עונג יום טוב תיט

מפני שאין השליחות יכולה להתבטל ממילא יכול למסור ליד העבד וליד האשה ויוגמר הגירושין ואין לחוש במה שהשליח זוכה הנייר עבור האשה קודם הגירושין ואנן בעינן נתינת גט מהבעל להאשה בשעת חלות הגירושין. דז"א דהא לא זכי השליח הנייר לגמרי שיהא של האשה רק שזכה לענין שלא יחזור האדון והבעל כמו גבי תן מנה לפלוני ועיקר הנתינה הוא בשעה דמטא ליד האשה והעבד והוי גירושין מעליא: **(הגה"ה ויש להסתפק לפי זה היכא שכתב הש"ש על איסורי הנאה דכשר דלא שייך לומר דקנה הנייר בקנין ממון כיון דאיסורי הנאה הוא אם יכול לחזור לשיטת הרי"ף ז"ל מי אמרינן דכיון דלא שייך קנין בנייר א"כ הוי ביטול השליחות דאתי דיבור ומבטל דיבור או אפשר דאף דליכא זכיית ממון בגט מ"מ זכה השליח לענין שלא לחזור בו:)** ועתה נבאר בעיקר דברי הרי"ף ז"ל דהנה הר"ן ז"ל הקשה מהא דפ' התקבל (דף ס"ב) באמרה התקבל לי גיטי וכן אמר לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אומר הולך ותן לה דחולצת ואינה מתיבמת משום ספיקא דת"ק ור"נ אי תן כזכי אלמא אי תן כזכי מתגרשת מיד בקבלת השליח ולא מקרי גט לאחר מיתה וכן הקשה מהא דבעי ביבמות המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו מי אמרינן כיון דסניא ליה ליבם זכות הוא לה א"ד זימנין דרחמא ליה:. אלמא אי זכות הוא לה מתגרשת אע"ג דלא מטא לידה עד דמית וכן הקשה מכמה דוכתי בש"ס דמזכין לעבד ג"ש ע"י אחרים ע"ש בדבריו ז"ל. והנה במה שהקשה מפ' התקבל לכאורה אפשר לומר דגם שם מיירי שמסר השליח לידה אחר שחזר בו קודם שמת ולהכי למ"ד תן כזכי לא מהני חזרתו ומתגרשת במה שמסר לה אבל בלא מסירה לידה לא מהני והוי גט לאחר מיתה ואע"ג דבגמרא לא הוזכר המסירה לידה ונקט סתם הוא משום דלשון קצרה נקט וה"נ לא מוזכר שמה מת עיי"ש: והיה נראה לומר דהר"ן ז"ל סובר דהאי זכיה לחזרה לא שייכא כלל באשה רק בעבד משום דקנין עבד הוא קנין ממון ושייך שפיר לתפוס הג"ש שלא יחזור בו משום דשיחרור העבד דמי לשטרי ממון אלא דאיסור תליא בממונא משא"כ גט אשה שהוא קנין אישות לא שייך ביה האי זכיה לחזרה ואי לא מתגרשת לגמרי יכול לחזור בו וא"כ כיון דאמר שם דלמ"ד תן כזכי לא בעיא חליצה ע"כ דמתגרשת מיד בקבלת השליח וכן צ"ל במה שהקשה מהמזכה גט לאשתו במקום יבם אלא שלפ"ז עדיפא הו"ל להקשות מהא מתני' גופא דקתני טעמא דיכול לחזור בגיטי נשים לפי שאין חבין לאדם אלא בפניו ותיפוק ליה אפי' היכא דהגט הוא לה לזכות כמו במקום יבם נמי יכול לחזור בו כיון דלמהוי גט גמור גם בעבד לא זכה רק שזכה לענין חזרה ובאשה דלא שייך הך זכי' יכול לחזור אפילו היכא דהוי זכות א"ו דגם באשה שייך האי זכיה לחזרה א"כ תקשה דהא אפשר לפרש הך דהתקבל מיירי שהגיע הגט אח"כ לידה ומבעיא ליה אי מהני חזרה או לא: מיהו בעיקר דברי הר"ן דמפרש דברי הרי"ף שסובר דאין זכין לעבד כלל שלא מדעתו ראיתי שהרמב"ם ז"ל כתב (בפ"ד מה' עבדים) המזכה ג"ש לעבדו יצא לחירות אע"פ שלא הגיע לידו שזכין לאדם שלא בפניו אבל אם אמר תנו גט זה לעבדי אינו יכול לחזור בו ולא יצא לחירות עד שיגיע הגט לידו לפיכך אם מת לא יתנו לאחר מיתה עכ"ל בקיצור ועיין בטור ובלח"מ הרי שהוא ז"ל סובר שבמזכה גמור זכין בזכיה גמורה להתגרש מיד אבל בתן שהוא כזכי לא מהני אלא לחזרה לחוד ואפשר גם דעת הרי"ף כן ולפ"ז נסתלקו כל קושיות הר"ן ז"ל, רק מהא (דפ' התקבל) תשאר הקושיא דשם הא אמר הבעל תן ואפ"ה למ"ד כזכי הוי גט אע"ג דמת ולא מטא גיטא לידה כלל מחיים: אלא שבעיקר הדבר שמחלק הר"מ ז"ל בין זכה לתן אנו