עוללות אפרים צט

לד' מעלות אלו. קל ביאור פרשת הדגלים וזה סדרם דגל מחנה יהודה קדמה ראשונה יסעו רמז למעלת התורה המתיחסת לרוח מזרחי אשר משם תצא אורה לעולם כך התורה היא המאירה לארץ ולדרים עליה כצאת השמש בגבורתו ונסע דגל מחנה יהודה שממנו היו החכמים מורים דרך התורה כמו שאמרו לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות כו' ועליו מטה יששכר שנאמר בו ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ומטה זבולון שהיה מסייע ומחזיק ידי לומדי תורה והוא נחשב כאילו למדה וכמ"ש שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך או ע"ד שנאמר ומזבולון מושכים בשבט סופר אלו הכתות ראשונה יסעו כי להם משפט הבכורה והראשית כאמור. דגל מחנה ראובן תימנה אף הוא בכור לנחלה היה והיה בעל מדות טובות שכן אמר לאחיו אל תשפכו דם והוא מתיחס לרוח דרומי ע"ד לב חכם לימינו שבכל מידותיו הוא פונה לימין צדקו וכל ישעו וחפצו להצדיק הבריות ולדון אותם לכף זכות כמ"ש אלו מימינים לזכות כו' וזה ההפרש שבין רוח מזרחי לדרומי כי ברוח מזרחי אין לשמש שם כ"א עלייה אמנם ברוח דרומי יש בו עלייה וירידה כך המדות יש בהם עלייה בזמן שהוא דר בין בני האדם אמנם כשהוא לבדו דר ואחיו נעדרים אין בו שום עלייה כמבואר מדברי הרמב"ם לפיכך היו החונים תימנה ראובן שמעון וגד כי בגד נאמר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל פי' רש"י על שהיה עובר לפניהם הירדן וכן ראובן גם הוא עבר לפניהם ועשה צדקה וחסד עם יתר אחיו ומשמעון היו עניים וסופרים ומלמדים וכולם נכנעים בטבע כיתות אלו שניים יסעו כי מדריגה זו שנייה היא כאמור דגל מחנה אפרים ימה הזכיר המערב בשם ים וכבר הזכרנו שהגבורה מתיחסת לים הומה ואין בו כ"א ירידה ברוח ההוא לשמש כך הגבורה אין בה עלייה לנשמה כלל ונראה עין בעין ההעדר הכרוך בגבורת איש כשהחמה נוטה למערב דהיינו לעת זקנתו שהוא זמן הערב שמשו כמ"ש עד אשר לא תחשך השמש וגו' והחונים שמה מחנה אפרים ומנשה ובנימין כמ"ש לפני אפרים ומנשה ובנימין עוררה את גבורתך וגו' כי למחנה אפרים ומנשה להם משפט הגבורה והכח כמ"ש בכור שורו הדר לו ניתן לו כח השור כמבואר במקומו ובנימין ידיד ה' ישכון לבטח מן האויב. ונאמר בהם ושלישים יסעו כי היא מדריגה שלישית כאמור דגל מחנה דן צפונה כי הרוח ההוא מתייחס אל העושר כמ"ש מצפון זהב יאתה ולפי שאין בו צד שלימות ע"כ יחסו לרוח צפון החשוך ואין לו גדר וגבול כרוח צפון הפרוץ כך אין גבול למאספיו כי כל עוד שירבו לאסוף ולכנוס הם מתאוים ליותר יש בידו מנה מתאוה מאתים לכך יחסו לרוח צפון כי שם גברו המתאוים בזהב אשר מצפון יאתה. והחונים שם מחנה דן ואשר ונפתלי כי שלשתן נתפרסמו במעלת עושרם. בנפתלי נאמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' וגו' וע"ד שנאמר ברכת ה' היא תעשיר. ובאשר נאמר מאשר שמנה לחמו ודן הוא המאסף לכל המחנות ששם מגמת פניו לאסוף ולכנוס מכל המחנות כידוע מטבע מאספי העושר ונאמר בו יזנק מן הבשן שכל קילוחו ורדיפת המייתו היתה מן פרות הבשן לפיכך נאמר בהם לאחרונה יסעו כי מדריגה זו היא הפחותה שבכולם ובין הדגלים האילו היו באמצע הלוים וארון הקודש מחנה השכינה לרמז שכל אלו המדריגות אשר סביבם יפנו פני תכליתם אל השכינה כמו שהוא בדגלי מעלה שד' מלאכים סובבים כס המערכה והשכינה באמצע כך בדגלי מטה היתה השכינה באמצע ללמוד דעת את העם שבד' מעלות אלו מותר לכל אדם להשתמש בהם ואדרבה שאינו נקרא שלם עד אשר יהיה כלול מארבעתן כמשה אך ורק כשישתמש בהם לשם שמים כמ"ש ובשם אלהינו נדגול היינו שדגלים אלו יהיו לשם אלהינו על ההגבלה שהגבילו לנו חכמינו ז"ל דהיינו העושר לשמוח בחלקו ולהיות גבור לכבוש את יצרו או להתגבר על הרשעים ולהכניעם עד אשר יפנו כולם אל התכלית האמתי. זה"ש הביאני אל בית היין זה סיני ששם קבלו התורה בע' פנים כמנין יין וכמנין סוד ה' ליראיו אך ורק בתנאי כשדגלו עלי אהבה לעשות לשמה דהיינו מאהבה אז נזכה לבא בסוד ה' וכמ"ש שהעוסק בתורה לשמה כו' ומגלין לו רזי תורה כו' לכך נאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש כי דוגמת המרכבה העליונה וסוד דגליהם מסר ה' לישראל בסיני בקודש אך בשיהיה ה' בם היינו שיפנו פרי תכליתם לשם ה' כאמור ונוכל לומר עוד שסדר הדגלים וסדר מהלכתם דומה לסדר מהלך האדם מיום בואו לאויר העולם שהוא זמן זריחת שמשו והוא נעתק מימי העליה לימי העמידה ומימי העמידה לימי הירידה ומימי הירידה לעולם הבא הצפון והגנוז כך היה סדר העתק הדגלים. כי החונים קדמה לראשונה יסעו. כי רוח מזרחי הוא כנגד ימי העליה עליית שמשו כאמור ורות דרומי כנגד ימי העמידה כי באותו רוח השמש עומד במדריגה אחת כשהוא באמצע השמים ורוח מערבי כנגד ימי הירידה שהוא זמן הערב שמשו. ורוח צפוני כנגד העה"ב הצפון והגנוז והוא אחרית כל אדם לכך נאמר לאחרונה יסעו. וזה"ש מלפני אוריאל שר אויר רמז לקלות העלייה כאויר זה ומימיני מיכאל שר מים רמז לימי העמידה כמים הללו שאין בהם לא הר ולא גומא ועומדים תמיד על השיווי. ומאחורי רפאל שר עפר רמז לימי הירידה זמן שובו לעפרו. ומשמאלי גבריאל שר אש רמז לעה"ב שהקב"ה נשפט באש ונתן שכר טוב ליריאיו בחופות של אש כנגד שבט דן כי בו ידין ה' עמו והוא המאסף לכל המחנות הנאספים אל עמם ממאמר זה נלמוד אופני השימושים בד' מדריגות אלו על פי התורה והמצוה השימוש בעושר זה יהיה דוגמת יסוד העפר שהכל דשים עליו כך יהיה העושר אצלו הפחות שבמעלות. והגבורה דוגמת יסוד המים כי מצינו שני מיני מים או המים הנסתרים באוצרות תהומות