עונג יום טוב קצה

דבעי ר' הושעיא (דף ע"ד) שם הושיט ידו למעי בהמה ושחט בן ט' חי כו' ופשיט ממתניתין הרי שנולדה טריפה מן הבטן שלא היתה לה שעת הכושר מניין ששחיטתה מטהרתה ואם איתא משכחת לה שהיתה לה שעת הכושר דאי בעי עייל ידו ושחטה אמר לו רבא תני שנוצרה טרפה מן הבטן ומשכחת לה בבעלת ה' רגלים ע"כ ולדברי התוס' שאין טריפות חל על עובר עד שיולד ויצא לאויר העולם א"כ גם בנוצרה מן הבטן הרי היתה לה שעת הכושר לשחטה במעי אמו דהא אז לא היה בה דין טריפות כלל שהרי לא יצא לאויר העולם ומועיל בו דין שחיטה ולהכי מועיל גם עכשיו הואיל והיתה לו שעת הכושר א"ו דגם במעי אמו חל דין טריפות. ואין לומר דאף שאין דין טריפות בעובר כשהוא במעי אמו אפ"ה קרי ליה לא היה לו שעת הכושר לענין שחיטה כיון דמ"מ יש בו טריפות כדבעי התם (דף ע"ה) בנולדו בדגים סימני טריפה אי מטמאין משום דכמתים דמיין וה"נ אע"ג דאין בהו דין איסור טריפות מ"מ קליש חיותיה ולא מהני ביה שחיטה אם לא היה לו שעת הכושר. דז"א דעיקר מה שאנו דנין אם שחיטת טריפה מטהר מידי נבילה לאו מטעם זוטר חיותיה קאתינן אלא כמ"ש רש"י ז"ל במשנה שם משום דלא ידעינן אם נדמי אותה לבהמה טמאה ולא הוי בכלל בקר וצאן או דהוי בכלל בקר וצאן ולהכי קאמר כיון דטריפה היה לה שעת הכושר והיה בכלל בקר וצאן תו לא נפקא מכלל בקר וצאן אף שנטרפה. וע"ז קאמר הרי שנוצרה מן הבטן כשהיא טריפה דלא היתה לה שעת הכושר אימא בזה דמי לבהמה טמאה ונפקא מכלל בקר וצאן וא"כ אם נימא דלא היה בו דין טריפה כשהוא בבטן והיה אז בכלל בקר וצאן אכתי תיקשי לרב הושעיא דהיתה לו שעת הכושר לשוחטו במעי אמו: ולכאורה היה אפשר ליישב דברי התוס' ולחלק דמש"כ דאין איסור טריפה חל עד שיולד ויצא לאויר העולם מיירי כשהבהמה בעצמה כשירה ולהכי לא מיקרי חלב העובר חלב משום דלא נקבע בו עדיין איסור חלב כיון דאפשר שתשחט אמו קודם לידתו ויהא מותר בשחיטת אמו לר' יהודא דמתיר גם חלבו דשליל וכיון דאפשר שיהא מותר ע"י שחיטת אמו לא מיקרי חלב עדיין. ובגמרא דקתני הרי שנוצרה טריפה מן הבטן דמשמע שחל טריפות במעי אמו מיירי שהאם טריפה שאז לא יועיל לו שחיטת אמו להתירו באכילה ולהכי נאסר העובר משום טריפה גם כשהוא במעי אמו כיון שבוודאי לא יהא לו היתר וכה"ג מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו ר"פ גיה"נ שכתב דאף אם איסור גיד וחלב שייך בבטן מ"מ לא חל האיסור עדיין לר' יהודא כיון שיש ספק שמא יהא ניתר בשחיטת אמו עיי"ש בדבריו ז"ל: אבל באמת א"א לתרץ דברי התוס' כן דמלשונם משמע דבעינן אוירא ובלא"ה לא מיקרי חלב כלל ולא מיקרי טריפה כלל ואפי' במעי טריפה נמי דהא משמעות לשונם שאין בו תכונת איסור חלב כלל ובזה לא שייך לאפלוגי בין עובר במעי טריפה לעובר שבמעי כשירה והרשב"א ז"ל שכתב הך סברא שאינו יכול לחול איסור גיד וחלב משום שמא יהא ניתר בשחיטת אמו ולא יהא בו דין גיד כתב כן רק לענין איסור חל על איסור שאינו חל עדיין עד שיתברר אם תשחט