עונג יום טוב קפא

שנאסר בהנאה ויצא מרשות נגזל וכל שיוצא מרשות נגזל ממילא קני הגזלן מ"מ לא קשה אמאי א"ל הש"ל הא יצא מרשות נגזל וממילא נכנס לרשות גזלן מתרי טעמא חדא דאין קנין באיה"נ ועוד דאיסורא לא ניחא לי' דליקני להכי מצי אמר הש"ל לפ"ז בהא דפריך מהמטמא והמנסך למ"ד אין אדם אוסר דשא"ש קשה נמי לכאורה דאם הגביה היין [כדאמר בגיטין (דף נ"ג) לרב דאמר מנסך ממש מדאגביה קני' מתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך] וקנאו בתורת גזל לא שייך לומר אין אדם אוסר דשא"ש דהא אמרינן במרובה דאף גנב וגזלן שתרמו תרומתן תרומה משום דהוי יאוש ושינוי השם מעיקרא טיבלא והשתא תרומה ואע"ג דאם לא יחול התרומה ליכא שינוי השם אמרינן דחיילא התרומה ועי"ז גופא בא קנינו וא"כ ה"נ גזלן שמנסך היין אם יחול הניסוך יקנה הגזלן היין דאיפקע ממנו רשות בעלים וכל שפקע רשות בעלים נכנסת ממילא לרשות גזלן וא"כ כשיחול האיסור יהא נקנה לגזלן ובעינן למימר שחל האיסור ניסוך וקני לה כמו גבי תרומה דאינו יכול לתרום דבר שא"ש ואפ"ה חל תרומת הגזלן שע"י התרומה נעשה קנינו ביאוש ושה"ש ה"נ בעינן למימר שחל ניסוך הגזלן שע"י ניסוך ילך ממנו רשות בעלים וזה קנינו וקנינו ואיסורו באין ביחד דכל שפקע רשות בעלים נכנס לרשות גזלן: מיהו כ"ז שייך בעכומ"ז שניסך אבל בישראל שהגביה ונסך שפיר אמרינן אין אדם אוסר דשא"ש משום דגם אחר הניסוך אינו נכנס לרשותו דאיסורא לא ניחא לי' דליקני כמו דאמרינן גבי חמץ דלא קני מטעם יאוש משום דזה מתייאש וזה אינו רוצה לקנות וה"נ אף שהגביה ונעשה גזלן ורוצה לנסך מ"מ לקנות שיהא שלו אינו רוצה שאסור אף להיות רוצה בקיומו ולא רצה רק לנסך ולאסור על חבירו ולא לקנות וכמ"ש רש"י ז"ל בחולין (דף מ"א) דמיירי שהגביהו ע"מ לנסך עיי"ש דמשמע שרצה רק לנסך ולא ליטול לעצמו ושפיר אמרינן בזה אין אדם אוסר דשא"ש: מיהו ישראל מומר נראה דלא אמרינן גביה איסורא לא ניחא לי' דליקני ובו אין שייך לומר אין אדם אוסר דשא"ש משום דאם יחול האיסור יצא מרשות נגזל ומה שיצא מרשות נגזל זהו קנינו של הגזלן ובא קנינו ואיסורו כאחד כמו גבי תרומה דבא חלות התרומה וקנינו כאחד ואין לומר דאכתי גם בישראל מומר שייך אא"א דבר שא"ש דלא קני' לי' ע"י הניסוך משום דאיסורי הנאה לאו בר קנין הוא וזה אמרינן אף בישראל מומר דודאי הא דתנן המקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת מיירי אף בישראל מומר דאף שעובר ונהנה מהם מ"מ לא חשיב דמים גביה ז"א דהאי כללא דאין קנין באיה"נ הוא רק אם האיה"נ הוא מבלעדי הקנין כמו חמץ ושור הנסקל ושארי איה"נ אז האיסור מבטל הקנין אבל אם מבלעדי הקנין אין כאן איה"נ והאיסור בא ע"י קנין בזה אמר דתפיס הקנין שפיר ואין האיסור מבטל הקנין דהכי כתב הר"ן ז"ל (בפ' כה"צ) בהא דאמרינן גבי עכומ"ז דלמא מגבה לה והדר מבטלה דאע"ג דאין קנין באיה"נ מ"מ קני לה בהגבהה משום דכיון דמבלעדי קנינו הוי לי' ע"ז של עכומ"ז ויש לה ביטול והאיסור בא רק אם יקנה שאז יהא ע"ז של ישראל דלא מהני לה ביטול אין האיסור מבטל הקנין וה"נ בישראל מומר כיון שיוצא היין מרשות בעלים ע"י שאחר שיחול האיסור יכנס לרשות גזלן לא שייך לאמר אין קנין באיה"נ דהא אם לא יוקנה להגזלן ליכא איסור הנאה והאיסור הנאה בא ע"י מה שנכנס לרשות גזלן ויכול לעשותן יי"נ אין האיסור הנאה מעכב חלות הקנין כיון שמבלעדי הקנין לא היה בו איסור הנאה וא"כ בישראל מומר לא שייך לאמר אין אדם אוסר דשא"ש משום דהיין נכנס לרשותו וקני לי' ע"י האיסור ואין כח באיסור שבא ע"י קנין לבטל הקנין כיון דבלא קנין ליכא איסור אין האיסור מבטל הקנין וחל הקנין וממילא חל גם האיסור: מיהו זה דוקא אם הגביה היין ונסך דאז שייך לאמר דבא קנינו וחלות האיסור ביחד כמו גבי גזלן שתרם אבל אם לא קנה קודם הניסוך בתורת גזלן ודאי דאינו יכול לאסור דאל"כ כל אדם יכול לאסור דבר של חבירו מחמת שאם יאסר יצא מרשותו א"ו דדוקא בגזלן אמרינן הכי דאם עושה מעשה שאם יחול יצא מרשות בעלים חל הדבר ויוצא מרשות הבעלים ונכנס לרשותו: ומתבאר לנו מתוך דברינו הלכות גדולות וקבועות המוכרחים בש"ס דגזלן שקנה בהגבהה אם עושה מעשה שאם יחול המעשה יחול קנינו חל קנינו ומעשיו ביחד אף שבלא קנין אין כח במעשיו לחול מ"מ חלים שניהם כאחד וחלו מעשיו כמו גזלן שתרם והקדיש ) גם מתבאר לנו דאיה"נ אינם יכולים ליכנס לרשות גזלן דלאו בני קנין נינהו. ואף שבארנו לעיל דעת הרשב"א ז"ל דאיה"נ אינם יוצאים מרשות בעלים מ"מ ליכנס לרשות קונה ע"י קנין א"א באיה"נ] מיהו מתבאר מדברי הר"ן ז"ל (בפ' כה"צ) דהיכא דקודם הקנין לית בהו איסור הנאה והאיסור יבא אם יחול הקנין אין הקנין מתבטל ע"י מה שיביא הקנין איסור הנאה על דבר הקונה מיהו כ"ז אם א"א לאיה"נ לבא אלא אם יחול הקנין אבל אם האיה"נ בידו לחול אף בלא קנין אף שבא בשעת הקנין ודאי דחל האיסור הנאה ומבטל הקנין כיון דקיי"ל דאין קנין באיה"נ א"כ ודאי דאיה"נ הבא בשעת קנין מבטל הקנין דהר"ן ז"ל לא כתב אלא אם האיסור א"א לחול רק ע"י הקנין דאז אמרינן דאין כח באיה"נ לבטל הקנין כמו גבי ע"ז של עכומ"ז דעד עכשיו הי' בר דמים שמהני בו ביטול והקנין מבטל דמים אין ביטול הדמים שבא ע"י קנין מבטל הקנין אבל אם האיסור הנאה יש בכחו לחול מבלעדי הקנין אף שבא בשעת הקנין ודאי דמבטל הקנין: ומעתה אחרי הדברים האלה תתבאר כל הסוגיא כולה על מכונה דמעיקרא מקשה הש"ס למ"ד אא"א דבר שא"ש ע"י מעשה ממשנה דמנסך הוא דשם מיירי, בישראל