עונג יום טוב כז

שייכא גם בשויו"ט רק שפטרתה תורה משום ששבת ויו"ט א"צ אות א"כ המניח תפילין בשבת ויו"ט הרי עשה המצוה בלי שום חסרון בפרטי המצוה רק שעשה המצוה בזמן שפטרתה תורה ממנו ועבר אב"ת ועיין ברמב"ם (הלכות תפילין) בכ"מ שם דמשמע דגם מ"ד דממעט שויו"ט מקרא דימים ימימה נמי אית ליה הך דרשא דוהי' לך לאות על ידך ולהכי שפיר איכא ב"ת: **(הגה"ה וכן נראה לי דודאי הנוטל ד' מינין שבלולב בכל השנה לשם מצוה עובר אב"ת ואפ"ה דווקא אם נטלן ביום אבל אם נטלן בלילה בחג או בשאר ימות השנה ליכא ב"ת. והטעם כיון דמצות לולב צריך ליטול פ"א בכל יום מהשבעה ימים ואם לא נטל ביום אינו יוצא במה שנטלו בלילה. חזינן שהלילה בעצמותה פסול לנטילת לולב ואם נטלה ליכא ב"ת שחסר פרט מפרטי המצוה שמצותה ביום ואינו דומה לישן בשמיני בסוכה דהתם קביעת זמנה הוא בשבעת ימי החג ושאר ימות השנה לאו זמן הקבוע לה הוא ולא חיסר מפרטי המצוה מאומה רק שעשאה שלא בזמנה:)** ונ"ל להביא ראיה לדעת הר"מ ז"ל דמותר ללבוש ציצית בלילה ואין בזה משום ב"ת מדקאמר שם (בדף לז) אפלוגתא דרי"ש ורבנן דרי"ש סובר ארבע מצות הן ורבנן סברי מצוה אחת הן א"ב סדין בציצית דהיינו שיש בו כלאים דלרי"ש מותר ולרבנן אסור ולא אמר בפשיטות דנ"מ גם בציצית שאין בהם כלאים אם מותר ללובשן בלילה לשם מצוה דלרי"ש איכא בל תוסיף ולרבנן דמצוה אחת היא לא שייך ב"ת אפילו במכוון לשם מצוה כיון דחסר כנף א' לאו מצוה היא כלל וכמ"ש הר"ן בחי' לסנהדרין (דף פ"ח) דכל היכא דאין המצוה כתיקונה ליכא ב"ת אף דמכוין לשם מצוה ומדאמר הש"ס דנ"מ אם לובש בשבת ג' ציצית אי חייב דלרי"ש פטור ולרבנן חייב ולא אמר נ"מ אם לובשן בלילה ש"מ דבלילה ליכא ב"ת במצות ציצית אפילו במכוין לשם מצוה: ובזה נ"ל לבאר דברי הירושלמי דפ"ק דקידושין דקאמר התם איזו היא מ"ע שלא הז"ג כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית ר"ש פוטר הנשים מן הציצית שהיא מ"ע שהז"ג אמר להם ר"ש אין אתם מודים לי שהיא מצות עשה שהז"ג שהרי כסות לילה פטור מן הציצית אמר ר' הילא טעמא דרבנן שכן אם הי' מיוחדת לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית עכ"ל הירושלמי וכתב המהרי"ט בחי' לקידושין דסוגיות הירושלמי סותר סוגיות התלמוד במנחות (דף מג) דהתם אמרי' דרבנן דר"ש דמחייבי נשים בציצית מחייבי כסות לילה לגמרי משום דלא דרשי כלל וראיתם אותו למעט כסות לילה ומוקי לה לכדתניא וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בה ואיזו זו ק"ש ואלו לדברי ר' הילא בירושלמי גם לרבנן דר"ש דרשינן וראיתם למעט כסות לילה רק שסוברים דכיון דכסות המיוחד ליום ולילה חייב בציצית לא מקרי הזמן גרמא אבל כסות המיוחד ללילה לחוד מודו דפטור וע"כ דדרשו נמי קרא וראיתם אותו ואכתי קשה לרבנן נהי דכסות המיוחד ליום ולילה חייב בציצית מ"מ כיון דכסות המיוחד ללילה לחוד פטור מציצית הא הוי לי' מצוה שהז"ג אבל לפי מ"ש א"ש דרבנן סברי דלא מיקרי מ"ע שהז"ג אלא אם המצוה שייכה בלילה כמו ביום ורחמנא פטרה בלילה אבל אם אין שייכות למצוה בלילה רק ביום לא מיקרי זמן גרמא ולהכי בציצית אף דדרשו קרא דוראיתם למיפטר כסות לילה נמי לא חשיב זמ"ג כיון דלא שייכה בלילה דבעינן וראיתם אותו שתהא מיוחדת לזמן שישנו בראיה ויהבי רבנן טעמא למלתייהו להוכיח דהא דפטרה התורה כסות לילה הוא משום דלא שייכה מצות ציצית בלילה ולא משום דפטרה תורה כסות לילה מחמת שלא הטילה התורה חובה גם על כסות לילה אף ששייכה בלילה מהא דאם הי' הבגד מיוחד ליום ולילה חייב בציצית ואם נימא דמצות ציצית שייכא גם בלילה רק שפטרה תורה לילה מציצית א"כ אמאי חייבת בציצית הא לא הטילה תורה על האדם מצות ציצית בלילה והוה לן למימר דביום חייבת ובלילה פטורה דאף דכסות יום שלובש בלילה חייב משום שעיקרו ליום הוטל על בגד זה חיוב ציצית מ"מ בגד שמיוחד ליום ולילה הוי לן למימר דבלילה פטור שהרי לא הטריחה תורה על האדם לקיים מצות ציצית בלילה והאי בגד מיוחד ללילה כמו ליום והוי לן למימר דבלילה לכל הפחות פטורה וכיון שאתה מודה דכסות המיוחד ליום ולילה חייב ש"מ דהא דפטרה תורה כסות לילה מציצית לא מפני שלא הטריחה תורה לקיים מצות ציצית בלילה אלא מפני שאין למצוה זו שייכות בלילה דכל שאינו יכול לקרות בה וראיתם אותו אין זה מצות ציצית כלל ולהכי לא פטרינן אלא במיוחד ללילה דאז לא נקבע בהאי בגד קביעות מצות ציצית מפני שאין מיוחד לזמן ראי' כלל אבל במיוחד ליום ולילה שנקבע בהאי בגד חיוב ציצית מפני שהוא מיוחד ג"כ לזמן ראי' דהיינו ביום חייב אף בלילה אף שקביעותו ליום ולילה שוין מ"מ יחודו ליום גורם בו חיוב מצות ציצית אף ללילה דהא אין פטור לילה מפני שלא הטריחתו תורה למצות ציצית בלילה אלא מפני שלא שייכה בלילה וכיון דיחודו ביום גורם בו חיוב חייב אף בלילה [דאי הוה נימא דהטעם דכסות לילה פטור הוא משום דשייכא מצות ציצית בלילה ומ"מ פוטרתו תורה בלילה ולא חייבתו לקיים טורח מצוה זו בלילה הוה לן למפטר במיוחד ליום ולילה דאף דמיוחד ליום לחוד מחייבינן היינו משום דבטל לבישת הלילה לגבי יום כיון שעיקר קביעתו ביום אבל במיוחד ליום ולילה שאין לבישת הלילה בטלה לגבי לבישה של יום הוי לן למפטרי' אבל אם הטעם דלא שייכא מצות ציצית בלילה שפיר מצינן למימר דמיוחד ליום ולילה ביחד מהני קביעות יום לחייבו אף בלילה דכיון שנקבע בו חיוב ע"י יחודו ליום שישנו בראי' חייב אף בלילה] וזה שאמר ר' הילא א"א מודה לי שבגד המיוחד ליום ולילה חייב בציצית א"כ מוכח מזה דמה שבגד לילה פטור מציצית הוא משום דלא שייכא בלילה שאינו זמן ראי' ולהכי לא חשיב מ"ע שהז"ג שכ"ז שייכות המצוה לא מצינו בהם זמן פטור דלא מתקרי מ"ע שהז"ג אלא במצוה שגם בעת שיש מקום לקיימה לא חייבתו תורה וקבעה בה מועד המיוחד כמו שופר ולולב ותפילין אבל לא ציצית והיינו דאיכא בין סוגיא דפ' התכלת לסוגיא דירושלמי בקידושין דתרווייהו מחייבי נשים בציצית ולא קרי לה מצות ציצית זמ"ג רק דרבנן דפ' התכלת סברי דלילה חייבת בציצית לגמרי אפילו במיוחד ללילה וסוגיא דירושלמי סברי דגם לרבנן דר"ש כסות לילה פטור מציצית רק דכיון דהפטור הוא משום דלא שייכא מצות ציצית בלילה כמו שהוכיח ר' הילא מהא דמיוחד ליום ולילה להכי לא חשיב מצות עשה שהזמן גרמא: ובזה יש ליישב מה שהקשה השא"ר על דברי התוס' בהא דדרשינן (בקידושין כ"ט) אותו ולא אותה דאשה לא מחייבת למול את בנה תיפוק ליה דהוי מ"ע שהז"ג דמילה אינה כשירה אלא ביום ותירצו דלאחר שמונה ימים כשירה בין ביום ובין בלילה כראב"ש (ביבמות דף עב) והקשה השא"ר דא"כ לרבנן דראב"ש דסברי דמילה שלא בזמנה נמי פסולה בלילה א"כ אותו ולא אותה ל"ל ת"ל דהוי מ"ע שהז"ג ולפי מש"כ אפשר לומר דרבנן דראב"ש סברי כרבנן דר"ש בברייתא דירושלמי בקידושין שכתבנו דסובר דציצית לא מיקרי זמן גרמא משום דבלילה לא חזו לציצית הואיל ואינו בראי' וה"נ איכא למימר גבי מילה דהא דאינו נימול בלילה לא משום דפטרתו תורה ממילה בלילה רק דלילה לא חזי למילה דהא מצות מילה רמי' עלי' לעשותה רק פ"א וכ"ז שלא עשאה רמי חיובא עלי' ואמאי פטרה תורה בלילה וע"כ משום דלילה לא חזי למילה ולהכי לא מיקרי מ"ע שהז"ג כמו ציצית לרבנן ולהכי איצטריך אותו ולא אותה למיפטר אשה ממילה והתוס' שהקשו ל"ל קרא דאותו ולא אותה וקא חשבי למילה מ"ע שהז"ג אזלי לר"ש דסובר דציצית מקרי נמי זמ"ג אף דלילה לא חזי לציצית להכי הקשו ממילה. והוצרכו לתרץ דסובר כראב"ש דמילה שלא בזמנה כשירה בלילה אבל רבנן דראב"ש יסברו כרבנן דר"ש דציצית לא מיקרי שהז"ג הואיל ולא חזי