עוללות אפרים צז

והלוקח כאחד כי תמיד הוא נעדר מאחד מהם ועוד שאין הקב"ה מעשיר את זה עד שהוא משפיל את אחר ונוטל ממונו של זה ונותן לאחר כמבואר באר היטב בחיבור זה במאמר י"ג על ארז"ל באף שמביא לזה מרומם את זה כו' נמצא שתמיד אחד מוכר קנינו ואחד לוקח ומאחר שגלגל הוא שחוזר בעולם א"כ לסוף יטלו ממנו ויתנו לאחר א"כ לעולם אין הקנין דבוק ומתעצם בשום אדם אמנם התורה היא קנין מתעצם במוכר ובלוקח לפיכך שניהם שמחים וע"ד שדרז"ל על פסוק כי טוב סחרה מכל סחורה זה לומד עם חבירו ספר תהילים שבידו וחוזר השני ולומד עם זה ספר משלי שבידו נמצא ביד כל אחד שניהם לפיכך אמר במדרש שקנין זה הוא טוב מקנין הממון לפי שהמוכר והלוקח שניהם שמחים בו כי הוא דבק ומתעצם בשניהם ואין אחד חסר מאומה והביא לראייה פסוק כי לקח טוב נתתי לכם ע"ד כי טוב סחרה וע"ד המדרש הנזכר ואומר תורתי אל תעזובו ר"ל בדרך הודעה אמר להם ולא בדרך ציווי אלא הודיעם שאינה נעזבת מהם לעולם אלא היא דביקה ומתעצמת עמהם כאמור. כנגד קנין הגבורה אמר אדם לוקח חפץ והוא מצר לשמרו כו' כי אעפ"י שקנין הגבורה יש לו יותר דבקות קצת מ"מ תמיד האדם מצטער לשמור הבריאות בקושי פן יפול למשכב וחלה והיה כאחד האנשים החלושים גם כי יזקין יראה בעצמו חולשה יתירה מיום ליום לפיכך הוא מצר על שמירות הקנין אבל התורה היא משמרתו ש כנגד קנין המדות אמר שמא יכול ליקח בעליו עמו כו' והוא ע"ד שכתב הרמב"ם שהמדות טובות אינן נכרין אצל האדם אלא כל זמן שהוא מעורב בין הבריות אז יש להם שלימות בזמן שהוא עניו וסבלן וזולתם אמנם כשהוא לבדו או במדבר אין למדותיו שום תכלית נמצא שהבריות הם הבעלים אשר מהם הוא לוקח שלימות זה זה"ש שמא יכול ליקח בעליו עמו ר"ל וכי יכול ליקח לו תמיד בעלים ומה יעשה אם יהיה במקום לא עבר בו איש אמנם בהתורה אמר הקב"ה אותי אתם לוקחין כו' כי אינה תלויה בשום בעלים כי אם בהקב"ה הוא הבעל והוא ית' דבק תמיד עמו ובאמת שכל אדם לא יושלם בתכלית השלימות עד אשר יהיה הולך על ארבע מעלות אלו כמ"ש אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר ועניו וכלם ממשה כו' וד' מדות אלו מתיחסים לארבע יסודות שבאדם אש רוח מים עפר וראייה לדברינו שבפסוק מי עלה שמים וירד הנאמר על משה הזכיר כל ד' יסודות אלו כסדרן. א מי עלה שמים היינו יסוד האש שלמעלה. ב מי אסף רוח בחפניו היינו יסוד הרוח. ג מי צרר מים בשמלה היינו יסוד המים. ד מי הקים כל אפסי ארץ הרי יסוד העפר והיינו לפי שכל המעלות האלו המתיחסים לד' יסודות היו במשה. החכמה והגבורה והעושר והענוה היא ראש לכל המדות שכן משה לא נשתבח כ"א במדת הענוה וכמו שקיום כל נמצא תלוי בסדר ד' יסודות אלו כשהם מוגבלים ומסודרים איש על דגלו ולא בזמן שאחד מהם פורץ גדרו ומתגבר על היסוד השני זה גורם בלי ספק חלאים רעים כך קיום המשכיל תלוי כשידע להשתמש בד' מעלות אלו תמידין כסדרן וכהלכתן ע"פ ההגבלה וההשערה אשר קבלו ישראל בסיני בראותם סדר דגלי מעלת ארבעה מלאכים הסובבים כס המרכבה. מיכאל מימין. וגבריאל משמאל. אוריאל מלפנים. ורפאל מלאחריו. כמו שאנו אומרים משה מיכאל כו' ועל דרך שמצינו ברקנט"י פרשת בלק שאוריאל שר אויר. מיכאל שר מים. רפאל שר עפר גבריאל שר אש כו' ונתאוו ישראל להיות דג לים כמותם לידע הסדר הנכון. ואופני השימושים בד' מעלות אלו המתיחסים לד' יסודות אלו. כי מהידוע ששני יסודות מהם האש והרוח מטבעם לעלות תמיד והמים והעפר בהפך זה מטבעם לרדת למטה. כך מעלת התורה והמדות מטבעם לעלות תמיד וראוי לייחס יסוד האש למעלת התורה כמ"ש הלא כה דברי כאש מימינו אש דת וכן רבים ויסוד הרוח ראוי לייחס למעלות המדות כי לאשר אלה לו הוא הנקרא איש אשר רוח בו כמ"ש ביהושע איש אשר רוח בו שיוכל להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד והוא רמז לאנשי מדות היודעים לכוין כל דעות בני האדם ומעלות הגבורה והעושר מטבעם לרדת בדרך שנתבאר וראוי לייחס הגבורה ליסוד המים כמ"ש מקולות מים רבים אדירים וכמ"ש מאימתי מזכירין גבורת גשמים. והעושר ראוי לייחס ליסוד העפר כי משם תוצאו כמ"ש ויתרון ארץ בכל היא וכתיב ועפרות זהב לו. קכח סוד ד' מעלות בסולם וד' מעלות באדם וד' יסודות ולפיכך מצינו במראה הסלם אשר ראה יעקב שדרשו רז"ל סלם זה סיני חושבנא דדין כחושבנא דדין כי המראה אשר ראו ישראל בסיני בדגלים של מעלה היא המראה אשר ראה יעקב בסולם ק שהיו מלאכי אלהים עולים ויורדים בו וארז"ל עולים תרי ויורדים תרי והוא מדבר בד' מלאכים שהזכרנו הממונים על ד' יסודות שטבע שנים לעלות ומטבע שנים לרדת כך המעלות המתייחסות ליסודות אלו עולות שנים ויורדות שנים כי מעלת החכמה והמדות הנמצאים בעצם וראשונה בשלימי הדעת הם עולים ממדריגה למדריגה תמיד ומוסיפין על שלמותם יום יום והגבורה והעושר אשר אליהם נתאוו חסרי הדעת כמוהם יהיו כי מידי יום יום המה הלוך וחסור ויורדים תמיד אע"פ שגם השלמים צריכין להם מ"מ הם טפלים אצלם ועל כל פנים הם נותנים קדימה במעלה למעלת החכמה והמדות על מעלת הגבורה והעושר וזהו סוד אמרו עולים תחילה ואח"כ יורדים ודבר זה נתבאר לנו במה שאמרו רבותינו ז"ל זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין מוסיפין חכמה וזקני עם הארץ כל זמן שמזקינין מיטפשים כו'. בשכבר נודע הדבר אשר דברו בו החוקרים מפני מה הגלגלים הסדורים העליונים מתנועעים בכבידות יותר מאותן הגלגלים