עונג יום טוב קמז

ובעינן לכתחילה להביא ממה שנקצר בשנה זו דוקא ולא מקיימא ראשית קציר אלא במה שנקצר בשנה זו בלילה מהחל חרמש בקמה א"כ דוחה שבת אף דנקצר שלכ"מ כשר כיון דלכתחילה בעינן דוקא לילה זו וקבוע לו זמן ואף אם מצא קצור מצוה לקצור ואנן דרשינן מה חריש רשות אף קציר רשות ולא קציר העומר כיון דמצא קצור קוצר דוחה שבת ושפיר פסק הרמז"ל דדוחה שבת אף דפסק נקצר שלכ"מ כשר: ולפ"ז אין לנו ראיה לפסוק כסתמא דמתניתין דכל הלילה כשר לקצירת העומר ממה דר"ג וב"ד סברי כר' ישמעאל דדחי שבת דאנן קיי"ל כר"א דבעינן ראשית קצירך ולא סוף קצירך וכיון דקבוע זמן לקצירה דוחה שבת אף אם נקצר ביום כשר: ונ"ל עוד דגם ראי' השני' שהביא ר"ת ז"ל מהא דאמר ר' יוחנן עשר נטיעות וכו' הלל"מ ולא דריש בחריש ובקציר דתוס' שביעית ש"מ דסבר כר' ישמעאל דדריש בחריש לקצירת העומר שדוחה שבת נמי לאו ראי' הוא אף לפי מה שבארנו דלר' יוחנן ודאי דמ"ד דוחה את השבת סובר דנקצר שלא כמצותו פסול מ"מ הא כבר כתבו התוס' בר"ה (דף ט') ד"ה ורבי עקיבא דלפי המסקנא דמסיק במ"ק (דף ד') דגמירא הילכתא בזמן שביהמ"ק קיים דומיא דניסוך המים יתכן לפרש הילכתא גם לר"ע וקראי אתא לזמן שאין בהמק"ק א"כ אפשר דר"י נמי דאמר הלכה דעשר נטיעות לא דריש קרא דבחריש ובקציר דקצירת העומר דוחה שבת אלא לתוס' שביעית והלכתא לבזמן שביהמק"ק וקראי לזמן שאין ביהמק"ק ואף שהתוס' סיימו התם וז"ל ומיהו לרבי דאמר שביעית בזה"ז דרבנן לא אפשר למימר הכי עכ"ל והיינו כיון דרבי סבר דשביעית בזה"ז דרבנן א"א לומר קרא לבזמן שאין ביהמק"ק כיון דאין שביעית נוהג בזה"ז לא שייך כלל תוספת שביעית מ"מ אכתי איכא למימר הכי לפמש"כ ליישב קושית הפ"י שהקשה על דברי התוס' שכתבו דלרבי דסובר שביעית בזמה"ז דרבנן א"א לומר קרא לזמן שאין ביהמק"ק דא"כ איך כתבו התוס' דלר"ע איכא למימר הלכתא לבזמן שביהמ"ק קיים וקראי לבזמן שאין בהמ"ק קיים הא תנן בפיאה (פרק ג' מ"ו) ר"ע אמר קרקע כל שהוא וכו' ולכתוב עליו פרוזבול ובגיטין (דף ל"ו) פריך ומי איכא דמדאורייתא משמט שביעית והתקין הלל דלא משמט ומשני בשביעית בזה"ז דרבנן ורבי היא דתניא רבי אומר וזה דבר השמיטה כו' ועיין שם בתוס' ד"ה מי איכא דאף לרבא דאמר בתר הכי הפקר ב"ד הפקר נמי הוכרחנו לומר דאתיא כרבי דאמר שביעית בזה"ז דרבנן דלא מהני הך סברא דהפקר ב"ד הפקר לעקור שביעית דהוא מדאורייתא וא"כ ר"ע דאית ליה פרוזבול ואמר קרקע כ"ש כותבין עליו פרוזבול ע"כ דסובר לה כרבי דאמר שביעית בזה"ז דרבנן ואיך כתבו התוס' דלפי המסקנא דהש"ס במ"ק יתכן למימר קראי לר"ע לבזמן שאין ביהמ"ק קיים: ול"נ דלק"מ דאמרינן שם בגיטין (דף ל"ז) תנן התם השביעית משמטת את המלוה בין בשטר בין שלא בשטר רב ושמואל דאמרי תרווייהו בשטר שיש בו אחריות נכסים שלא בשטר שאין בו אחריות נכסים כ"ש מלוה ע"פ ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרווייהו בשטר שאין בו אחריות נכסים שלא בשטר