עונג יום טוב קמט

ביהמ"ק ואפשר לקצור ולהביא אין האיר המזרח מתיר. אף שבשעת הארת המזרח לא נבנה עדיין מ"מ אפשר להבנות. ובשלמא מהא דאמר במנחות (דף ס"ח) כאן בזמן שביהמ"ק קיים כאן בשאין ביהמ"ק קיים דבזמן שאין ביהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר לא קשה דאם נקצר ביום כשר הא אפשר להבנות עדיין ולהביא די"ל דבאמת לכתחילה אסור שמא יבנה אבל אם אכל ולא נבנה אגלאי מילתא למפרע שאכל בהיתר וגלי קרא דאינו לוקה אבל בסוגיא דר"ה דמיירי לענין היתר אכילה קשה אמאי מותר באכילה מיד בהאיר המזרח שמא יבנה ויוכל לקצור ולהביא: וכה"ג אמרינן במנחות (דף מ"ו) בשתי הלחם הבאים בפ"ע דמה"ת לאכילה אתינן ואפ"ה אסור לאוכלן עד הלילה גזירה שמא יזדמן להם כבשים לאחר מכאן עיי"ש ברש"י ז"ל הרי דאף דשתי הלחם מתירין א"ע כשהן בלא כבשים מ"מ אסור לאוכלן שמא יזדמנו להם כבשים וה"נ אף שתחילת היום מתיר מ"מ אסור לאכול שמא יבהמ"ק ויוכלו לקצור ולהביא וכדאמרינן בתענית (דף י"ז) כהנים בזה"ז אסורין לשתות כל השנה יין שמא יבנה בהמ"ק ובעינן כהן הראוי לעבודה [ועיין בירושלמי סוף מסכתא יומא גבי כפרת יוה"כ בפלוגתא דר"ז ור"ח ודו"ק] א"ו דכיון דעבר לילה ולא נקצר שוב א"א להביא עומר דקצירת יום פסול כראב"ש דהוי נקצר שלכ"מ וכשהאיר המזרח התיר העומר דלא מהני בנין בהמ"ק מידי כיון שלא נקצר בלילה וכרשב"א דסובר דשלכ"מ פסול לגמרי כ"ז נלע"ד: סימן מד שאלה בדין שחיטת בהמות כיו"ט בזמן דשכיחי טריפות: תשובה בביצה (דף ל"ד) אמרינן תנן התם דרסה או שטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ומפרכסת ושהתה מעל"ע ושחטה כשירה א"ר אלעזר בר' ינאי משום ר' אלעזר בן אנטיגנוס צריכה בדיקה בעי מיני' ר"י מר' זירא מהו לשוחטה ביו"ט מי מחזקינן ריעותא ביו"ט או לא א"ל תנינא אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן והוינן בה מאי קא עביד ואמר רבה בב"ח אר"י הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לבודקן א"ל אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה פרש"י ז"ל ולא משום חשש פקיעה אלא משום דודאי משוי לי' מנא וכתב הר"מ ז"ל (בפ"ב מהלכות יו"ט) בהמת חולין שנפלה מן הגג ועמדה ושהתה מעל"ע והרי היא צריכה בדיקה שוחטין אותה ביו"ט אפשר שתמצא כשירה ותאכל וכ"פ הרא"ש ז"ל לקולא אבל הר"ן ז"ל כתב דכיון דבעיין לא איפשט מסתברא דהוי ספק דאורייתא: וראיתי להגאון בעל שאא"ר ז"ל שכ' בטעמו של הר"ם ז"ל שפסק לקולא משום דאע"ג דבעיין לא איפשט הכא מ"מ אזלינן בתר פשיטותא דסוגיא דחולין דמבואר שם דמותר לשחוט ביו"ט בהמה נפולה שצריכה בדיקה דקאמר (שם דף נ"א) אמר רב נחמן בית הרחם אין בו משום ריסוק אברים ובעי לאתויי ראיה מהא דאם נולד הוא ומומו עמו שזה הוא מן המוכן ומשני הכא במ"ע שהפריס ע"ג קרקע וא"כ קשה הא קיי"ל עמדה א"צ מעל"ע אבל בדיקה וודאי בעי ואמאי מותר לשוחטו ביו"ט הא בעי בדיקה א"ו כדפשיט לי' להש"ס דמותר לשחוט ביום טוב בהמה שיש בה חשש נפולה וכבר קדמוהו להגאון בשא"ר ז"ל הגאון בעל עבודת הגרשוני הובא בחו"י: אולם לענ"ד אין ראיה מזה למיפשט בעיין לקולא דהא בשבת (דף קל"ה) קאמר רשב"ג כל ששהה ל' יום באדם וכו' שמונה ימים בבהמה אינו נפל ופריך הא לא שהה ספיקא הוי וכו' ופריך מהא דשוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן ולא חיישינן דלמא הוא נפל ומשני דמיירי בקים לן בגווי' דכלו לו חדשיו והיינו משום דבעי לאוקמי כרשב"ג אבל רבנן הא פליגי עלי' דרשב"ג כדמסיק התם. וא"כ בחולין דבעי למפשט מהך ברייתא הא דר"נ דאין בו משום ריסוק אברים ודחי דלעולם יש בו משום ריסוק אברים ומיירי דהפריס ע"ג קרקע איכא למימר דלעולם דבהמה נפולה הצריכה בדיקה אסור לשחוט ביו"ט שמא תמצא טריפה וקא שחיט שלא לצורך יו"ט והכא מיירי בלא קים לן שכלו חדשיו ואתיא כרבנן דרשב"ג דלא חיישי למיעוטי דנפלים ויהא מותר באכילה אחר שחיטה ובדיקה ולעת עתה מותר לשחוט ולא חיישינן שמא תמצא טריפה וקא מחלל יו"ט שלא לצורך משום דלענין איסור מלאכת יו"ט איכא ספק ספיקא שמא ימצא כשר ויהא מותר באכילה ביו"ט ואת"ל שתמצא בו טריפות האוסרה באכילה אכתי שמא נפל הוא ובנפל ליכא חילול יו"ט דהוי כמחתך בשר בעלמא כדאמר שם בשבת (דף קל"ו) גבי מילה ונהי דלענין אכילה אם ימצא כשר אחר הבדיקה לא חיישינן