עונג יום טוב ריא

שהאיסור הראשון הלך לו בעת שנולד ספק איסור אחר: ומעתה לפי מה שבארנו דלר"ה ודאי מחזיקין מאל"א וקיי"ל כר"ה גבי ב' כיתי עדים המכחישים זא"ז. וגם ישבנו פה מה שקשה ע"ז מהא דיבמה בספק גירושין ולא מהני לה חזקת א"א וגם דברי הרשב"א ז"ל נתבאר לעיל דגבי בהמה כיון שאינה ניתרת אלא ע"י מעשה המכשיר לא אמרינן בה דעומדת להיות ניתרת אחר שחיטה וממילא מחזקינן מאיסור אבמה"ח לאיסור טריפה א"כ ודאי דספק טריפות שנודע לנו מחיים ודאי דאסור מטעם חזקת איסור ולאו דוקא בדרוסה דשכיח חיישינן אלא ה"ה בכל שאר טריפה שנודע מחיים מיהו כ"ז אם נודע לנו הספק טריפות מחיים אבל אם יצאת בחזקת היתר ולא נודע לנו שום ספק בשעת שחיטה רק שאח"כ נולד בה ספק טריפות בזה בעינן למימר נשחטה הותרה דלא אמרינן דמחזיקין מאל"א אלא מיד שיצאתה מחזקת איסור הראשון תיכף נולד בה ספק איסור וכיון דלא הוחזקה לפנינו להיתר מחזיקין לה באיסור מחזקה הראשונה אבל היכא שהחזקה הראשונה הלך ממנה והוחזקה לפנינו בהיתר אף שאח"כ חזר ונולד בה ספק איסור לא מהני לה חזקה הראשונה לאוסרה כיון דכבר אזדא לה: ואף דביבמות וכתובות (כ"ב) גבי שנים אומרים מת וב' אומרים לא מת אם נשאת לא תצא פריך שם בש"ס היא גופה באשם תלוי קיימא וכתבו שם התוס' דטעמא דהוי רק אשם תלוי ולא חטאת אע"ג דבחזקת א"א קיימא הוא משום דחזקה דדייקא ומינסבא מרע לה לחזקה דא"א ע"ש משמע הא לא"ה הוי מייתי חטאת משום חזקה דא"א אע"ג דמיד שבאו העדים הראשונים שאמרו מת כבר הותרה חזקת א"א ואפ"ה כשבאו אח"כ עדים ואמרו לא מת חזרה החזקה למקומה ומחייבינן