עונג יום טוב מח

סימן י ובמש"כ דהיכא דעבר אב"ת לא יצא ידי מצותו משום מהב"ב יש לעיין דא"כ המניח שני זוגות תפילין דעבר אב"ת כדאמרי' בעירובין (דף צ') לא יצא ידי מצות תפילין משום מהב"ב וכ"ת דה"נ דלא יצא א"כ תקשה בסנהדרין (דף פ"ח) דקאמר אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו כדי להוסיף ואם הוסיף גורע ואנו אין לנו אלא תפילין ואליבא דר"י ופריך אי עביד ארבעה בתי ואייתי אחרינא ואנח גבייהו האי לחודא קאי כו' ואי עביד חמשה בתי גרועי ועומד הוא ומשני האמר ר"ז בית חיצון שאינו רואה האויר פסול ואמאי לא מוקי שלבש זוג אחד ואח"כ הורה הז"מ להניח עוד זוג א' דעובר אב"ת כדאמרינן בפ' המוצא תפילין ובמה שהוסיף גורע שהרי לא יצא יד"ח תפילין כלל משום מהב"ב דב"ת ולפי מה דמבואר בתוס' דגיטין (דף נ"ה) משמע בהדיא דמהב"ב פוסל את המצוה מן התורה דהא פירשו שם גבי חטאת הגזולה דהא דאמר עולא דבר תורה בין נודעה ובין לא נודעה אינה מכפרת הוא משום מהב"ב עיי"ש: וליישב דבר זה נכתוב בכאן מ"ש על דברי הר"מ ז"ל (בפ"ג מה"צ) דבמנחות אמרינן אהא דהטיל לבעלת שלש והשלימה לארבע פסול משום תעשה ולא מן העשוי ופריך מדר"ז דאמר הטיל למוטלת כשירה ואמר רבא השתא בב"ת קאי מעשה לא הוי ופריך ר"פ ממאי דהאי גברא לאוסופי מכוון דלמא לבטולי קא מכוון עיי"ש וכ' הר"מ ז"ל (בפ"ג מהלכות ציצית) הטיל ציצית על ציצית אם נתכוון לבטל את הראשונות מתיר הראשונה או חותכה וכשירה ואם נתכוון להוסיף אע"פ שחתך א' משתיהן ה"ז פסולה שהרי כשהוסיף פסל את הכל וכשהתיר או חתך התוספת נמצא השאר נעשה מן העשוי שעשייתו הראשונה פסולה היתה עכ"ל ועיין בכ"מ שהעמיד דברי הר"מ ז"ל ופסקו בכוונת דברי ר"פ בגמרא. ולכאורה היה קשה לי ומצאתי שגם השא"ר הקשה כן דלדעת הר"מ ז"ל דאם הטיל למוטלת וכיון להוסיף פסל את הראשונות דא"כ בסנהדרין (דף פח) דקאמר גבי ז"מ דאינו חייב אלא אם יש בו כדי להוסיף ואם הוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין אליבא דר"י ופריך והאיכא ציצית ומשני מאי קסבר אי קסבר קשר עליון דאורייתא גרוע ועומד הוא ואי קסבר קשר עליון לאו דאורייתא האי לחודא קאי והאי לחודא קאי ואמאי לא משכחת לן בהטיל למוטלת לדעת הר"מ ז"ל שפסל שתיהן וכשהיה לובש בגד בד' כנפות הורה הז"מ להטיל עוד למוטלת והוי מוסיף ובמה שמוסיף גורע ופסל את הכל וזה קושיא חמורה מאוד לשיטת הר"מ וגם הר"מ ז"ל בעצמו כ' דלא משכ"ל הך מילתא גבי ז"מ בציצית מה"ט דאיתא בגמ' ואמאי הא משכ"ל בהטיל למוטלת וכמ"ש ואין לומר דלהכי לא מצי לאוקמי בציצית משום דר"מ אמר שם (דף פ"ז) דחייב על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ור"י הוא דאמר על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס ואליבא דר"י מפרש ר' אלעזר דבעינן יש בו כדי להוסיף ואם הוסיף גורע ופי' הר"מ ז"ל (בפ"ד מהלכות ממרים) והראב"ד בהשגותיו והר"ן בחי' לסנהדרין דר"י לא פליג אר"מ דבדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת נעשה ז"מ רק שמוסיף דאפילו אין בו כרת וחטאת אם עיקרו מד"ת ופירושו מד"ס נמי נעשה ז"מ וא"כ בציצית לא בעינן למימר דנעשה ז"מ משום שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס דבלא"ה נעשה ז"מ מחמת שיש בזדונו כרת דאמרינן בשבת (דף קל"ט) היוצא בטלית שאינו מצוייצת כהלכתה חייב חטאת וכיון שלהר"מ ז"ל בהטיל למוטלת פסל הכל הו"ל טלית שאינה מצוייצת כהלכתה וחייב חטאת ונעשה ז"מ בלאו טעמא דעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס דז"א דהא הש"ס פריך האיכא ציצית ומשני מאי קסבר אי קא סבר קשר עליון דאורייתא כו' ואי לאו דאורייתא