עונג יום טוב תיא

ואם ימות תנשא לאחר דמי לתנאי דמאתים זוז שבידה לקיים והיא אומרת שאין רצונה לקיים ובטל הגט מיד ובידה להנשא לאחר מיתתו דאיסור א"א פקע ואפשר דמשחדא לאיזה איש בממון ותנשא לו ומכש"כ דאתי שפיר טפי לפי מש"כ הר"ן ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל לתרץ קושיית התוס' דבע"מ שלא תנשא מתבטל התנאי אף שאין הנישואין חלין מחמת איסור א"א דלאו נישואין גמורין קאמר שהרי א"א להיות נישואין גמורין אלא שתהא נישאת לו בדרך נישואין ע"ש וא"כ ודאי דבידה שלא לקיים התנאי ולהנשא לאחד אף שאין הנשואין ממש וכן למ"ש הר"ן ז"ל שם דשפיר חלין הנשואין ודומה לאומר הרי את מותרת לכל אדם ולהנשא לכל מי שתרצה אלא שאם תנשא לפלוני הרי את אשתי עד שעת נישואין ומשעת נישואין ואילך אלא שבשעת נישואין אי את אשתי ע"ש וכיון דהנשואין יכולין לחול ממש ודאי דמיקרי בידה לבטל התנאי ומש"כ הר"ן ז"ל בפ' האומר בקידושין [הובא בש"ך חו"מ ס' כ"א] בענין אונס בתנאי קידושין דסבר ר"י אונסא כמאן דלא עביד משום דלא דמי לגיטין דאי לאו תקנתא שהתקינו שאין אונס בגיטין חשבינן לה כאילו בא והגט בטל משום דהתם אין הדבר תלוי אלא בו אינו גומר לגרש אלא א"כ יעבור התנאי ברצון אבל באונס לא אבל הכא שהאשה אינה מתקדשת אלא מדעתה הרי אינה מסכמת בקדושיו אא"כ יקיים תנאי אבל כל שלא נתקיים אעפ"י שנאנס אינה מתרצה בקידושיו ומשמע וכו' עכ"ל הר"ן ז"ל שם דמשמע מדבריו שגם גירושין ע"ת בדעת הבעל תליא, התם שאני דשלא לגרש אם לא יבא מחמת אונס ודאי בדידי' תליא מילתא דאם אינו רוצה לגרשה באם לא יבא מחמת אונס מי יכוף אותו לגרשה דאף שיכולה למחות במה שרוצה לגרשה על תנאי מ"מ הא הבעל יכול לאמר דאם אין אתה מתרצית בגירושין על תנאי איני חפץ לגרשך ואם היא רוצה בגירושין שלא תתעגן יכול הבעל להטיל תנאי בע"כ אבל לגרשה בע"כ ושתהא מוכרחת לקיים התנאי היכא שהיא מתרצית שלא להתגרש כלל לאו בדידי' תליא מילתא ואם היא אין רצונה בתנאי ומחמת זה אומרת שלא תקיים את התנאי ורצונה לבטל הגט, הגט בטל מיד ועוד דבהני תנאים שהוזכרו התם אפילו אם רצונה שיהא הגט בטל נמי לא מהני דהא הרמב"ן והר"ן ז"ל נמי לא כתבו שהיא יכולה לבטל הגט ע"י מה שאומרת שאין רצונה בתנאי אלא בתנאי שבידה שלא לקיימה אבל בתנאי שאין בידה שלא לקיימה אינה יכולה לבטל הגט: ומעתה יצא לנו מדברינו בתנאי דשלא תנשא איזה זמן לא מיבעי אם תיכף כשהזכיר תנאי זה שתקה לא מחמת שנתרצתה לקבל הגט ע"מ לקיים התנאי רק שכן דרכן של נשים לכוף אזנם לשמוע מה יאמר לה הרב המסדר ויראה להוציא דבר מפי' וכה"ג אמרינן גבי קידושין פ"ק דקידושין (דף י"ג) בשתיקה דלאחר מתן מעות דלא מהני והא דלא שדיתי' דסברה אי שדינא להו מחייבנא באחריות ומהנכון כשהרב המסדר רואה שיש לחוש שהמגרש יאמר תנאי כזה בשעת נתינה ילמד להאשה שאם יאמר תנאי כזה תאמר שאין רצונה בגט זה ובתנאי ותשליך הגט מידה לתקנות בנות ישראל למען יהא באפשרי ליתן לה גט אחר אחר שתפייסו שיתן גט בלי תנאי ותתגרש אף לדעת הרא"ש ז"ל. וכמו שבארנו בעזה"י: סימן קמו שאלה ע"ד שליח הגט שנתרצה להוליך הגט ואחר כך חזר בו ועתה רוצה למוסרו ליד האשה אם צריך הבעל לעשות אותו שליח מחדש או לא: תשובה הנה בתשובות פ"י החליט דיכול למוסרו ולא איכפת לן במה שחזר בו בנתיים דומיא דהא דאמרינן בגיטין (דף כ"ג) בנשתטה השליח וחזר ונשתפה דשפיר דמי ולא איכפת לן במה שנתבטל השליחות בנתיים. ולכאורה וודאי דמסתבר כדבריו ז"ל דכיון דהבעל א"צ למסור הגט ליד השליח מיד ליד וכשהשליח נוטלו מעצמו בצוויו של בעל שפיר דמי. א"כ אם לא נתרצה השליח בשעת צוויו ונתרצה אח"כ לעשות שליחותו ש"ד. וה"ה אם חזר בו משליחותו ונתרצה אח"כ נמי מהני ובירושלמי (פ"ח דתרומות) איתא האשה שהיתה אוכלת בתרומה וא"ל מת בעלך או גירשך חייבת בקרן וחומש ופריך גירשך מי לא ידעה ודחיק לשנוי' כגון שהי' סוס רץ והביאו בה' ימים. ולא משני בפשוט כגון שעשתה שליח לקבלה ולא נתרצה השליח לילך לקבל ונמלך ונתרצה איכא למימר דבשליח קבלה כה"ג אין השליח רשאי לקבל הגט שלא מדעת דכיון שאמר לה שאינו רוצה להעשות שליח קבלה אפשר שחזרה דדווקא היכא שהשליח נתרצה והלך לקבל לא חיישינן שמא חזרה אבל אם לא נתרצה חיישינן שמא חזרה גם היא ולכאורה יש להביא ראיה מדברי הירושלמי דגיטין דלא מהני דאיתא התם (בפ' התקבל) וז"ל בכל אתר את אמר התקבל כזכה הכא את אמר התקבל כהולך שניי' הוא כגון זכין לו לאדם שלא בפניו התיב ר"ש הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה הא תנינן היא עצמה מביאה גיטה חש לומר שמא חזרה בה תמן היא חבה לעצמה ברם הכא חובלות עכ"ל והנה מאי דפריך מהא דתנן אשה עצמה מביאה גיטה חש לומר שמא חזרה בה צריך ביאור הא היא עצמה הביאה הגט לפנינו וצ"ל דהירושלמי מוקי לה כדמוקי בש"ס בבלי (סוף פ"ב דגיטין) דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם שוי שליח אחריני להולכה וע"ז פריך דניחוש שמא חזרה קודם שבאת לפנינו ואז נתבטל שליחות ההולכה אף שחזרה והביאתה לפנינו הגט ומשני דכיון שהיא עשתה מעשה וחבה לעצמה לא חיישינן שמא חזרה בה הרי מבואר לנו דשליח שחזר משליחותו נתבטל השליחות ולא מהני אף שחזר ונתרצה וזה שהביא ראי' מדברי רש"י ז"ל בהא דאמרינן בגיטין (דף ס"ב) אמרה הבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי ואמר הבעל הולך כמה שאמרה דלא הוי גט משום שעקר שליח לשליחותו ופירש רש"י ז"ל משום דהוי שליח שלא ניתן לגירושין דז"ל רש"י ז"ל דלא ניחא לי' בטירחא דהולכה ועקרי' לשליחותו לגמרי ואמר שליח לקבלה אפשי להיות להולכה א"א להיות הילכך א"נ אמליך ואמטוי' ניהלה לאו גיטא הוא דמעיקרא לא קיבל עליו להיות שליח הבעל להוליך וכן בב"מ (דף ע"ו) פירש"י ז"ל משום דאין זה שליח שניתן לגירושין ע"ש וכ"כ הטור (בסימן ק"מ) ומזה הוכיח הפ"י ז"ל דדווקא משום דלא מטיא לידי' דשליח בתורת גירושין שלא הי' אז לא שליחות קבלה ולא שליחות הולכה אבל אם מטא לידי' בתורת גירושין לא איכפת במה שלא רצה שליח מתחילה דכיון דנמלך ונתרצה מהני וה"ה אם חזר בו אחר שהגיע לידו ונמלך ונתרצה מהני ע"כ תורף דבריו ונראה דלאו ראי' היא כלל דוודאי אם מתחילתו כשעשאו שליח לא נתרצה ואח"כ נתרצה שפיר מהני דלא נתבטל השליחות של בעל במה שאין השליח מתרצה עדיין לקבל עליו השליחות ואטו באומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי אם אמר השומע אין רצוני לקבל עלי טורח השליחות ולשעה נמלך ורצה לכתוב לא יהא רשאי לכתוב הא וודאי רשאי לכתוב דכיון שמתרצה לקבל עליו השליחות נעשה אז שליח וכן בשליח הולכה אם לא רצה ואח"כ נמלך מהני ואז מתחיל כח השליחות של בעל אבל כשקבל הגט להוליכו וכבר נעשה שליח וחזר בו וביטל השליחות שאינו רוצה לקיים בזה שפיר נתבטל השליחות דכיון שכבר התחיל כח השליחות יש לו כח לבטל השליחות דהשליחות ברצון השליח והמשלח תליא וכשנעשה שליח שוב יש לו כח לבטל השליחות דכשחזר בו נתבטל כל עשיית השליחות של הבעל דכמו שהבעל יכול לבטל השליחות אחר שקיבל השליח הגט