עוללות אפרים צד
Ollolot Efraim 94 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →העם תלוי בראשי דייניהם כו' זה"ש כופר נפשו שיתן נפשו ממש כופר העם והוא אשם מעילות העם ומי פתי יסור הנה לקבל עליו מינוי כזה אשר ישים אשם נפשו ורבנות כזה המקברת בעליה לכך היה משה מתקשה עד שהשיב לו הקב"ה זה יתנו וגו' מחצית השקל שישקול פלס המשפט עין בעין ויהיו הכל שוים בעיניו כעשיר כהלך העשיר לא ירבה בעיניו והדל לא ימעיט בעיניו דוגמת עמוד הענן שהיה משוה ההרים והגומות וכלה הקוצים מכרם ה' צבאות וקיבל אבני בלסטראות בעמוד ענן זה כך הוא ילחום מלחמותם ואשמת העם תלויה בו כאמור אמנם עמוד האש הם המנהיגים התוריים המורים דרך התורה והמצוה ואת המעשה אשר יעשו ע"פ התורה ולפי שתועלת זה אינו כי אם לנפש ואינו מוחש לעין הגשמי כי עין לא ראתה התועלת האחרון ההוא לכך נאמר ועמוד אש לילה הם מנהיגי התורה שנמשלה לאש ותועלתם נסתר וחשוך מעין הגשמי כלילה זו. ואמר לא ימיש עמוד הענן וגו' פסוק זה הבטחה הוא לישראל ע"ד לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות הרודים בעם בשבט וזה דוגמת עמוד הענן בדרך שנתבאר ומחוקק אלו נשיאי א"י המורים דרך התורה דוגמת עמוד האש זה"ש לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם הבטיחם ששני מנהיגים אלו לא ימושו מישראל לעולם. אך ורק בשיעשו כפעולות העמוד אש וענן שהם מאירים לזולתם ומשוים קטן וגדול כמ"ש יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך לכך נאמר וה' הוא ובית דינו המשיל עצמו לבית דינו כדי שבית דינו יקחו לימוד והערה ממנו ית' שלא דרש לכבוד עצמו לבד כ"א גם לכבוד הבריות כך בית דינו של כל חכם ומנהיג לא ללמד על עצמו יצא כ"א ללמד על הכלל כולו יצא לכך נאמר יודוך ה' כל מלכי ארץ כששמעו אמרי פיך שאתה דורש לכבוד הבריות ע"כ יודוך לעולם זה"ש וישירו בדרכי ה' לילך בדרך ההוא כי רם ה' ושפל יראה וגו' וממנו יראו וכן יעשו בדרך שנתבאר זה"ש דרש עולא אפתחא דבי נשיאה ומה איכפת לן באיזו מקום היתה הדרשה אלא שדרש אפתחא דבי נשיאה שהיה רואה מדרכם שהיו מתנשאים לכל ראש והיו נוהגים נשיאותם ברמה ופתחם לא היה פתוח כ"א לגדולים ונשיאים וכל עני ונכה רוח לא יבא בו ולא היה בהם מדעת קונם או ע"ד שנאמר המגביה פתחו מבקש שבר ור"ל שפיהם היה פתוח לדבר בלשון רמה ונשיאות. ע"כ דרש עולא שלא יפה הם עושים ודרש מ"ד יודוך ה' כל מלכי ארץ וגו' בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש ויש להקשות למה הזכיר דוקא אנכי ולא יהיה לך הרי גם דיבור לא תשא לכבוד עצמו הוא אלא הצעת הענין כך הוא כי מהידוע שדיבור אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום כנודע מדקדוק הלשון שנאמר בלשון נוכח כמדבר בעדו ומלא תשא ואילך נאמר בלשון נסתר וכששמעו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה אמרו מאחר שהוציא ב' דברות אלו מן הכלל ולא השמיעם ע"י שליח א"כ הם עיקר וזה לפי שיש בהם כבוד עצמו אשר לזה לבד היתה הכוונה אמנם שאר המצות שבתורה שכפי הנראה אין בהם צורך כי אם לבריות כמו אסורי מאכלות וזולתם בודאי משה מעצמו אמרם כי מה איכפת להקב"ה לשוחט מן הצואר או מן העורף שהרי דיבור לא תשא אע"פ שגם הוא כבוד עצמו מ"מ אחר שמבואר בו עונש לאדם שנאמר כי לא ינקה וגו' לפיכך לא חש לאומרו ע"י עצמו וזה מופת על שאינו חס על כבוד הבריות כלל ובטענה זו הכחישו שאר המצות גם לא הודו לדבריו שאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך כי אמרו אולי יצאו במקרה והוא מתפאר בהוצאה זו שתקרא על שמו עד אשר שמעו מצות כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך הרי שיעד ליתן שכר טוב למכבד אביו ואמו וזה מופת גדול שהוא חס על כבוד הבריות כמו על כבוד עצמו כי לא מצינו בכל הדברות יעוד השכר והעונש כ"א בדיבור לא תשא ובדיבור כבד את אביך ואחד כבוד עצמו ואחד כבוד הבריות ומזה יצא הלימוד על כל המצות שבתורה אע"פ שנראה שאין בהם צורך כ"א לבריות מ"מ אמת נכון הדבר שמאתו ית' יצאו הדברים וכלם נכוחים למבין לחיותנו כיום הזה וכן יצא הלימוד על דיבור אנכי שבאמת הוא אלהים אמת אשר הוציא אותנו מכור הברזל אחרי שנתאמת לנו שהוא ית' חס על כבוד הבריות כי זולת זה היה מקום למהרהר לומר ששקר העיד בעצמו לאמר שהוא הוציאם אחרי שאינו דורש כ"א כבוד עצמו והוא מבואר למבין לכך א' מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת ובדבר זה נכלל ענין נכבד מאד למי שיבינהו כי מהידוע שדיבור כבד היה סוף הדברות בלוח ראשון ודיבור לא תחמוד סוף דברות בלוח שני ומסוף שני הלוחות ניכר שראשיתם אמת ויציב לפי ששני דברות אלו דיבור כבד את אביך ודיבור לא תחמוד שניהם מדברים בכבוד הבריות כמ"ש דיבור לא תחמוד הוא כנגד דיבור כבד ונראה ליתן טעם בדבר לפי שהחומד סופו לקנא ובכל אדם מתקנא חוץ מבנו כו' ולפיכך סופו להוליד בן מקללו ואז יתקנא גם בבנו או לפי שהחומד ממון אחרים הוא כדי להניחו לבניו אחריו לפיכך סופו להוליד בן ממזר וגורם לקללו
או לפי שהחומד הוא לסיבת רום לבבו שלא יהיה בעולם עשיר גדול ממנו וארז"ל כל המתיהר אפי' אאנשי ביתו לא מתקבל שנאמר גבר יהיר ולא ינוה לכך סופו להוליד בן מקללו. ובדרך זה לא תחמוד כולל כל התורה כדיבור ואהבת לריעך כמוך כל דעלך סני לחברך לאי תעביד שזה כולל ג"כ כל התורה וכן יסד הפייט אלה הדברות בלא תחמוד כלולים כו' וכן דיבור כבד בדרך שנתבאר קכג מכל דיבור ודיבור נתמלא העולם בשמים: וזהו שאמר ר' יהושע בן לוי מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כלו בשמים וכיון שמדיבור ראשון נתמלא דיבור שני להיכן אזל אלא שהוציא הקב"ה רוח