עונג יום טוב תכד

נתן לשליח גט ליתן להם דאז יכול לעשות עצמו שליח קבלה עבור האשה ולא מתחיל בו כלל שליח להולכה וכמו שבארנו לעיל ומשום דתן כזכי וזכין לאדם שלא בפניו אבל אם אמר כתבו ותנו גט לאשתי והם כתבו לא מצי למיעבד נפשייהו שליח קבלה כיון שהם צריכים להיות שליח בעד הבעל בנתינת הגט שוב אין יכולים להעשות שליח קבלה כדאמרינן בס"פ כל הגט (דף כ"ד) דאם אמר הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי שליח לקבלה פסול דלא חזרה שליחות אצל הבעל ועיי"ש ברש"י ותוס' בטעם הדבר מיהו לשיטת הרי"ף דגיטא לא הוי עד דמטיא לידה ולא מהני הא דהוי זכות אלא לענין שלא יכול הבעל או האדון לחזור ולמחות בהשליח ליתן א"כ אפשר לומר דאפילו אם צוה לשליח לכתוב וכתב נמי מהני תפיסתו לענין שלא יחזור בו לפמ"ש הש"ך (בסימן קפ"ה ס"ק א') דגבי מכר ומתנה לא בעינן חזרה שליחות אצל המשלח [ועיי"ש דמסתפק בזה והנתה"מ החליט דלא בעינן] א"כ ה"ה לענין זכיה דלא למיהדר ביה אפשר דאף דהיה מעיקרא שליח הולכה יכול לעשות את עצמו שליח קבלה לזכות בגט דלא למיהדר ביה ובפרט לפמ"ש דעיקר הא דמהני הזכיה דלא למיהדר הוא מטעם שזכה בנייר למסור להם וגיטא ממילא הוי ובענין זכיית ממון הא לא בעינן חזרה שליחות אצל המשלח: וראיתי להגאון בעל נתה"מ (סימן קפ"ה) דפשיטא ליה דבממון לא בעינן חזרה שליחות אצל הבעל דדוקא בגט אשה דלא מהני טלי גיטך מעג"ק בעינן דליפוק מיד שליח הבעל ליד שליח האשה אבל בממון דמהני טלי מעג"ק לא בעינן חזרה שליחות אצל המשלח ומביא ראיה מהא דבעינן למימר בתחילת הסוגיא דהא דאינו יכול לחזור בשיחרורי עבדים משום דתופס לבע"ח קנה וכמ"ש הר"ן שהשליח נעשה מעיקרא שליח להולכה ואח"כ נעשה בעצמו שליח קבלה דבשיחרורי עבדים נמי מהני טלי גיטך מעג"ק וזה תמוה לענ"ד דא"כ למה ליה לתנא למימר דבגיטי נשים יכול לחזור משום דאין חבין לאדם שלא בפניו תיפוק ליה אפילו היכא דהוי זכות גמור כמו במקום יבם או מומר שהסכימו הפוסקים דהוי זכות נמי יכול לחזור בג"נ כיון דנעשה תחילה שליח להולכה אין יכול להעשות בעצמו שליח קבלה דהא לא חזרה שליחות אצל הבעל ובג"נ ודאי דבעינן חזרה שליחות אצל הבעל דהא לא מהני טלי גיטך מעג"ק ומדקתני מתני' הטעם לפי שאין חבין שלא בפניו ע"כ דגם לפי ה"א דטעמא דרבנן דבשיחרורי עבדים אינו יכול לחזור ועושה עצמו שליח קבלה בלא דעת העבד אין הכוונה שנעשה מעיקרא שליח להולכה ואח"כ שליח לקבלה אלא שגם בתחילת הקבלה מקבל בתורת שליחות קבלה ומשום שאין הבעל מקפיד ע"ז וכמו שביארנו לעיל וא"כ אין ראיה מזה דבשיחרורי עבדים לא בעינן חזרה שליחות אצל המשלח דהא התם נעשה שליח קבלה גם מתחילת נתינת האדון: ואין לומר דהא דמסיים במתניתין ואין חבין לאדם אלא בפניו לאו טעמא דיכול לחזור בגיטי נשים הוא אלא סתמא דמילתא הוא וריהטא דלישנא הוא דאמר בכל דוכתא זכין לאדם כו' ואין חבין כו' אבל באמת בג"נ אפילו היכא דהוי זכות יכול לחזור משום דלא חזרה שליחות אצל הבעל דז"א דבתוספתא (בפ"ק דגיטין הובאה בגמ' שם דף י"ב) מסיים בהדיא אבל אשה אינה כן אלא חבין לה מזונות ופוסלה מן התרומה עכ"ל הרי דהטעם יכול לחזור הוא משום דאין חבין לאדם שלא בפניו ודו"ק: סימן קנ נשאלתי באשה אחת שהלכה כשהיא בתולה מק"ק טרעסטינע ובאה מלובשת כדרך אשה נשואה ובידה כתב שנתגרשה בעיר א' ונמצא כתוב שם על אביה שהוא כהן והוא אינו כהן והגיע הדבר לב"ד ורצו לאוסרה להנשא ואמרה לפני ב"ד שמעולם לא נשאת לאיש רק שנאנסה מאיש א' ונתעברה וילדה ממנו ומפני הבושה לבוא לבית אביה פן יכירו בה שכבר ילדה יעצו לה שתבקש מאיש לכתוב לה כתב פטור גרושין וחתם שלשה חתימות בעצמו אבל מעולם לא נשאת אם מותרת להנשא לאיש גם אם מותרת להנשא לכהן הואיל והחזיקה עצמה בחזקת גרושה: הנה בעיקר עובדא דאתי לקמיה שדן כבודו אי תשובה מהני אמתלא דידה היכא דקא עבדה מעשה ואם לא נאמין לאמתלא דידה יש לחוש לאוסרה גם לישראל כיון שבכתב ראיה שלה מוזכר שאביה הוא כהן ובאמת אינו כהן יש לעיין בזה מהא דאמרינן בכתובות (דף כ"ד) דאין מעלין משטרות ליוחסין ואף שכתוב בשטר אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני וחתמי סהדי עליה אמרינן אמנה שבשטר קמסהדי ולא אכולה מילתא וה"נ בנ"ד שכתוב בכתב ראיה שלה שראו בידה כתב פטור שנתגרשה כתוב על אביה שהוא כהן אמרינן דעיקר סהדותייהו על הגרושין ולא ע"ז שכתוב על אביה שהוא כהן ועיין בא"ע (סימן ג') שיטת הרמב"ם ז"ל דאפילו אם כתוב בלשון עדות איש פלוני כהן לוה מפלוני מנה נמי אין מעלין ליוחסין ולא מהני אלא לענין כהונה בזה"ז (עיי"ש בב"ש) אלא שיש לחלק לפמש"כ הר"ן ז"ל בטעמו של הר"מ ז"ל משום דאמרינן שהסופרים סמכו על שמות ב"א כפי שהן מוחזקים בהעיר וכיון דחזי ליה שהוא אוכל תרומה וקורין אותו כהן אינהו נמי קרי ליה הכי וכ"ז שייך התם אבל בכאן דהאשה זו מעלמא אתאי לשם מהיכא תיתי יכתבו על אבי' שהוא כהן אלא מסתמא ראו כן בכתב פטור שלה וכן נכתב בגיטה: מיהו לשון הר"מ ז"ל (בפ"כ מה' ביאה ה"ט) לא משמע הכי שכן כתב שם וז"ל אין מעלין משטרות לכהונה כיצד הרי שהיה כתוב בשטר פלוני כהן לוה מפלוני והלווהו כך וכך והעדים מלמטה אין מחזיקין כהן זה שהוא מיוחס שמא לא