עונג יום טוב שח

שיקנם הכהן קודם ההפרשה מ"מ בעיקר ההפרשה ניחא לי' ואח"כ יטלם הכהן לעצמו וכיון דניחא לי' בהפרשה דמי כאילו עשאו שליח להפריש לרבא דמהני גילוי דעתא דלבסוף גם למפרע אף לקבוע דין שליחות בהרמתו ולהכי מהני הרמתו אע"ג דלא קני לי' קודם ההרמה אבל לאביי קשה הא אין גילוי דעתא דלבסוף מועיל למפרע וליכא דין שליחות ותרומה בעי שליחות וע"ז פריך ותסברא הא בעינן לדעתכם ואף דלרבא מהני גילוי דעתא דלבסוף למפרע מ"מ לדעתכם לא מיקרי ולגבי תרומה בעינן לדעתכם וגזה"כ הוא כמ"ש הרשב"א ז"ל דזכות דמהני בכל התורה לא מהני בתרומה ובעינן לדעתיכם. א"ו דמיירי גם לרבא דשוויה שליח כדמסיק הש"ס: הנה כ"ז למ"ד טוה"נ ממון ולא נפקא תרומה מרשות הבעלים גם אחר ההרמה הלכך לא מהני תרומת התורם אא"כ עשאו שליח בהדיא דכיון דאין לתורם קנין בגוף הפירות כמו שבארנו דאף דניחא לי' שיתרום מ"מ לא ניחא לי' שיקנה הפירות שעשאן תרומה קודם ההרמה דהא ניחא לי' דלתעביד מצוה בהני פירות כשהן עדיין ממונו [ורק שיקחם לעצמו ניחא לי' ולא שיקנם קודם ההרמה] וכיון דאין לו קנין בעצם הפירות והם של בעה"ב בעי שליחות דבעה"ב ושליחות דתרומה בעי לדעתכם ולהכי לא מהני אף לרבא דתורם שאינו שלו בלי שליחות לדעת בעה"ב לא מהני וגם ניחותא דמתברר למפרע לא מהני: אבל לדידן דקיי"ל טובת הנאה אינה ממון והתרומה אחר ההרמה יוצא מרשות בעלים דמה שיש לו בהן טוה"נ לא מהני למיקרי ממונו א"כ מהני גילוי דעתא דלבסוף שיחול התרומה למפרע דהא בעיקר התרומה ובמה שלוקחם לעצמו ניחא ומהני ניחותא דידי' גם למפרע וכמו שבארנו דגם לאביי מהני ניחותא דלמפרע לברר שהדבר נעשה מרצונו אלא שאינו מועיל לעשות בזה דין שליחות והכא לא בעינן קנינו לחלות התרומה מפני שע"י ההרמה יוצא מרשות בעלים ויהי' התרומה של כהן וכדאשכחן גבי גנב וגזלן שתרמו דקתני בסיפא דהך ברייתא בתוספתא (פ"א דתרומות) ומייתי לה בב"ק (דף ס"ז) דלהכי תרומתן תרומה משום דאחר התרומה יהא שלו אם תחול התרומה ויקנה לה ביאוש ושה"ש אע"ג דעד שעת ההרמה לאו דגזלן נינהו וה"נ בזה חל התרומה במה שאחר התרומה יהא שלו בקנין גמור שהרי תצא מרשות בעלים דטוה"נ אינו ממון וכיון דמהני ניחותא דבעלים בתרומתו ובמה שלוקחם לעצמו גם למפרע רק דבעינן קנין בפירות שתרם דלזה לא מהני ניחותא דלמפרע אמרינן דזה גופא קנינו מה שע"י התרומה יהא שלו דטוה"נ אינה ממון ואין אנו צריכין בזה לדין שליחות לדעת בעה"ב דאף דלענין שליחות לא מהני ניחותא דלמפרע מ"מ בזה שנעשה קנין ע"י ההרמה דמי לתורם את שלו כמו דאמרינן גבי גזלן שתרם דמהני כמו תורם של עצמו הואיל וע"י התרומה יהא לו קנין בהפירות וכ"ז כשאמר כלך אצ"י דמהני ניחותא למפרע לברר דניחא לי' לבעה"ב בכל מעשה התורם אבל אם לא אמר כאצ"י ואמרינן דלא ניחא לי' אז לא מהני תרומתו ואף דאם נימא דחיילה התרומה יצא מרשות בעלים דטוה"נ אינה ממון מ"מ נהי שיקנה פירות התרומה אבל הא גם בפירות הכרי בעינן ניחותא דבעלים ובלאו ניחותא דבעלים לא חיילה התרומה כמ"ש הרשב"א ז"ל דבהכי מיירי סוגיא דנדרים וכיון דלא ניחא לי' בתרומתו לא מהני מה שע"י התרומה נעשה קנין בפירות התרומה דהא לא חייל ההרמה מחמת דלא ניחא בהרמתו ובהכרי לא נעשה שום קנין ושפיר פסק הרמז"ל הך ברייתא אף בלא שויה שליח נמי מהני כאצ"י לפי מה שפסק בהלכות אישות (פ"ה) דטוה"נ אינה ממון משום דקושית הגמ' לאביי וכן הא דפריך ולטעמיך הוא רק לאביי דסובר [בסוגיא דגיטין שבארנו למעלה] דטוה"נ ממון ולא קני להני פירות ע"י תרומתו והוצרכנו לאמר דמהני גילוי דעתא דידי' למפרע כאילו עשה שליח וקשה לאביי אבל לדידן א"ש בלא שוי' שליח היכא דתרם ליקח לעצמו והכי דייק לשון הש"ס תרגמא רבא אליבא דאביי דשויה שליח דתירוצו הוא לפי מה דקשה על אביי דסובר טוה"נ ממון ונראה דמ"ש הרמז"ל התורם שלא ברשות או שירד לתוך שדה חבירו וליקט תחילת דבריו דתורם שלא ברשות נמי מיירי שתרם ליקח לעצמו כמ"ש ותיבת כדי שיקחם קאי גם אתחילת דבריו רק דתחילת דבריו דתורם שלא ברשות מיירי שכבר היו הפירות בבית הבעלים מחוייבים בתרומה ואח"כ כתב או שליקט ותרם שהיו מחוברים אבל אידי ואידי מיירי בתרם ליקח לעצמו כלשון הברייתא ומיושבים היטב דברי הרמב"ם לפי מה שפסק טוה"נ אינה ממון: ומעתה הרי ביררנו דעת הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל דבתרומה לא מהני זכות שיעשה שליח שלא מדעתו משום דבעינן לדעתיכם ובלי שליחות לא מהני: והר"ן ז"ל כתב (בפ' התקבל) ע"ד הרמב"ן ז"ל שכתב בהא דאמרינן גבי גט דכל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הוי שליחות והקשה ע"ז מהא דנדרים דכל הרוצה לתרום יבא ויתרום שרי במודר הנאה אלמא דזה לא מיקרי שליחות ותי' הרמב"ן דכל הרוצה לא הוי שליחות אא"כ נותן רשות לתרום והא דמהני גבי תרומה משום דגבו תרומה בגילוי דעתא סגי כדאמרינן באלו מציאות באמר כלך אצ"י ונמצאו יפות תרומתו תרומה וע"ז כתב הר"ן להקשות עלי' דהא אוקמינא הא דכלך אצ"י דוקא בשויה שליח דאי לא שויה שליח הא כתיב אתם גם אתם מה אתם לדעתיכם אף שלוחכם לדעתיכם ויצא לחלק מזה דשאני תרומה וגט ממודר הנאה דכל