עונג יום טוב ריב

להו חטאת כוודאי איסור מ"מ אפ"ל דזהו דוקא אם באנו לאוסרה מחמת חזקה דשני' ממש כמו התם כשבאו העדים ואמרו לא מת חזרה החזקה השני' למקומה אבל הכא דחזקה שאבמה"ח בודאי הלכה לה רק שאנו באין לאסור משום מחזיקין מאל"א וכמו שבארנו לעיל דטעמא של חזקה הוא שנחזיק כל דבר על חזקתו הראשונה כמו שהיינו מחזיקים אותו עד עתה בזה הוא דווקא אם לא הי' שום הפסק משפסק חזקה הראשונה עד שנולד הספק אבל אם קודם שנולד לנו הספק החזקנוהו בהיתר אין אנו חוזרין ומגלגלין עליו חזקה הראשונה: אולם מדברי הרשב"א ז"ל שהבאנו לעיל משמע שדעתו לאסור גם בספק שלא נודע לנו בשעת שחיטה. דהא כתב בנשמטה גף או נשברה רגלו מן הארכובה ולמעלה ואין ידוע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה אסור והתם ע"כ מיירי שלא הרגישו בעת שחיטה השבירה או השמטה ויצאתה בהיחו אחר שחיטה ואפ"ה אסר הרשב"א ז"ל מיהו אף שדעת הרשב"א ז"ל בחי' שאף באיסור שנולד אחר שחיטה לא תלינן לקולא אא"כ שההיתר שכיח טפי כמש"כ בהא דתלינן בזאב מ"מ בתשובותיו כתב אם נסתפק בסירכה בגב או בחיתוך וכשנופחין אותה הרבה נראה שהוא בחיתוך וכשאין נופחין אותה כ"כ נראית הסירכה שהיא בחוץ כשירה וכ"פ המחבר (בסימן ל"ט סעיף ה') והוא משום נשחטה הותרה ואפשר לומר דדוקא בא זאב ונטל בני מעיים כ' הרשב"א ז"ל דאי לאו דהיתר שכיח טפי הוה אסרינן לי' מספק משום דאיכא לפנינו ריעותא הברורה ונקבו במ"ע ואולי במים במוח וא"י אם מקיפין המוח את המים נמי הוה ריעותא ברורה שהרי התחיל בה מעשה טריפות וחולי] אבל בנסתפק על סירכא אם היא בגב או בחיתוך אפ"ל שהיא בחיתוך והוי סירכא כסדרן דלאו ריעותא היא כלל כדאמר בש"ס היינו רביתייהו להכי אמרינן נשחטה הותרה: אחרי כותבי זאת מצאתי להכרו"פ שהרגיש ג"כ בסברא זאת לפ"ז נראה פשוט דהדלדולים שיוצא מהם סירכא מזו לזו אין לחוש בהן שמא קדמה סירכא לדלדולים אלא אמרינן דאין כאן סירכא אלא דלדולים לחוד וליכא ריעותא כלל דרביתייהו דבהמות דידן למהוי בהו דלדולים ומותרת כנלע"ד: ודע שאף דלכאורה איכא למימר דכיון דאתיליד בבהמה ריעותא שגוררת רגליה או יש מים בראשה לא שייך למיזל בתר רוב בהמות כשירות הם משום דאיכא למימר אדרבה רוב בהמות כשירות אין רגליהם נגררות וזו הואיל וגוררת רגליה טריפה היא כדאמרינן בפ"ב דכתובות (דף ט"ז) גבי רוב נשים בתולה נישאת דכיון דרוב הנשואות בתולות יש לה קול וזו אין לה קול איתרע לה רובא וכן בחולין (דף נ"ג) גבי רוב אריות דורסין וכמדומה לי שגם התב"ש כ"כ מ"מ נ"ל דלא שייך לומר דאתרע לה רובא מה"ט אלא היכא דרוב השני סותר ומנגד לגמרי לרוב הראשון כמו התם דרוב בתולות יש להם קול והני דלית להו קול רובן לאו בתולות נינהו וכן גבי ארי שנכנס בין שוורים ונמצא צפורן בגבו של אחד מהן דאיכא למימר רוב אריות דורסין ורוב הדורסין אין צפורן נשמט מהם והני דנשמט צפורן דידיה אין דורסין והרי הוא סותר לגמרי את הרוב הראשון דרוב אריות שנשמטה צפורן מהם לא דרסי אבל הכא נהי דרוב בהמות הכשירות אין גוררות רגליהן אטו מי איכא למימר נמי רוב הגוררת רגליהן טריפות הן הא איכא טריפות ואיכא כשירות וכן בספק אם המוח מקיף את המים נהי דרוב בהמות הכשירות אין בהם מים כלל אטו רוב שיש במוחן מים טריפות הן יש מהם שהמוח מקיף את המים ויש מהם שאינו מקיף ולהכי אין הרוב סותר את הרוב בהמות כשירות ובעינן למיזל בתר רוב בהמות כשירות: ויש להביא ראי' לסברא זו מהא דאמרינן בנדה (דף מ"ח) במשנה בא סימן העליון עד שלא בא סימן התחתון וחכ"א או חולצת או מתייבמת וכו' לפי שא"א לעליון לבוא עד שלא בא התחתון וכתבו התוס' דמתייבמת כדי נקטה דהא אפילו בקטנה אית להו לרבנן דמתייבמת ולא חיישי לאילונית משום דאזלינן בתר רובא דלאו אילונית עיי"ש והא התם מיירי באותן שהגיעו לכלל שנותיהם להביא ב' שערות ועדיין לא הביאו א"כ נימא דאף לרבנן דסברי דאזלינן בתר רובא מודו הכא דלא מתייבמת משום דאף דרוב נשים לאו אילונית הן מ"מ רוב נשים שאינן אילונית מביאות סימנים כשמגיעות לכלל שנים וזו הואיל ולא הביאה שערות איתרע לה רובא חיישינן דילמא אילונית היא דאיתרע לה רובא א"ו כיון דאין הרוב השני סותר לגמרי את הרוב הראשון דהא ליכא למימר רוב שאינן מביאות בשנת י"ב שערות הוי אילונית לא איתרע לה רובא דרוב נשים לאו אילונית נינהו ואזלינן בתרה ומתייבמת לרבנן וה"נ כיון דליכא למימר רוב שאירע בהן ריעותא זו טריפות הן אזלינן בתר רוב בהמות כשירות הן וא"כ אמאי כ' הרשב"א ז"ל דאזלינן לחומרא [ועיין בריב"ש (סימן תע"ד) בענין מי שנולדו בו קצת סימני סריס וספק אם הביא ב' שערות אי אזלינן בתר רובא דלאו סריסים נינהו משום דאיכא למימר רוב שאינן סריסים אין בהם סימני סריס והתם נמי איכא למימר רוב שיש בהם סימני סריס הם סריסים אבל היכא דליכא למימר הכי כמו גבי טריפות דליכא למימר דרוב הבהמות שנולד בהם ספק זה הם טריפות לא איתרע בהו רובא דרוב בהמות כשרות הן] ועוד דאיכא למימר אוקי אחזקה שלא נעשה בה טריפות זה שאנו דנין עליו וכדאמרינן בחולין (דף נ"ה) גבי ספק דרוסה איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ואוקי אחזקה ופירשו התוס' שם אוקי אחזקה שלא נדרסה ואמאי תלינן לחומרא: **(הגה"ה והכי מוכח ביבמות (דף פ') שהקשו התוס' בהא דא"ר אכל חלב מבן י"ב עד י"ח ונולדו בו סימני סריס נעשה סריס למפרע והקשו הא הוי התראת ספק דשמא יביא סימנים קודם י"ח עיי"ש ואם נימא דרוב שאין מביאין סימנים בזמנן הוי סריסין א"כ הא לא הוי התראתספק כיון דהספק הוי כנגד הרוב כמבואר בכתובות (דף ט"ו) גבי זורק אבן לגו:)**