עונג יום טוב מז

והר"י דטורני דסוכה שאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו וסוכה גדולה שלא ישב בה ראשו ורובו ושולחנו דין א' להן דלב"ש בשניהם אינו יוצא ידי חובתו ולב"ה בשניהם יוצא יד"ח ואם הזקן ממרא הורה דסגי בישיבת ראשו ורובו לחוד ה"ה דיוצא לדבריו בסוכה קטנה שאין בה אלא ראשו ורובו ויוצא מזה נ"מ לענין קידושין אם גזל עצים וסיכך בהן [וכמש"כ הרמב"ם (בהלכות ממרים בפ"ד ה"ב) שצריכין הסנהדרין לדרוש ולבדוק ולחקור אם היה מחלוקת זו מביאה לדבר זה ודבר זה מביא לדבר שני אפילו אחר מאה דברים אם יבוא בסוף בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת בין שהי' הזקן ממרא מקיל והן מחמירין בין שהי' הוא מחמיר והן מקילין חייב עכ"ל] וכיון דיש בהך מחלוקת דישיבה בסוכה ראשו ורובו ושולחנו בתוך הבית דין זקן ממרא אם הוה בו התראה ודאי דשפיר קאמרי לי' לא קיימת מצות סוכה מימיך משום מצוה הב"בע: ואיכא לאשכוחי נמי גבי ק"ש חיובא לגבי זקן ממרא לפי מה דאמרינן בב"ק (דף לה) איסי בן יהודא אומר רץ חייב אם היזיק מפני שהוא משונה ומודה איסי בע"ש בה"ש שהוא פטור מפני שהוא רץ ברשות וקאמר מאי ברשות כדר"ח דאמר ר"ח בואו ונצא לקראת כלה מלכתא עיי"ש ודוקא רץ בע"ש ביהש"מ פטור אם היזק שמצוה לרוץ כמ"ש רש"י כאדם המקבל פני מלך אבל רץ למצוה אחרת כמו לקיים מצות לולב או מצה והיזיק חייב דהתם אין העצם הריצה המצוה אעפ"י שהוא הי' צריך לרוץ לקיים המצוה שבאופן אחר לא היה יכול להשיגו אעפ"כ לא מיקרי ריצה מצוה וכדאמר במכות (דף ח) דחרישה לצורך עומר לא מיקרי מצוה שאם מצא חרוש אינו חורש אבל קצירה מקרי מצוה שאם מצא קצור קוצר וה"נ לגבי שבת מיקרי רץ מצוה שמצוה לרוץ כאדם המקבל פני מלך לכך אם היזק פטור אבל רץ למצוה אחרת חייב שאין הריצה מצוה וה"נ גבי ק"ש אם היזק בהטייתו את חבירו או ממונו פטור לב"ש שמצוה להטות ולב"ה חייב שאין מצוה להטות ועיין בתוס' סוכה (דף מה) ד"ה מיד ובחוה"מ (סימן שע"ח) שכתב בכל דבר שנהגו שמחה לצורך מצוה פטור אם היזיק ובסנהדרין (דף פח) מפרשינן לקרא דבין דין לדין דכתיב גבי ז"מ לענין ניזקין דנתכוון להרוג זה והרג את זה חייב ממון דנ"מ לענין אם תפס הניזק וקידש בו האשה והוי נ"מ לענין חיוב מיתה א"כ אם הטה לקרות ק"ש והזיק בהטייתו פטור לב"ש ואם תפס הניזק וקידש בו אשה אינה מקודשת להכי קאמר רנב"י עשה כדברי ב"ש חייב מיתה ועיין בר"ן בסנהדרין שתמה על הר"מ שכ' דבפלוגתא במקרא מגילה ונ"ח נמי הוי ז"מ: ותמה עליו מכל זה ולפי דברינו בנר חנוכה ודאי דהוי ז"מ לפי שיטת הר"מ דבנחלק בחמץ בשעה ששית הוי ז"מ א"כ בנר חנוכה נמי איכא נפקותא לענין הניח נרו מבחוץ וגמל טעון פשתן דפטור בנר חנוכה מפני שהוא ברשות כדאמרינן בב"ק (דף סב) והז"מ שחלק על נר חנוכה חייב בהניח מבחוץ והוי נ"מ לענין קידושין מיהו במגילה לא אשכחן נ"מ לענין קידושין ודו"ק *):