עונג יום טוב קמח

מלוה ע"פ אבל שטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמט. ופרש"י ז"ל דכגבוי הן וכמו שהקרקעות בחזקת המלוה הן וגבויות ממש ואין כאן חוב והתוס' בב"מ (דף ד') הקשו למ"ד שיעבודא דאורייתא למה נשבע הא כופר שיעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות ותירצו דמיירי שאין לו קרקעות אפילו משעבדי עיי"ש וכתבו נמי דהא דאמר ר' יוחנן בשבועות (דף ל"ז) כופר בממון שיש עליו עדים חייב קרבן שיש עליו שטר פטור משום דכופר שעבוד קרקעות ובעדים לא חשיב שיעבוד קרקעות אע"ג דר' יוחנן גופא סבר בב"ב (דף קע"ה) שעבודא דאורייתא היינו משום דהפקיעו חכמים השיעבוד במלוה ע"פ משום פסידא דלקוחות חשוב כאלו מחל לו השעבוד עכ"ל וא"כ קשה גם גבי שמיטה היכי משכחת לה דמשמט כיון דשעבודא דאורייתא וגובה מה"ת מלקוחות והו"ל מע"פ כמלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים דאינו משמט לר' יוחנן א"כ שמיטת כספים היכי משכחת לה: ולשיטת הש"ך (סימן ל"ט ס"ק כ"ח) דכתב שם דכל היכי דיכול לטעון פרעתי משמט אף כשעמד בדין משום דמחוסר גוביינא א"ש דדוקא מלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים סבר ר' יוחנן דאינו משמט אבל מע"פ אף שגובה מה"ת ממשעבדי שפיר משמט משום דיכול לטעון פרעתי. אבל לפמ"ש המבי"ט הובא בש"ך שם דאף היכי דיכול לטעון פרעתי נמי אינו משמט א"כ קשה שמיטה לר"י היכי משכחת וצ"ל דמיירי באין לו קרקע או שמחל השעבוד לו וכמו שתרצו התוס' גבי קרבן שבועה ומיושב בזה נמי מה שהקשו התוס' בגיטין (ל"ז) ד"ה שטר אר' יוחנן מהא דאמרינן לעיל דאונס קנס ופתוי שזקפה במלוה משמטין ומפרש דהיינו משעת העמדה בדין ומשעמד בדין הא גבי ממשעבדי ואמאי משמט לר"י ולפמ"ש א"ש דמיירי שאין לו קרקע] ולפ"ז לא קשה כלל לר"י מי איכא דמדאורייתא משמט ואמרי רבנן דלא לשמט דהא אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע וכשיש לו קרקע הא מדאורייתא בלא"ה אינו משמט משום דשיעבודא דאורייתא והו"ל כשטר שיש בו אחריות נכסים ורק מדרבנן משמט משום דתקנו דמלוה ע"פ אינו גובה מנכסים משועבדים והם אמרו שאם כתב פרוזבול אינו משמט ואע"ג דגבי קרבן שבועה כתבו התוס' כיון דהפקיעו החכמים השעבוד שוב חייב קרבן שבועה מה"ת וא"כ ה"נ בעינן למימר כיון שהפקיעו חכמים השיעבוד למלוה ע"פ דאינו גובה ממשעבדי שוב משמט מה"ת ואיך אמרו רבנן דלא משמט ז"א דהא דעת רש"י והר"ן ז"ל דלרבא דאמר הפקר ב"ד היה הפקר מתורץ גם קושיא מי איכא מידי דמדאורייתא משמט ואמרו רבנן דלא לשמט משום דגבי ממון דהפקר ב"ד הי' הפקר לא שייך לאקשויי הכי רק שהתוס' חולקים ע"ז וכתבו דרבא לא קאי אהך קושיא משום דאף דהפקר ב"ד הי' הפקר מ"מ לא הי' לו להלל לעקור שביעית שהיא דאורייתא עיי"ש בד"ה מי איכא והיינו משום דלא מצי חכמים אף לגבי ממונא לתקן דבר שהוא נגד מ"ע שבתורה אבל כיון שבארנו דלר' יוחנן בלא"ה אינו משמט ביש לו קרקע מה"ת הרי לא ביטלו ע"י תקנתם מ"ע שבתורה ואף שע"י מה שהפקיעו חכמים את השעבוד ואמרו דמלוה ע"פ אינו גובה מנכסים משועבדים היה ראוי להיות שמלוה ע"פ תשמט מ"מ הרי לא עקרו שביעית לגמרי שהרי מה"ת אינו משמט משום דיש לו קרקע וכגבוי דמי ובזה ודאי דמהני סברא דרבא דהפקר ב"ד הי' הפקר וא"כ מה שמוכרח הש"ס לתרץ בשביעית בזה"ז דרבנן הוא רק לרב ושמואל דפסקינן כוותייהו דמלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים משמט וגם דסברי שעבודא לאו דאורייתא ולא מהני מידי מה שיש קרקע והקשה הש"ס שפיר מי איכא מידי וכו' והוצרך לתרץ דשביעית בזה"ז דרבנן אבל לר' יוחנן א"ש אף לרבנן דסברי דשביעית בזה"ז דאורייתא ומכ"ש דאתי שפיר טפי לשיטת רש"י והר"ן ז"ל דשינויא דרבא דהפקר ב"ד הי' הפקר קאי נמי אהך קושיא מי איכא מידי דמדאורייתא משמט כו' ואין אנו צריכין להך שינויא דשביעית בזה"ז דרבנן וא"כ שפיר כתבו התוס' בר"ה דלמסקנא דסוגיא דמו"ק איכא למימר דר"ע נמי אית לי' הלכתא דעשר נטיעות והלכתא לבזמן שביה"ק קיים דומיא דניסוך המים וקרא דבחריש ובקציר לבזמן שאין בהמ"ק קיים: וממילא נדחה ראיית ר"ת ז"ל שהביא במנחות שם מדאמר ר' יוחנן הלכתא דעשר נטיעות מכלל דדריש קרא דבחריש וקציר לקציר העומר שהוא דוחה שבת דז"א דאפ"ל גם לדידי' דקרא דבחריש ובקציר אתא לתוס' שביעית לבזמן שאין ביהמק"ק כמו שכתבו התוס' בר"ה לר"ע וכמו שביארנו דלדברי ר' יוחנן אין אנו צריכין לומר שביעית בזה"ז דרבנן והוי שפיר מדאורייתא ואתא קרא לתוס' שביעית וא"כ אף שבארנו לעיל דלדברי ר' יוחנן שפיר מוכח דנקצר ביום פסול מדדחי שבת מ"מ אין הכרח לר"י דדריש קרא לקציר העומר שהוא דוחה שבת ויכול להיות דדריש לי' לתוס' שביעית בזמן שאין ביהמ"ק קיים אבל קציר העומר אינו דוחה שבת ונקצר ביום נמי כשר: ומיהו לכאורה נ"ל להביא ראי' דנקצר שלא כמצותו פסול כראב"ש מהא דתנן בר"ה (דף למ"ד) בהא דהתקין ר"י בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור שמא יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח השתא נמי ניכול ופריך דאיבני אימת אילימא דאיבני בשיתסר הרי הותר בהאיר המזרח אלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ואילך לשתרי אלא דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה א"נ דאיבני בלילה פי' שלא יהא שהות לקצור וימשוך הקצירה יותר מחצות היום. וא"כ קשה מאי פריך אי דאיבני בשיתסר הרי הותר בהאיר המזרח איך מתיר האיר מזרח הא בעינן למיחש שמא יבנה בהמ"ק בשיתסר ויהא אפשר לקצור ולהביא וכיון שאם יבנה