עונג יום טוב תי

הגט להבעל וא"כ מאי מהני מה שכתב הקצה"ח דהע"ח נאמנים הא לא ידעי כלל מהתנאי והע"מ: אבל באמת בלא"ה לק"מ דאם הי' מגרשה ע"ת לא הוי מוסר הגט לידה רק הי' נותנין לה מעכשיו ולמסור ביד שליש עד שתברר שנתקיים התנאי וכיון שמסר לידה והניח אצלה ש"מ שגירשה בלי תנאי א"ו שהימנה על קיום התנאי כדאמרינן גבי וליחוש שמא פייס ע"ש מיהו אפשר לומר אף דעפ"י דין אינו יכול לגרש בתנאי דע"מ שלא תנשאי לפלוני בע"כ מ"מ אם גירשה הוי גט ומחוייבת לקיים התנאי אף שלא נתנה התורה לו רשות לעשות כן ויש להביא ראיה מהא דאיתא בסוף גיטין אמר לו רב פפא לאביי לא מצא בה לא ערוה ולא דבר פירש אם עבר וגירשה] מהו ופרש"י ז"ל מהו מי כייפינן לי' לאהדורה או לא משמע דע"כ לא מיבעיא לי' אלא אי כופין להחזירה אבל הגט חל ואיסור א"א פקע מינה אע"ג דאינו רשאי לגרשה מן התורה וא"כ אפשר דה"ה אם גירשה ע"מ שלא תנשא עד ארבעה שנים נמי אע"ג דודאי אסור לעשות כן מ"מ הגט חל שפיר וטעמא כמ"ש התוס' בפ"ק דתמורה בנשבע שלא לגרש וגירש דמהני אף למ"ד כל מילתא דא"ר לא תעביד א"ע לא מהני משום דגירושין אתקיש למיתה דמהני בכל גוונא ואף אם נפרש שם כדעת הנב"י במה"ת (סימן קכ"ט) דבעיתו של רב פפא הוא אם מהני הגט או לא מ"מ הא פשיט לי' מדאמר רחמנא באונס כל ימיו בעמוד והחזר קאי ש"מ דמהני הגט בלא מצא ערוה או דבר וה"ה לדידן אם גירשה בע"כ בתנאי שלא תנשא עד ד' שנים אע"ג דאינו רשאי לעשות כן מ"מ אם עשה כן הוי גט והתנאי קיים מיהו אכתי איכא לאיפלוגי דלגרשה ולהתירה לגמרי הגט אעפ"י שאינו רשאי אבל לגרשה שתהא אסורה להנשא לא מהני בע"כ אף אם גירשה כבר: ועוד נ"ל דכל היכא דמגרשה בתנאי דשלא תנשא עד ד' שנים אם אומרת מיד שאין רצונה לקיים התנאי הגט בטל דהנה בש"ס ס"פ מי שאחזו אמתניתין דהרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום והי' הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט ופריך הש"ס וליחוש שמא פייס ופי' האלפסי ז"ל בתשובה והשאלתות דקושית הש"ס דניחוש שמא פייס ומחלו שניהם התנאי ואז הגט בטל אף שנתקיים התנאי ומלו תלתין יומין שעבר מכנגד פני' ואף שנתן לה הגט מעכשיו דאף אם נתקרע או נאבד הגט נמי הוי גט מ"מ אם התנה תנאי שבידם שלא לקיימו יש ביד שניהם לומר שאם יתקיים יהא כמי שלא נתקיים וליבטל גיטא ע"ש בר"ן שהאריך בזה וכתב שם עוד ולפיכך כתב הרמב"ן ז"ל דהאומר ע"מ שתתני לי מאתים זוז אם קבלה עליה שלא תקיים תנאה ולא תתגרש באותה נתינה בטל הגט מעתה. ואצ"ל שאם לא נתנה לשם תנאי ונתנה לו לשם מתנה דגט בטל אלא אפילו אמרה אח"כ נותנת אני ומקיימה התנאי כבר נתבטל שכיון שבידם לבטל התנאי שלא תתן וכיון שבטלוהו בטל לגמרי ושוב אין לו קיום עכ"ל. הרי בהדיא שיכולה לומר תיכף אחר נתינת גט לידה ע"ת דמאתים זוז שאין רצונה לקיים התנאי והרי היא אשתו לכל דבר והגט בטל ואף אם תתרצה אח"כ לקיים התנאי והגט נמי לא מהני שכבר נתבטל במה שלא רצתה ואף שהר"ן ז"ל תמה ע"ז וכתב שכל גט הניתן מעכשיו או בע"מ דכאומר מעכשיו דמי אין ביד שניהם לבטל אלא דווקא במתנה להנאתה של אשה ולומר שאם לא ינהוג עמה מנהג אישות בזה"ז שלא תתעגן מחמתו ותהא מגורשת ולהכי פרכינן וליחוש שמא פייס ומחלה לו והוי כאומרת כלום אמרת אלא להנאתי זו הנאתי אבל במתנה עמה ע"מ שתתני מאתים זוז ונתגרשה מעכשיו ודאי לא כל הימנה לומר שאפילו קיימה תנאה שלא תהא מגורשת עכ"ל זהו דווקא אם בשעת נתינת הגט נתרצתה לקבל על תנאי זה דמאתים זוז וכיון דנתן לה במעכשיו או בע"מ ונתרצתה כבר נתגרשה ולא מהני מה שחזרה אח"כ כ"א בדבר שהוא להנאתה כגון אם אעבור מכנגד פניך שלשים יום שיכולה לאמר אעפ"י שעבר מנגד פני יהא דומה כאילו לא עבר אבל בדבר שאינה להנאתה אינה יכולה לבטל הגט אחר שכבר קבלתו ברצונה אבל אם בשעת נתינת הגט אומרת שאין רצונה להתגרש ולקיים התנאי אין הגט חל כלל כמ"ש הרמב"ן ז"ל שאם אמרה שאין רצונה לקיים התנאי ולא תתגרש באותה נתינה בטל הגט ולזה גם הר"ן ז"ל מודה ואין לומר דוקא בתנאי דמאתים זוז שבידה שלא ליתן מהני מה שתאמר שלא תתן ומתבטל הגט מיד אבל בע"מ שלא תנשא עד ד' שנים שאין בידה לבטל התנאי דאפשר שלא ירצה שום איש לישאנה אין הגט מתבטל מיד אם אומרת שלא תקיים התנאי. דז"א דבגיטין (דף פ"ד) אמר דלהנשא לפלוני מיקרי בידה לקיים דאפשר דמשחדא לו בממון ותנשא מיד לו וכ"ש בנישואין סתם דודאי מיקרי בידה לבטל התנאי ולהנשא לאיש וכיון דבידה לבטל התנאי אם אמרה מיד שאין רצונה לקיים התנאי הגט בטל והרי היא אשתו גמורה לכ"ד ויכול לגרשה מחדש בגט שני בלי תנאי וא"צ לחזור ולקדשה: והרא"ש ז"ל בתשובה (כלל מ"ה סימן כ"ו) שכתב בגירש את אשתו ע"מ שלא תנשא לשמעון דלא מהני אם יחזור ויתן לה בלי תנאי משום דכבר נתגרשה וגירושין שניים אין להם על מה לחול, מיירי שקבלה הגט על תנאי זה ברצונה וחל הגט עם התנאי ומיירי שהיה יותר טוב ונוח לה להתגרש בתנאי דשלא תנשא לפלוני משתשאר תחת בעלה אבל אם היא אומרת מיד שנתן לה גט זה ע"ת שאין רצונה לקיים התנאי הגט בטל כמו שהוכחנו מדברי הרשב"א והר"ן ז"ל: ואין לומר דדוקא באומר ע"מ שתתן מאתים זוז יכולה לאמר שלא ומתבטל הגט דהא אינה מחוייבת ליתן לו ממון אבל בתנאי דשלא תנשא עד ד' שנים אין בידה לאמר שתנשא דהא אסורה להנשא כ"ז שלא נתגרשה ויכול להטיל עלי' תנאי זה שלא תנשא בע"כ דז"א דבשלמא אם היה יכול לומר חוץ מפלוני דמשייר בה אישות לענין נישואי פלוני או נשואי ד' שנים אז הוי מצינן למימר שמטיל עלי' ע"כ אבל באמת הא קיי"ל כרבנן דר"א דחוץ מפלוני הגט פסול משום דהוי שיור בגט ולא מתכשר אלא באומר ע"מ דאז הוי בתורת תנאי ולא בתורת שיור וכיון דהוי בתורת תנאי שהגט מתירה לגמרי רק שמטיל תנאי שלא תנשא לפלוני יכולה לומר שאין רצוני לקיים התנאי ומתבטל הגט מיד ואין לומר דאינה יכולה לאמר שלא תקיים התנאי דהא התנאי מתקיים בע"כ שכשתרצה להנשא בתוך הזמן שקבע הבעל הרי בטל הגט ואין קידושין ונשואין תופסין בה וממילא מוכרחת לקיים התנאי ודמי למ"ש הר"ן ז"ל שם דבתנאי שהוא מתקיים ע"כ אין בידם לאמר שיהא כאילו לא נתקיים ומייתי ראיה מהא דאמרינן (בדף ע"ג) בראוה שנתייחדה עמו באפילה אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר ולא חששו שם לביטול התנאי משום דקאי אאם מתי דתנאי זה דאם מתי מתקיים בע"כ ואין בידם לבטלו וא"כ אפשר לומר דגם אם מתחילה בשעת נתינה אמרה שאין רצונה לקיים התנאי לא מהני כיון שהוא מתקיים בע"כ שאין בה קידושין ונישואין כל המשך שקבע לה הבעל. נראה לי דלאו מילתא היא דהא שם (בדף פ"ג) קאמר נענה ר"ע הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים והקשו התוס' והלא אין נישואין חלין שהרי אסורה עליו משום א"א מאי שנא מהא דתניא ה"ז גיטך ע"מ שלא תנשא לאבא ולאביך ה"ז גט משמע דאפילו נישאת הוי גט משום דאין הנישואין חלין כלל ותירצו דהכא עמדה ונשאת לאחר מיתת הבעל קאמר ע"כ וא"כ כיון דאמרינן דתנאי שלא תנשא לפלוני משמע שלא תנשא אף אחר מיתת הבעל הרי אחר מיתתו יש בידה להנשא דכבר פקע איסור א"א ממנה א"כ אם היא אומרת שאין רצונה לקיים התנאי