עונג יום טוב קנ

לס' נפל לרבנן דרשב"ג מ"מ לענין איסור חילול יו"ט דשחיטה מצרפינן האי ספק נפל לספק שמא ימצא כשר ומתירין שחיטתו ולכשישחט וימצא כשר מתירין אותו באכילה ולא חיישינן לס' נפל לחוד לרבנן דרשב"ג ושפיר דחי להא דרב נחמן ומיירי בהפריס ע"ג קרקע ובסתם וולדות כרבנן דרשב"ג אבל היכא דליכא האי ספיקא דאימר נפל הוא אסור לשוחטו ביו"ט שמא ימצא טריפה ומחלל יו"ט שלא לצורך והכא שרי משום ספיקא דנפל דלא שייך בי' חבורה דמצטרף בהדי ספק דשמא כשר הוא ומותר לשוחטו ואכתי בעיין דמי מחזקינן ריעותא ביו"ט לא איפשט ומש"כ השא"ר ז"ל דלהכי פסק בהאי בעיא לקולא משום דבדיקת נפולה אחר ששהא מעל"ע הוי רק מדרבנן בעלמא וכיון דהאי חששא דשמא נעשה בה טריפות ע"י הנפילה הוא רק מדרבנן ומה"ת לא מחזקינן לי' בחשש טריפה הרי מה"ת ודאי דמותר לשוחטה ביו"ט דודאי תמצא כשרה ורק מדרבנן מיבעיא כיון דמדרבנן צריך בדיקה מי אחמיר לי' גם לענין שמחת יו"ט א"כ הוי ספיקא דרבנן ולקולא ומסתייע לי' מלשון המשנה דקתני במשנה סתמא דרסה או שטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ושהתה מעל"ע ושחטה כשירה ולא הזכיר שצריך בדיקה מכלל דמה"ת כשר בלא בדיקה ותנא תנא דיני דאורייתא ע"כ: **(הגה"ה לדעת כמה פוסקים דמצרפין לס"ס ספק שהוא נגד הרוב דהמיעוט וספק השני הוי רובא ומיקרי שפיר ספק ספיקא ואף לפי מה שכתב התוס' בכתובות (ד' ט') גבי ספק אונס דאי אמרינן דאונס לא שכיח לא מצרפין לי' לס"ס וכן גבי מוכת עץ שם מכל מקום הכא מיעוט דנפלים דהוי מיעוט המצוי וכמש"כ התוס' יבמות (דף ל"ו) ובכמה דוכתין ודאי דמצרפין לי לספק ספיקא:)** ולענ"ד דאין זה ראיה דהא כבר כתבו הראשונים ז"ל דהא דבעינן מעל"ע והא דבעינן בדיקה תרי מילי נינהו מעל"ע בעינן שיצא מכלל ספק ריסוק איברים. ובדיקה בעינן מחשש טריפה שמא ע"י הנפילה נעשה בה טריפות א"כ התנא דתנא בי' טריפות ברישא נפלה מן הגג דחשיבא טריפה היינו משום ריסוק שהיא טריפה בפ"ע והוא הלל"מ כדפי' רש"י ז"ל ובסיפא קתני דאם אחר הנפילה שהתה מעל"ע כשירה ויצאתה מחשש ריסוק וממה שיש לחוש שמא נולד בה טריפות אחרות לא הוצרך לשנות בכאן דהא כבר תני כל דיני טריפות ברישא וכאן מטריפות הריסוק מיירי ועוד דאדרבה נראה לי להיפך דמלשון המשנה מוכח דבעי בדיקה מדקתני שהתה מעל"ע ושחטה כשירה ולמה לי' למנקט ושחטה דהא גם עכשיו כשהיא בחיים איכא נ"מ אם היא כשירה ביצה דידה מותרת והל"ל סתם שהתה מעל"ע כשירה ומדקתני שהתה מעל"ע ושחטה כשירה ש"מ דאינה כשירה כ"א אחר שחיטה משום דבעי בדיקה אבל מחיים לא מצי למיכל ביצתה משום חשש טריפות דחיישינן שנולד בה מחמת הרציצה רק שלא הזכיר בהדיא משום דהתנא לא מיירי בטריפות המוזכרין כבר רק בענין ריסוק קאי דברישא קתני דבנפולה טריפה משום ריסוק ובסיפא קתני דבשהתה מעל"ע יצאתה מחשש ריסוק ומזכיר בדיקה במאי דקתני שחטה דווקא לאשמעינן דלא מתכשרה מחיים ועוד קשה לי לדברי השא"ר ז"ל דהך בדיקה דנפולה הוי רק מדרבנן בעלמא ולהכי בעי מי מחזקינן ריעותא ביו"ט ומשום דאפשר דלא גזרו רבנן בדיקה אלא לענין אכילה משום דכיון דאיכא למיקם עלה דמילתא בבדיקה לא שרינן בלא בדיקה אבל לענין שחיטה דא"א למיקם עלה דמילתא קודם שחיטה שרי למישחט ביו"ט ולהכי פשטינן לקולא דלא מחזיקינן ריעותא ושרי לשחוט ביו"ט קשה הרי בזבחים (דף ע"א) דתנן כל הזבחים שנתערב בהן חטאות המתות כלאים וטריפה ויוצא דופן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין ופריך שם בגמרא האי טריפה ה"ד אי דלא ידע מנא ידע אי דידע ליתי ולשקליה ומשני ריש לקיש כגון דאתערב בנפולה ופריך נפולה נמי ליבדקה ופרש"י ז"ל נבדקה אם תלך כשירה לגמרי ומשני קא סבר עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה ע"ש א"כ לדברי השא"ר ז"ל דהך בדיקה הוי מדרבנן ולא חיישינן לה היכי דליכא למיקם עלה דמלתא א"כ הכא גבי קדשים נוקמי אדאורייתא ונקדיש גם בהמת חולין הנפולה שנתערבה בבהמת קדשים לאותו המין קרבן שנתערבה בהן ונקריב אותה כמו גבי בהמת חולין שנתערבה בבהמת קדשים דקתני התם בסיפא ימכרו לאותו המין וה"נ נקדישנה לאותו המין ונוקי אדין תורה דודאי כשירה היא כיון דא"א לבודקה עכשיו. כמו דמוקמינן גבי מלאכת יו"ט מהאי טעמא דא"א למיקם עלה דמילתא ואמאי ירעו עד שיסתאבו א"ו דהך בדיקה הוי מדאורייתא ומה"ת חיישינן שמא טריפה היא וא"א להקדישה ולהקריבה משום דלמא טריפה היא וקשחיט חולין בעזרה. וגם לטעם השני שכתב השא"ר ז"ל דלהכי לא מחזקינן ריעותא ביו"ט משום כיון דהבדיקה הוא רק מדרבנן לא גזרו במקום שמחת יו"ט ה"ט שייך נמי גבי קדשים דבדוכתא טובא חשו להפסד קדשים וגם דברעי' עד שיסתאבו אפשר למיתי לידי תקלה ואמאי לא חשו לד"ז כמו שחשו דלא לאמנועי משמחת יו"ט א"ו דהך בדיקה הוי דאורייתא וכמש"כ לעיל: ועוד דהא הרא"ש ז"ל בעצמו אחר שמביא (בפ' א"ט) פלוגתא דר"י א"ר עמדה א"צ מעל"ע הלכה א"צ בדיקה ר"ח בר אשי אמר אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה כתב ומה שפסק רב אלפס ז"ל כר"י ולא פסק לחומרא כרחב"א דהא משמי' דרב קאמרי משום דבזבחים סברי ר' ירמי' ור"י דהלכה א"צ בדיקה יע"ש ולדברי השא"ר ז"ל דהבדיקה הוי מדרבנן מאי קשיא לי' להרא"ש במאי דפסק הרב אלפס דהלכה א"צ בדיקה לקולא הא בדרבנן אזלינן בתר המיקל א"ו דסובר דהבדיקה הוי מדאורייתא דמה"ת חוששין שמא נולד בה טריפות א"כ אין תירוצו של השא"ר מספיק ליישב דברי הרא"ש ז"ל. וברשב"א ז"ל בתורת הבית (בבית שני שער ג') מצאתי שכתב להדיא וז"ל ופסקו רבוותא כרב יהודא וכן פסק רב אלפס ז"ל ואע"ג דבשל תורה הלך אחר המחמיר מ"מ פסק כרב יהודא מדאמרינן בזבחים (דף ע"ד) כולהו כר"ל לא אמרי קסברי עמדה א"צ