עונג יום טוב תנט

ולפ"ז נ"ל ליישב במה שהביא הנוב"י תנינא (סימן קכ"ט) בשם מהר"מ פדואה (סימן ק"ב) בתקנות שלא ליתן גט לאשה בע"כ ואין הגט כלום ותמה עליו הנוב"י נהי דעבר אתקנת ר"ג מ"מ הגט כשר, ולפי דברינו דגט בע"כ מדינא בעי ב"ד של שלשה דווקא ומסתברא דבעינן מומחין למילי דכפי' כדאמרינן בגיטין דאביי אשכחי' לרב יוסף דיתיב וקא מעשה אגיטא א"ל והא אנן הדיוטות אנן ותניא כו' דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות א"ל אנן שליחותייהו עבדינן עי"ש וכי היכי דבעינן מומחין לכפי' דידי' ה"נ בעינן מומחין לכפי' דידה והאידנא ליכא מומחין ואפילו אם נתן הגט בפני שלשה בע"כ נמי לא מהני האידנא דאיכא חר"ג דכיון דאנן הדיוטות ורק שליחותייהו קא עבדינן ולא עשאו קמאי אותנו שלוחים לעשות איסור לכופה לקבל גט בע"כ ולעבור על חר"ג ולא הוי גט מיהו לכאורה א"א לומר כן דגט בע"כ של אשה בעי דווקא בפני ב"ד דהא (בקדושין ס"ב) פריך לר' יוחנן דאמר כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי אלא מעתה הנותן פרוטה לאשתו ואמר הרי את מקודשת לאחר שאגרשיך ה"נ דהוי קידושין הואיל ובידו לגרשה ואם נימא דאין בידו לגרשה בלא ב"ד א"כ לא מיקרי בידו דמי יימר דמזדקקי לי' בי תלתא כדאמר התם גבי הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר דלא מיקרי בידו להתגייר משום מי יימר דמזדקקי לי' ב"ד: מיהו נראה לי דיש לחלק דדווקא גבי גר אמרינן מי יימר דמזדקקי לי' בי תלתא דלא מצינו חיוב על ב"ד לקבל את הגר הבא לגייר אם הב"ד אינם רוצים דכ"ז שלא נתגייר הרי הוא עכו"ם ולא כתיב בי' קרא דבצדק תשפוט את עמיתך אבל מי שבא לגרש את אשתו בע"כ מחויבין הב"ד להזדקק לי' כמו בכל דינים שבין איש לרעהו דקרינן בי' בצדק תשפוט את עמיתך ולא שייך לומר מי יימר דמזדקקי לי' בי תלתא שמחויבים הם להזדקק ולהכי אמרינן בכל דוכתא דגרושין מיקרי בידו לגרשה בע"כ אע"ג דבעי תלתא וזהו טעמו של מהר"מ ז"ל שכתב באם גירש בע"כ הגט בטל דכיון דבעינן ב"ד ואנן הדיוטות אנן ולענין איסורא לא שייך שליחותייהו קעבדינן שלא עשו אותנו שלוחים להזדקק לדבר האסור ועיין בר"נ ז"ל למס' סנהדרין (בריש פ"ק) הבאתי דבריו במק"א דמבואר מדבריו גבי עישוי גט לדידי' בהדיוטות הי' הגט פסול אפילו בדיעבד אעפ"י שהי' כדין ולא מהני רק משום תקנת חכמים שתיקנו שיהא גם בהדיוטות דומיא דהודאות והלוואות משום נעילת דלת וא"כ ה"ה בעישוי דידה אי בעינן ב"ד פסול בלא ב"ד]: והנה כ"ז כתבתי טרם שראיתי דברי הא"ז ועתה נדפס ספר האור זרוע וראיתי בדבריו בפנים שמבואר בהדיא שם (בדף ק"ו) דאפילו בגט ברצון נמי בעי ב"ד אלא דמשמע שם מדבריו דכיון דמדאורייתא חד נמי כשר כד"מ דכתיב בצדק תשפוט עמיתך גבי גט נמי לא בעי מה"ת אלא חד ומשמע שם דאפילו מדרבנן לא הצריכו תלת ודווקא גבי גר בעי ג' מדרבנן אבל לא גבי גט וז"ל שם וכי תימא לבעי נתינת גט תלתא ולא אשכחן דהוזכרו תלתא אלא במביא גט ממדינת הים משום דקיום שטרות בשלשה וגבי ביטול הגט בהשולח ואמאי הואיל ונתינת גט משפט כתיב בי' לבעי תלתא [ר"ל כדאמר שם מעיקרא לאביי דא"ל לר"י דאשכחי' דהוה מעשה אגיטא הא כתיב לפניהם ולא לפני הדיוטות אלמא דגם גט מקרי משפט] וכמ"ש שם בתחלת התשובה כדאמר ר"י גר צריך שלשה הואיל וכתיב בי' משפט, לא היא ע"כ תלתא דקאמר ר"י היינו מדרבנן דאפילו בד"מ גופייהו רחב"א אר"י לית לי' עירוב פרשיות ולית לי' תלתא אלא ע"כ תלתא דקאמר מדרבנן הוא דקי"ל כרב אחא בדר"א דמדאורייתא חד נמי כשר דשמואל קאי כוותי' דאמר שנים שדנו דיניהם דין וכן פסק בה"ג וכו' הילכך נתינת גט נמי אע"ג דכתיב בי' משפט לא בעי תלתא ובפני חד שיודע להקרות סגי אלא דבעינן תרי שימסור הגט לפניהם ולא מבעיא לר"א דאמר עידי מסירה כרתי אלא אפילו לר"מ דאמר עידי חתימה כרתי פסקו הגאונים ז"ל דבעי מסירה בתרי דאין דבר שבערוה פחות מב' ואותם שנים שמוסר לפניהם בעינן שידעו להקרות לפניהם הגט הילכך הואיל ויהבי לה באפי תרי הן הן עדים הן הן דיינים דהואיל ויהבי לה האי גיטא ביממא דכשר לדין כל כה"ג עד נעשה דיין אפילו בדאורייתא כהא (דפ' החובל) וכו' דשמעינן מינה דראו ביום עד נעשה דיין הלכך נראה בעיני דנתינת גט ביום ולא בלילה עכ"ל אור זרוע בקצרה הצריך לעניננו: מבואר מדבריו דאף דגבי גר בעינן תלתא לר' יוחנן משום דמשפט כתיב בי' מ"מ זהו רק מדרבנן אבל מדאורייתא לר"י חד נמי כשר דהא ר"י אית לי' דרב"ח בבב"ק (דף ק"ו) דלא אמרינן עירוב פרשיות כתיב כאן וגבי גט אפילו מדרבנן לא צריכי שלשה [וזה דלא כשיטת התוספות בסנהדרין (דף ב') ד"ה דה"כ שכתבו דלר' יוחנן בעינן שלשה בד"מ מן התורה] ומיושב לפ"ז הא דחשיב הש"ס גרות לדבר שלא בא לעולם משום מי יימר דמזדקקי לי' בי' תלתא וגבי נותן פרוטה לאשתו ואמר לה ה"ז גיטך לאחר שאגרשך מיקרי דבר שבא לעולם משום דבידו לגרשה משום דגבי גט לא בעינן תלתא אף מדרבנן ולהכי מיקרי שפיר בידו: והגאון בעל נוב"י ז"ל במהד"ת (ס' קי"ד) הביא דברי הא"ז והרבה להקשות עליו מהא דאמרינן בערכין (דף כ"ג) אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש וכן מהא דאמרינן (בפ"ק דגיטין) בפני כמה נותנו לה אשר מכ"ז מוכח דנתינת הגט לא בעי תלתא אבל הוא ז"ל לא ראה את דברי הא"ז כי לא היו נדפסים בימיו והעמיד דבריו רק על מה שהביא הב"י (ס' קנ"ו) והמזרחי בשמו (בס' פ"ב) דגט הניתן בלילה פסול משום דהוי דין ובעי ב"ד ופסול בלילה ומזה דן שדעת הא"ז ז"ל דבעי תלתא אבל לפי מה שזכינו עתה לראות גוף דברי הא"ז אין עליו שום סתירה דגם הוא לא בעי אלא חד שיודע לקרות דמדאורייתא חד נמי כשר וכן לא קשה עליו מ"ש הגאון נוב"י ז"ל ממשנה דגיטין (דף פ"ו) דקאמר ר"א אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר ואם נימא דבעי ב"ד א"כ איך שייך לומר אלא שנתנו לה בפני עדים הא בלאו הכי צריך תלתא משום ב"ד: ולפמ"ש לק"מ דגם הא"ז ז"ל קאמר דבריו רק למ"ד דחד נמי כשר מה"ת ומשום ב"ד סגי בחד ואפילו הני אמוראי דסברי דדין בעי תלתא ועירוב פרשיות כתוב כאן אפשר דסברי דרבי אלעזר דמתניתין דאמר אעפ"י שלא הי' עליו עדים אלא שנתנו בפני שנים דמשמע דלולי העדים לא הי' צריך שלשה בנתינתו סובר כהאי תנא דאין כאן עירוב פרשיות וחד נמי כשר ולהכי משום ב"ד הוי סגי בחד כדברי הא"ז אבל לעולם דגט צריך ב"ד ואינהו סברי עירוב פרשיות כתוב כאן: וא"כ לפי מה שבררנו דברי הא"ז דגט בעי ב"ד וחד נמי כשר לדידן דפסקינן כשמואל בשנים שדנו וכל הנך סוגיות דמוכח מנייהו דלא בעי תלתא אתיא כמ"ד חד נמי כשר בד"מ ודאי דנוכל לאמר דגט הניתן ליד האשה שלא ברצונה פסול האידנא דלא מבעי למ"ד עירוב פרשיות כתוב כאן