עונג יום טוב רו
Oneg Yom Tov 206 · עונג יום טוב · free full Hebrew text
Open in the reader →סובר דסוטה ל"ל חזקת טהרה דמחמת רגלים לדבר אתרע החזקה כשיטת התוס' בחולין שם להכי סובר דילפותא דטומאה מסוטה בדליכא חזקה כמו סוטה אבל בדאיכא חזקה אין אנו צריכין ללמוד מסוטה רק מסברא [ונ"מ דהיכא דאיכא חזקה טהור אע"ג דל"ד לסוטה כמו בשני שבילין דא' מהן ודאי טמא כמ"ש התוס' שם א"כ לדידי' דליכא חזקה בסוטה אין אנו צריכין לשום טעם לאסור ליבם דכיון דנבעלה אסורה דטומאה כתיב בה כעריות א"כ בנסתרה לא מתייבמת מספק דהא לאביי ליכא חזקת היתר בסוטה דאתרע חזקתה מחמת רגלים לדבר: עכ"פ הרי נתברר היטב מתוך כל הדברים שכתבנו כדעת מהר"מ לובלין שם דגם אביי ורבא אית להו הך חזקה דחזקת היתר לשוק אף בנולד הריעותא מחיים: והנה לפי מה שבררנו דכ"ע אית להו גבי יבמה דמעמידין אותה בחזקת היתר לשוק או ליבם כפי שהיתה עומדת בחיי בעלה במה שעתיד להיות אחר מיתתו לפי"ז גבי בהמה שיש בה ספק טריפות כגון אם המוח מקיפין מכל צד או לא אמרינן ג"כ שבחזקת היתר עומדת שעומדת להיות מותר אחר שחיטתה וכמ"ש התוס' דדוקא גבי דרוסה דשכיח אסרינן אבל היכי דאיכא למימר הכי והכי הרי היא בחזקת היתר כדאמרינן נשחטה הותרה ואף שהספק היה בה מחיים כמו גבי יבמה דמעמידין אותה בחזקת היתר לשוק ואף שנולד הספק בה מחיים בשעה שהיתה עדיין א"א אבל קשה היכא אמרינן אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת הא אמרינן בחולין (דף ט') בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה ופי' רש"י ז"ל בחזקת איסור היינו איסור אבמה"ח ואע"ג דהשתא שנשחטה כבר אזלא ממנה איסור אבמה"ח אף אם נשחטה שלא כהוגן מ"מ מהני חזקה שהיתה בחזקת אבמה"ח לחוש עליה משום נבילה משום דמחזיקין מאיסור אבמה"ח לאיסור נבילה וא"כ היכא אמרינן הכא גבי ספיקא דצרת ערוה שזו בחזקת היתר לשוק עומדת הא אדרבה בחזקת איסור א"א היתה עומדת ואף עתה שמת בעלה אנו צריכין לחוש אליה משום איסור אשת אח להחזיק מאיסור א"א לאיסור אשת אח ולשיטת התוס' שפירשו בביצה (ד' כ"ה) הא דרב הונא דבהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת היינו איסור אינה זבוחה א"ש דסברי דאיסור אבמה"ח כיון דכבר נסתלק בודאי לא מהני מידי לענין איסור נבילה דאין מחזיקין מאיסור לאיסור אבל לשיטת רש"י קשה: וראיתי להרשב"א ז"ל ביבמות (דף ל"א) וז"ל והא דאמרינן אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת איכא דקשיא להו והא באיסור א"א קיימא הלכך כיון דבחזקת איסור הוי קיימא השתא דמית נעמידה בחזקת איסור ואע"ג דאיסורא קמא אסתלק לה דכוותה אשכחן בעלמא דמחזיקין מאיסור לאיסור כדאמרינן בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת כלומר בחזקת איסור אבמה"ח עד שיודע לך במה נשחטה ואע"ג דמשעה שנשחטה נסתלק איסור אבמה"ח אפ"ה חוששין לה משום נבילה אלמא מחזקינן מאל"א עיי"ש מה שתירץ הרשב"א ז"ל דהתם גבי בהמה כל שלא מתה או שמתה מאלי' או שלא נשחטה כהלכתה אסורה עד שיתחדש בה דבר המכשירה הלכך כיון שאתה בא להתירה ולאמר דנעשה בה מעשה שהכשירה עליך להביא ראי' אבל הכא כיון שזו מתחילה צרת ערוה היתה ואלו מת בעלה ממילא הותרה לשוק והרי מת וקברו מוכיח עלי' כשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסרה עליך הראי' כנ"ל עכ"ל: הנה מבוארים דברי הרשב"א ז"ל דלהכי מחזיקים מאיסור אבמה"ח לאיסור נבילה משום דאיסור נבילה ידוע לנו גם בחיי הבהמה שאחר מיתתה תהי' אסורה משום נבילה אם לא יהי' לה מעשה המכשירה לאכילה דהיינו הכשר שחיטה ואם לא יהיה לה הכשר שחיטה מאילי' תפול באיסור נבילה להכי עתה שאנו דנין אם נעשה בה מעשה השחיטה כהוגן אם לא מחזקינן מאיסור אבמה"ח לאיסור נבילה משא"כ בצרת ערוה שבחיי' אנו יודעין שאחר מיתת בעלה תהי' מותרת לשוק בלא שום מעשה מפני שהצרה שעומדת לפנינו היא תתיר אותה לשוק בלא יבום להכי לא מהני לה חזקת איסור א"א דמחיים לאוסרה לאחר מיתת בעלה מטעם חזקה דאדרבה היא היתה עומדת בחיי בעלה להיות ניתר לשוק בלי שום מעשה והרי מת וקברו מוכיח עליו והנה זה מהני בספק הנולד בשחיטה וכדברי הרשב"א ז"ל דכיון דאיסור נבילות אין לו היתר כ"א ע"י מעשה אמרינן בזה בחזקת איסור עומדת דבשעה שהי' עלי' איסור אבמה"ח היתה עומדת להיות אסור אחר מיתתה אם לא תהיה עליה מעשה המכשירה והיא אסורה עד שיודע לך במה נשחטה אבל לענין ספק טריפות הנולד אחר מיתתה א"א להחזיקה בחזקת איסור להחזיק מאיסור אבמה"ח לאיסור טריפות דהא איסור טריפות לא שייך בו מעשה המכשיר ובחיי' עומדת לזה שאחר מיתתה תהא מותרת דלא בעינן לחוש שמא תמצא טריפה ובעינן למימר בספק טריפות הנולד בה בהמה זו בחיי' בחזקת היתר לאחר שחיטה עומדת דעומדת בחייה להיות ניתר אחר שחיטה והרי היא שחוטה לפנינו ומאי איכפת לן במאי דשחיטה בעי מעשה המכשיר כיון שאין אנו דנין על ספק נבילה רק אנו דנין על ספק טריפה וספק טריפה לא בעי מעשה המכשיר ובהמה לשחיטה עומדת ולא למות מאלי' דבשלמא אם אנו דנין על ספק נבילה אמרינן שפיר דבחזקת איסור עומדת ולא אמרינן בחזקת היתר עומדת שתהא ניתרת לאחר שחיטה דע"ז גופא אנו דנין אם נשחטה או לא אבל כשאנו דנין על איסור טריפה אנו יכולין לומר בחזקת היתר עומדת לכשתשחט והרי היא נשחטה לפנינו: ואין לומר דבאמת סובר הרשב"א ז"ל דבספק טריפה מעמידין בחזקת היתר, והא דחוששין לספק דרוסה