עונג יום טוב שצב

לסתור החזקה למפרע רק מכאן ולהבא בזה אמרינן דחזקה דלא אתרעי דוחה חזקה דאיתרעי אבל לדחות אותה למפרע טרם שנולד חזקה המתנגדת לה אין אנו יכולין והוי ספק איסור לא וודאי: ובדרך הזה מבואר היטיב הא דחושש רב דימי שמא נשרו בבעל לאח"ז ובחשש דגדלי בהדה לא חשש לשמא נשרו דבאמת יש לאשה זו שאנו מסופקין בגדלותה חזקת פנוי' רק שנגד חזקת פנוי' יש חזקה דכל שהגיע לכלל שנותי' מסתמא הביאה סימנין כדאמר רבא שם מיהו הך חזקה דהביאה סימנין אתרעי דהרי חזינן דל"ל שערות שהרי איכא למ"ד דאין חוששין כלל שמא נשרו ומדלית לה השתא לא הוי לה כלל וכ"כ הב"ש (בסימן קנ"ה ס"ק כ"ב) דהך חזקה שהביאה סימנין איתרעי ע"י שאין לה עכשיו וכל היכא שהחזקות מתנגדות וחזקה אחת איתרעי לפנינו אזלינן בתר חזקה דלא אתרעי ובעינן למיזל בתר חזקת פנוי' דלא אתרעי ולא בתר חזקה דהביאה סימנין דאתרעי מחמת שאין סימנין לפנינו מיהו חזקת הבאת סימנין מתחיל מתחילת שנת י"ג דאז בכניסת שנת י"ג יש לדונה לענין נדרים [למ"ד מופלא סמוך לאיש לאו דאורייתא] ולכל מילי טובא כגדולה מחמת הך חזקה וחזקת פנוי' המתנגדת לה להחזיקה כקטנה לא שייך לומר אלא בשעה שנולד בה ספק קידושין דאורייתא וכל היכא שהחזקה המתנגדת נולד אח"כ אין בכחה לבטל החזקה שהי' בה מקודם לו אף שהחזקה שהי' בה מקודם אתרעי ולפ"ז אמר רב דימי שפיר דמי שקידש בתוך זמן ובעל לאחר זמן דהיינו שלא ישבה תחתיו בתחילת גידולה ולא היה בה מעשה חשש קידושין אלא מה שנתקדשה בתוך זמן ומה שנבעלה לאחר זמן דבעל לשם קידושין כמו שפירש"י ז"ל ע"ש בהא אנו צריכין למיחש שמא נשרו דהרי יש לה חזקה מיד שהגיעה לכלל שנותי' שהביא סימנין ואף שיש חזקת הפנוי' המתנגדת לה וחזקת הבאת סימנין אתרעא שהרי אין שערות לפנינו: מ"מ הרי חזקת הבאת סימנין הוחזק בה גם מקודם שנבעלה וחזקת פנוי' לא נולד עד שנבעלה דקודם בעילה לא שייך לומר חזקת פנוי' שהרי אין כאן חשש ספק קידושין שהרי לא נבעלה עדיין ולא ישבה תחתיו שנימא דגדלי בהדה ורק אחר הבעילה שנולד ספק קידושין שייך לומר שיש לה חזקת פנוי' ובשעת בעילה קטנה היתה ואין כח בחזקת פנוי' הבא אח"כ לסתור חזקת הבאת סימנין שהוחזק בה מקודם ולהכי חוששין שמא נשרו וצריכה גט מספק מן התורה. וכ"ז הוא דווקא בקידש בתוך זמן ולא ישבה תחתיו רק שבעל לאחר זמן אבל מעיקרא לא היינו אם החשש קידושין הוא משום מעיקרא דהחשש הוא שמא גדלה כבר וגדלי קידושין הראשונים בהדה והיינו כגון שישבה תחתיו בתחילת גדלות ולא מיחתה בו דאז החשש הוא משום קידושין דמעיקרא כמו שסובר רב ששת ביבמות דקידושי קטנה גדלי בהדה בזה אין חוששין שמא נשרו דהרי אז התחיל בה ספק קידושין מיד בכניסת שנת י"ג שתיכף יש להסתפק בה אם היא גדולה וגדלי קידושין דמעיקרא בהדה או לא ויש לדון בה חזקת פנוי' שעדיין היא קטנה בזה אם נבדקה ולא הי' בה שערות א"צ גט מן התורה. דכיון שבא עלי' חזקת פנוי' מיד שגדלה בזמן שהי' דנין עלי' חזקת הבאת סימנין באותו זמן ממש יש לדון עלי' חזקת פנוי' וחזקת הבאת סימנין אתרעאי שהרי אינן לפנינו שבקינן חזקת הבאת סימנין ואזלינן בתר חזקת פנוי' המתנגדת לה וא"צ גט: ולא מיבעיא היכא דלא בעל לאחר זמן כלל ואנו באין לספק בה משום קידושין דאורייתא רק מחמת גדלי בהדה דוודאי א"צ גט מטעם זה שנולד בה מיד בתחילת גדלות חזקת פנוי' אלא אפילו נבעלה לאחר זמן כל שיש לספק בה משום קידושין דמעיקרא דגדלי בהדה כגון שישבה תחתיו בתחילת גדלות א"צ גט דכל שיש בה ספק בתחלת גדלות ושייך לאוקמה אחזקת פנוי' בכניסת שנת י"ג מתבטלת חזקת הבאת סימנין ע"י חזקת פנוי' ככלל המסור בידינו בדיני חזקות דשבקינן חזקה דאתרעאי ואזלינן בתר חזקה המנגדת לה: ומדוקדק היטיב לשון רב דימי דא"צ גט אלא קידש בתוך זמן ובעל לאחר זמן ויותר מזה לא ישבה תחתיו כלל אבל מעיקרא לא , היינו דכל היכא שאנו באין לדון עלי' אם חיילי קידושין דמעיקרא וגדלי בהדה בזה א"צ גט אף בעל לאחר זמן שהרי אז אנו משתמשין בחזקת פנוי' מיד בתחילת כניסת י"ג: ומיושב היטיב דעת הר"מ ז"ל במה שפסק דקידושי קטנה גדלי בהדה מה"ת שהרי זה מבואר היטיב בדברי רב דימי לפי דברינו דגדלי בהדה ואעפ"י שסובר רב דימי דגדלי בהדה מ"מ בספק שמא נשרו לא חיישינן לחשש גדלי בהדה משום דמוקמינן לה בחזקת פנוי' מה"ת. ובזה מיירי הר"מ ז"ל (בפ' י"א מהלכות גירושין הלכה ואו) שכתב קטנה כו' שלא מיאנה והגדילה ואעפ"י שלא בעלה משנעשית בת י"ב שנה ויום אחד ה"ז אינה ממאנת שהרי הגדילה וצריכה גט מד"ס ע"כ התם נמי מיירי שבתחילת שנת י"ב לא ישבה תחתיו רק שלא מיאנה עדיין והכי משמע לשון קטנה שלא מיאנה דביושבת תחתיו לא שייך לשון לא מיאנה רק באינה יושבת תחתיו רק שלא מיאנה עדיין מיירי: דהתם לא חיישינן שמא נשרו משום דמעמידין אותה בחזקת פנוי' וע"ז מסיים הרמב"ם ז"ל שהרי לא בא עלי' אחר שהגיעה לשני נערות עד שנחוש שמא הביאה סימנין ותהיה ספק מקודשת דאם נבעלה אחר שהגיעה לכלל י"ב אז חוששין שמא נשרו דאין מעמידין אותה בחזקת פנוי' כיון שהוחזקה בשנים שהביאה סימנין קודם שנבעלה וחזקת פנוי' לא בא עליה עד שנבעלה דהא קודם שנבעלה לא שייך לומר דמעמידין אותה בחזקת פנוי' ואינה גדולה דהא אפילו היא גדולה נמי פנוי' היא דלא גדלי קידושין דמעיקרא בהדה כיון שלא ישבה תחתיו ודברי הר"מ ז"ל נכונים לפי דברי רב דימי דבבעל לאחר י"ב חיישינן שמא נשרו ודווקא בלא ישבה תחתיו אחר שהגיע שנת י"ג אבל בישבה תחתיו בשנת י"ג אף בבעל א"צ גט: ועוד נ"ל ליישב הא דקשה אמאי אין חוששין שמא נשרו וגדלי קידושין בהדה בלא בעל דהא הרשב"א ז"ל כתב בטעמא דקדושי קטנה מתלי תלי וקאי וכי גדלה גדלי בהדה דאע"ג דקדושי קטנות לאו כלום הוא מ"מ דמי למקדש שיחולו הקידושין לאחר למד יום דמקודשת אף שנתאכלו המעות ואף דקבלת קטנה לאו כלום מ"מ הא איכא עלי' שעבוד מקדושי דרבנן ומהני הא שעבודא למהוי קידושין דאורייתא ע"ש בדבריו ז"ל א"כ כיון דדמי למקדש לאחר ל' יום והגיע יום ל' ולא חזרו בהן דהוי קידושין הוא רק אחר שהתחיל בוודאי יום ל' אבל בהשמ"ש דיום למ"ד לא הוי אפילו ספק קידושין דלא מחית איניש נפשי' לספיקא ואמרינן בעירובין (דף ל"ו) ככר זה היום חול ולמחר קודש מערבין לו בה משום דמספיקא לא נחתא קדושה ובארנו במק"א דאין זה מטעם חזקה אלא משום דלא ניחא לי' דתיחות קדושה מספק וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושיו שם בהדיא וא"כ ה"נ קטנה שקבלה קדושי' דאמרינן דדמי למקדש שיחול כשתגדל אין הקדושין חלין אלא לאחר שהיא בוודאי גדולה ולא בספק ובהשמ"ש דכלות יום האחרון של שנת י"ב לא חיילי הקדושין דלא מחית איניש נפשי' לספיקא ואין רצונם בספק קידושין אלא בקדושין וודאין וכשיהי' בוודאי יום תחלת י"ג אז חלין הקדושין ולא בהשמ"ש ובקידושין (דף ס"ד) מדמי קדושין לנדרים דאמרינן גם בקידושין לא מחית איניש נפשי' לספיקא גבי קדשתי את בתי הגדולה דקיי"ל כר' יוסי דכולן מותרות חוץ מגדולה שבגדולות: ואף דאמרינן ביבמות (דף ל"ד) דמשכחת לה י"ו חטאות בשופעת מתוך י"ג לאחר י"ג לחיובי אינהו ומתוך י"ב