עונג יום טוב תק

שם בפ"ב דבעינן דבשעת נתינה ידעו עדי מסירה שהוא גט ואי לא ידעי פסול ומה לי אם אינם יודעים אם הוא גט או שטר אחר מה לי אינם יודעים אם הוא גט של איש ואשה הזאת אם הוא גט של איש ואשה אחרת שנפל ממנו אידי ואידי לא מיקרי נתינה ופסול [והא דאמר שמואל שם בגיטין נתן לה נייר חלק ואמר לה הז"ג מגורשת משום דחיישינן שמא במי מילין כתבו ואע"ג דעדי מסירה לא ידעי כלל כבר כתב הר"נ שם הטעם משום דסמכי ע"מ אבעל שאמר שזה גט דבעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן אבל אי לא ידעי ע"מ ודאי דלא הוי גט] ודעת התוס' והרא"ש ורוב ראשונים דאפילו לר"מ דעדי חתימה כרתי מ"מ בעינן ע"מ ובלא ע"מ פסול ואף הרי"ף ז"ל שכ' בפרק המגרש דבדאיכא ע"ח בדיעבד כשר בלא ע"מ מ"מ כתב שם דלכתחילה בעינן ע"מ ג"כ ולהכי א"ש הא דלא יחזיר לזמן מרובה ולא אמרינן דיחזיר מטעם ס"ס שמא כבר נתגרשה וממנה נפל כיון שהבעל מודה ואת"ל דלא נתגרשה שמא זהו הגט של בעלה ותתגרש עכשיו, דז"א דא"א לה להתגרש בגט זה אם אנו מסתפקין שמא הוא של אשה אחרת אפילו אם באמת הוא שלה משום דלא ידעי ע"מ אם זה נתינה מעליא או לא אבל לעולם דס"ס מהני גם גבי גט דלא כהגאון בעל חו"ד ז"ל: גם אין להביא ראיה דלא מהני ס"ס בגט מדברי המרדכי שכתב (בפ"ק דגיטין) וז"ל י"מ דהיכא דזכות לאשה יכולין לעשות שליח קבלה שלא מדעתה דכיון שהוא מומר זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו ותימא ממתניתין דפ' כל הגט השולח גט לאשתו והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים וקאמר התם בגמרא דא"א בענין אחר שתהא מגורשת מיד ואם איתא ליעבד שליח קבלה דזכות הוא לה כיון שהוא זקן או חולה שתפטר מן החליצה ומן היבום וצ"ע מפ' חרש גבי המזכה גט לאשתו במקום יבם או במקום קטטה דמשמע שמותר לעשות עכ"ל המרדכי והנה הא דקאמר המרדכי דקאמר התם דלא אפשר היינו דקא פריך שם הש"ס מתרומה דאמרינן אשת כהן שהלך בעלה למדה"י אינה אוכלת בתרומה דחיישינן שמא מת בעלה אגט וקאמר דגבי גט דלא חיישינן למיתה הוא משום דגט לא אפשר והיינו דאם נחוש גבי גט למיתה תצטרך חליצה ויבום ותשב עגונה אבל בתרומה אפשר שתאכל חולין ומזה מייתי המרדכי ראי' דלא מהני לזכות גט במקום יבם דאי נימא דמהני א"כ אמאי קרי ליה לא אפשר הא אפשר ליתן הגט ולזכות לה ותהא מגורשת מיד, א"ו דא"א לזכות לה גט שתתגרש מיד בקבלתו וקשה דהא ודאי דלאו דבר ברור הוא דחוב הוא לה אלא שספק הוא לנו אם חוב הוא לה או זכות הוא לה וא"כ אכתי תיקשה אמאי קרי הש"ס לא אפשר הא יכול לזכות לה הגט שתתגרש מיד בקבלתו ואח"כ ימסור לידה דאז יהא גט מעליא אף אם נחוש למיתה משום ס"ס ספק שמא זכות הוא לה ונתגרשה מיד בקבלת השליח ואת"ל דחוב הוא לה ולא נתגרשה בקבלתו שמא הוא עדיין חי ותתגרש עכשיו בקבלת עצמה ואמאי התירו חכמים לשלוח ולמסור לידה ולא לחוש למיתה כיון דבתרומה חיישינן למיתה ואי משום דחיישינן לעיגון חליצה ויבום הא הוי מצי לתקוני שיזכה לה ע"י שליח וגם השליח ימסור לידה ותתגרש מטעם ס"ס וא"כ לכאורה מוכח מזה דלא מהני ס"ס גבי גט כדעת החו"ד ז"ל: ונראה לי דזהו באמת כוונת המרדכי במה שסיים וצ"ע מפ' חרש גבי המזכה גט לאשתו במקום יבם או קטטה דמשמע שמותר לעשות ע"כ והדבר תמוה מאוד דהא אדרבה בפ' חרש מבואר דאסור לעשות כן ולזכות לה הגט שתתגרש מיד דהא פשיט התם הך בעיא ממתניתין דהאשה שאמרה מת בני ואח"כ מת בעלי דאינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת וכן גבי ניתן לי בן במדה"י ואמרה מת בעלי ואח"כ מת בני קתני דאינה נאמנת וחולצת ולא מתייבמת אלמא דגם לתנא דמתניתין מספקא ליה אי זכות הוא לה או חוב הוא לה וא"כ לא מצי לזכות לה גט. וא"כ היכי כתב המרדכי דמפ' חרש מוכח דמותר לעשות ולזכות, וזה תמוה מאוד לכן נראה לי דכוונת המרדכי הוא כיון דבפ' חרש מספקא לן אי זכות הוא לה או חוב הוא לה וא"כ היכי דהוי עוד ספק שרי מטעם ס"ס א"כ הרי יכול למסור הגט לשליח שתתגרש מיד בקבלתו ואח"כ ימסור לה ואז אף אם נחוש למיתה כמו דחיישינן גבי תרומה נמי לא איכפת לן דהא מגורשת מטעם ס"ס ואמאי אמר הש"ס דלא אפשר גבי גט אלא א"כ לא נחוש למיתה וזה שכ' המרדכי וצ"ע מפרק חרש אהך דגיטין דקאמר דבגט לא אפשר ולפ"ז מוכח מדברי המרדכי בקושייתו מפרק חרש דמהני ס"ס גבי גט מיהו אם תרצה להוכיח מזה גופא דלא מהני ס"ס מהא דאמר הש"ס גבי גט לא אפשר וכמו שפרשנו קושית המרדכי נראה לי קושית המרדכי יש ליישב לפ"מ שבארנו לעיל במק"א בענין ס"ס דאם הספק אחד בא קודם והספק השני בא לאחר זמן דלא מיקרי ס"ס כה"ג משום דהספק הראשון הי' כודאי איסור ולא מהני אח"כ ספק השני כשבא והבאנו ראי' מהא דאמרינן ביבמות (דף קי"ג) גבי חרש לר"א דאי הוי עתים חלים עתים שוטה קידושיו קידושין גירושין דידי' לאו כלום הוא ואמאי לא אמרינן דמהני גיטו מטעם ספק ספיקא ספק שמא קידושיו לאו כלום הוא ואת"ל הוי קידושין שמא גירושין דידי' הוי גירושין, א"ו כיון דקודם שגירש הי' הקדושין ספק אחד ולחומרא לא מהני מה שגירש אח"כ ובא ספק השני, וה"נ מיד שימסור הגט לשליח הוי ספק אחד ולחומרא ולא מהני מה שימסור אח"כ לידה ויהא ס"ס שמא לא מת כיון שלא נולדו שני הספיקות ביחד ושפיר קאמר הש"ס דגבי גט לא אפשר אם נחוש למיתה אבל היכא דיש ס"ס גמור שנולדו הספיקות ביחד מהני אף בגירושין: ועוד דבעיקר ראיית המרדכי שהוכיח מהא דקאמר הש"ס גבי גט לא אפשר דא"א לזכות לה גט, לענ"ד יש לומר