ דאמר מע"ש ממון גבוה הוא ומוציא מרשות הדיוט לרשות גבוה וע"א אינו נאמן אלא באיסורין גרידא ולא באפוקי ממונא ע"ש. והנה באומר לו ע"א נתנסך יינך או נתפגלו זבחיך נאמן אע"ג דקא מפיק לו מרשות בעלים לגמרי שהרי אוסרו בהנאה אפ"ה לא מקרי אפוקי ממונא כיון שאין עדותו לאחרים ואינו בא רק להפסיד להבעלים אבל במע"ש הואיל ומכניסו לרשות אחר מקרי אפוקי ממונא וע"א לא מהימן: ולפ"ז נ"ל דה"ה הכא דכשכופין אותו על הקרבן לא בעי ב"ד דהא אינו מכניסו לרשות אחר דהקרבן נמי ברשות בעלים הוא וכמש"כ התוס' בב"ק (דע"ט) דדוקא קדשי בדק הבית מקרי שינוי רשות לענין יאוש ושינוי רשות שהן נכנסים לרשות גבוה אבל קדשי מזבח לא מקרי שינוי רשות ומעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן ולהכי גבי כפיית קרבן לא בעי ב"ד כיון שאין כופין אותו להכניס הדבר לרשות אחר דמי לכפיית מצוה בעלמא כמו לעשות סוכה או לולב אבל בכפיית גט שמוציא את האשה מרשותו ומכניסה לרשות עצמה מקרי ממונא ובעי ב"ד ובלא ב"ד מיפסל הגט: אלא דבאמת יש לתמוה טובא בהא מלתא שכתבו התוס' דסוגיא דהמגרש נמי סברה כר"ה דאגב אונסו גמר ומגרש ובעישוי עובד כוכבים אף לר"ה דאמר אגב אונסי' גמר ומגרש פסול משום דדמי לשלא כדין דהוי כמו מתנה דבשלמא שלא כדין ש"ד למתנה כיון שאינו מחויב כלל לגרשה אבל בעישוי עובד כוכבים כיון שמחויב לגרש מה איכפת לן אם עובד כוכבים כופהו סוף סוף הוא מחויב לגרשה ודמי לזבינא ובשלמא לפום סוגית (פ' חזקת) דהטעם דכפי' דישראל משום מצוה לשמוע דברי חכמים א"ש מה דכפי' בעובד כוכבים פסול מה"ת דגבי כפיית עובד כוכבים לא שייך מצוה לשמוע דברי חכמים ולא גמר ומתרצה ואף בבעל ת"ח שיודע בעצמו שמחויב לגרשה מ"מ אפשר לגרשה למחר וליומא אוחרא ואינו מחויב לגרשה תומ"י ודוקא גבי ב"ד של ישראל הכופין כדין שיש להם דין ב"ד מחוייב לשמוע דבריהם לגרשה מיד אבל ב"ד של עובדי כוכבים אין עליו חיוב לשמוע דבריהם ומה שמחוייב לגרשה הא יכול לקיים לאחר זמן ולהכי לא גמר ומתרצה אבל לר"ה דאמר בכל אונס אגב אונסי' וזבינא גמר ומתרצה וכל היכא שמחוייב לגרשה דמי לזבינא א"כ אפילו בעשוי עובד כוכבים נמי הא דמי לזבינא ונהי דבבעל ע"ה היה אפשר לומר דכיון דלא ידע שמחוייב לגרשה לא גמר ומתרצה אבל בבעל ת"ח דידע הא דמי לזבינא ומתרצה אפילו בעשוי עובד כוכבים ואמאי כדין בעובד כוכבים פסול מה"ת: ונ"ל בטעם הדבר דאמרינן בקדושין (ד' נ') דברים שבלב אינם דברים ובעי לאוכוחי מהא דגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני' ודחי שאני התם דמצוה לשמוע דברי חכמים. הריטב"א ז"ל דלמאי דס"ד דש"ס דאף דבלב לא ניחא לי' מ"מ דברים שבלב אינם דברים א"כ אמאי בעובד כוכבים פסול ותי' דבעובד כוכבים לא מיקרי דברים שבלב אלא בלבו ובלב כל אדם דהכל רואין שהוא אנוס רק בישראל